בלי לדעת

לשבת בצינוק זה לא משחק ילדים. בן אדם יכול לעבור חודשים ושנים מבלי לראות את צבע השמים או ליהנות מיופיים של העצים. הארוחות מונחות במסדרון איפשהו בדרך לתא שלך כמה שעות טובות, ועד שמישהו מואיל בטובו להגיש לך אותה היא כבר קרה ולא אכילה. והבדידות… אח הבדידות הצורמת הזאת שרודפת אותך שעה אחרי שעה, יום אחרי יום. שום דבר לא משנה שם. זה רק אתה וקירות התא שלך.
 
ובתא הזה, מה כבר יש בו? מיטה, טלוויזיה ישנה, מקלחת, נוחיות ו… ארבעה קירות.
 
אתה פשוט שם. בדרך כלל גם לא יודע לכמה זמן – אולי חודשים, ואולי גם שנים. "לא לדעת" זה החלק הכי קשה כשאתה שם, הוא יכול להוציא אדם מדעתו. כשאסירים מגיעים למשפט, יש להם איזו הקלה כי אחרי המשפט יודעים שיש קו סיום, אולי הוא נראה באופק, תלוי כמה מקבלים בפנים.
 
מאמרים נוספים בנושא:
במקום הכי נמוך
אלוקים, נראה אותך מוציא אותי מפה
העוצמה  שבנקודת השפל
 
האתגרים שהצינוק מציב לשוכניו שונים מאוד מאלו שנמצאים בתאים הרגילים. בצינוק, אף אחד לא יצמיד לך סכין לגרון באמצע הלילה, אף אחד לא יגנוב לך את הגרביים מהרגליים כשאתה ישן. בתא רגיל אתה לא יודע אם זה שעומד לידך נמצא שם בגלל שהוא גנב, העלים מיסים או אפילו רצח.
 
אבל בצינוק אתה יכול לשכוח מהדבר הזה שנקרא שיחה עם אנשים. אתה יכול להגיע לנקודה בה לראות אדם או לשמוע קול אנושי יפחיד או יעצבן אותך, אז תדפוק על הדלת עם האגרופים כל כך חזק, עד שפרקי האצבעות לא פעם נשברות תוך כדי תהליך פריקת הזעם הזה. ואז תצטרך רופא, רק שאתה צריך לקחת בחשבון שהוא בא פעם בחודש…
 
אדם בצינוק נמצא בסכנה, כי לא פעם הוא מאבד את האחיזה במציאות. אנשים שנמצאים בצינוק לא אוהבים לחשוב על ה"בחוץ". למה? כי זה עושה אותם עצובים ומדוכאים. בכלא אפשר לשרוד רק אם אדם מפתח שגרה מסוימת ומאמן את עצמו לדבוק בה.
 
דניאל עושה 650 כפיפות בטן ביום וקורא שוב ושוב את ספרי  האמונה ששלחנו לו לכלא בו הוא נמצא בארצות הברית. בשיחות הטלפון שלי איתו הוא לא מפסיק לומר לי שהספרים האלה מצילים לו את החיים. בעצם, הם אלה שנותנים לו את הסיבה להמשיך הלאה.
 
חוץ מאמא שלו, אני היחיד שנמצא איתו בקשר. אנחנו יכולים לדבר בטלפון פעם ביום למשך 15 דקות. דניאל נמצא בסדר העדיפויות שלי, לכן אני עונה לו בכל שעה שהוא מתקשר. יש זמנים מסוימים שהוא יכול להתקשר, אני לא יכול להתקשר אליו. ואת השיחה אני צריך לקבל כשיחת גוביינא (בסוף כל חודש אמא שלו משלמת לי בחזרה את הסכום ששילמתי).
 
דניאל הוא בחור יהודי באמצע שנות העשרים שלו. את רוב חייו הקצרים הוא העביר בין כותלי בית הסוהר. מאז 2008 הוא לא חגג יום-הולדת מחוץ לכלא. בתיק שלו יש עבירות לא פשוטות – שוד מזוין, אחזקת נשק בניגוד לחוק וסמים.
 
"כשהשתמשתי בסמים" הוא הודה באחת השיחות, "הייתי מוכן לעשות דברים איומים ולהשיג את הכסף כדי לקנות את הסמים שהייתי צריך. אני יודע שפגעתי בהרבה מאוד אנשים ועשיתי הרבה מאוד נזק".
 
עכשיו, כשדניאל נקי מסמים, הוא יודע שהוא מרגיש בפעם הראשונה מזה שנים מה החומרים הכימיקלים האלה עשו לו. עצבות, כעס, שנאה עצמית, והרבה מאוד חרטה עולים על פני השטח. אין מה לומר, זו משימה לא קלה, אפילו ענקית – להתמודד עם הרגשות האלה כשהוא מנותק מהעולם בלי הטיפול הנכון, אבל הוא מנסה. ואתם יודעים מה, הבחור הזה, איך שהוא שם במצב הזה, אף פעם לא התלונן!
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
הזדמנות  מעצימה
מרדכי  שוורץ
תקפוץ !
 
"את הדרך חזרה אני עושה עם אמונה" הוא אמר לי בשיחה האחרונה. "היום יש לי ראיה רוחנית שעוזרת לי להפסיק להאשים את עצמי ולאפשר ל"מפרקי האצבעות" להחלים. ואם יש משהו שאני די מתחרט עליו" אמר ברגע של כנות, "זה שלא מצאתי את אלוקים בדרך קלה יותר, אבל איך אומרים? אף פעם לא מאוחר, נכון ד"ר בלן?"
 
ואני מסכים איתו. האמת, אף פעם לא ראיתי אדם כמו דניאל שעובד על עצמו מבפנים בצורה כל כך כנה ועם רצון כל כך אמיתי. אני מאמין שאלוקים שם אותו במקום בו הוא נמצא כדי שביום מן הימים הוא יעשה ממנו אדם גדול, איזה רב או מדריך רוחני שיעזור להרבה מאוד אנשים. דניאל הוא נשמה מיוחדת, אני יכול להרגיש את זה בשיחות שלנו, ונראה לי שלנשמה כמו של דניאל יש יעד לא רגיל בכלל.
 
אתם יודעים, לפעמים אני מרגיש שדניאל עוזר לי הרבה יותר ממה שאני עוזר לו. אני באמת מחכה לשיחות איתו, ובשבתות ובחגים אני באמת מתגעגע אליו. אם הוא מצליח להגיע למקום הרוחני ולאמונה שהשיג בנסיבות האיומות בהן הוא נמצא, איזה תירוץ יש לי או לכל אחד מאיתנו?
 
החלום של דניאל הוא להגיע לירושלים ולפגוש את הרב שלום ארוש וללמוד בישיבה שלו. אני מתפלל עליו, וגם הוא, שהחלום הזה עוד יתגשם.
 
ועדת השחרורים של בית הכלא תדון בתיק שלו בתקופה הקרובה. לאור התנהגותו הטובה והשיפור הניכר אולי הוא ישוחרר מוקדם, ולי נותר לאחל לו בהצלחה עצומה, להתפלל עליו שבורא עולם ישחרר את הנשמה המיוחדת הזו לחופשי במהרה, אמן.
 
 
* * *
ד"ר זאב בלן הוא פסיכותרפיסט העוסק בתחום למעלה מ-32 שנים, מטפל ומאמן בעזרת האמונה (אמונה קואצ'ינג) ועל פי משנתו של רבי נחמן מברסלב.