גרעין של תובנה
רק בישראל גרעין של פופקורן יכול להפוך לנבט... בכיור של המטבח! זו המסקנה של המומחית שלנו, רחלי רקלס, שליקטה גרעינים של תובנות מהמטבח.
הפעם אני רוצה לשתף אתכם במשהו מעניין שקרה לי, זאת אומרת לנו בבית.
אבל קודם, הסתכלו על התמונה משמאל. מנחשים של מה הנבט הזה? ובכן, לא תאמינו אם אומר לכם.
אחרי שבעלי בחן את העניין במשך חמש דקות תמימות, הפך בו והפך בו, הוא גילה שמדובר בגרעין של… פופקורן!
כן, גרעין פופקורן!
והנה עוד שאלה.
איפה אתם חושבים שגרעין הפופקורן החמוד הזה גדל לו להנאתו?
אתן לכם רמז כי בחיים לא תצליחו לגלות:
טוב, זה קשור למטבח, לחלק הזה ששמים בו כלים…
נכון, בכיור!
כן, בתוך הצינור של הכיור, בחלק שהמים נשאבים לתוכו. מקום הגיוני לגרעין פופקורן לגדול ולהפוך לנבט שאולי יהפוך עם הזמן לקלח תירס שלם, נכון?
רק אם הוא גרעין פופקורן ישראלי זה יכול לקרות. כי איך אומרים במחוזותינו? רק בישראל! ועכשיו זה נשמע עוד יותר הגיוני.
מאמרים נוספים בנושא:
בכל אופן, השיעור המאלף מגרעין הפופקורן הזה לא יורד לטמיון. כי יכול להיות שיצמח לו עץ מתוך צינור הכיור, כמו שנהגתי לחשוב כשהייתי קטנה אחרי שבלעתי את המסטיקים (ובלעתי הרבה) – שיום אחד יצמח לי עץ של מסטיקים בבטן והצמרת שלו תצא לי מתוך הפה שלי. ככה זה היה כשהיינו קטנים… וזה באמת הפחיד אותי, המחשבה שלעולם לא אצליח לאכול יותר. גם האימהות שלכם נתנו לכם רעיונות מפחידים כמו אמא שלי? וחוץ מזה, למה הייתי כזאת נאיבית? לצערי, אני עדיין כזו. קצת. בערך.
עכשיו לענייננו. השיעור ההגיוני שאני מקבלת הוא: שגרעינים יכולים להגיע לכל מקום ובכל רגע נתון. כן. אם לרגע הרמתם גבה, אז אני מדברת על גרעינים רוחניים, כמו אלה שנזרעו בילדינו או אלה שאנו זורעים כדי לקצור את פירותיהם בעתיד בכל תחומי חיינו. ייקח זמן עד שנראה את הפירות, את ההשפעה שלהם בשטח. יכול להיות שגם לא נבין שאנו אלה שזרענו אותם לכתחילה. אבל הם בהחלט יגדלו – לטוב או למוטב.
זו הסיבה שאנחנו (בעיקר אני) צריכים להיות סופר זהירים איך שאנחנו (בעיקר אני) מתנהגים לסובבים אותנו (אותי), לבני הזוג שלנו (שלי) ולילדים שלנו (שלי).
כי שום דבר לא קורה פתאום! בשום מקרה ובשום תחום בחיינו. הילד לא מתנהג כך כי זה סתם או פתאום. לא, גרעין שנזרע כתוצאה ממידת נפש שלנו, דפוס התנהגות, תאווה – נותן את אותותיו עליו. דברים לא קורים לנו סתם כך, אלא אם כן נזרע קודם לכן את הגרעין שנבט וצמח לו והגיע לממדים שהגיע – בין אם זה בעניינים שבין אדם למקום ובין אם בין אדם לחברו.
ומה שהכי קשה לתפוס הוא, שאנחנו לא מבינים שאנחנו הם אלה שזרעו את הגרעין הזה!
אז זרעו במתיקות ובשמחה ותנו דעתכם לכל מחשבה דיבור ומעשה שלכם, כי לעולם לא תוכלו לדעת איזה גרעין יחליט לצמוח מתוך הכיור או מהחור של האמבטיה, או גרוע מזה – מתוך הבטן שלכם. אבאל'ה!
שיהיה לכם שבוע מקסים ומלא גרעיני תבונות מחכימות, רחלי.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור