הסוף לקניות באשראי

זה קרה מתוך אקסטאזה כזו,
אבל חשבתי לעצמי – מה הביג
דיל? למה לא לנסות את העצה הזו
במשך כמה ימים? ואם זה יהיה
קשה, אזמין עוד כרטיס…
 
 
כמו 99.9% מאנשי העולם של ימינו, גם אצל משפחת לוי כסף זה משהו לוחץ ולא נזיל. ושלא כמו 99.9% מאנשי העולם של ימינו, לא אכפת לי!
 
במשך שש השנים האחרונות עברנו הרבה ירידות ועליות כלכליות, כך שעכשיו אני כמעט ולא מבחינה בזה. ככל שאני מעצימה את האמונה שלי, אני יודעת יותר ויותר שלהשם יש את כל הכסף שבעולם, וכל זמן שאני לא מוציאה את עצמי מדעתי ומאבדת את השפיות ומזמינה חופשת חגים בקריביים, או בונה חדר נוסף, סתם בשביל האקסטרות, הוא ידאג שיהיה לנו מספיק בשביל מה שאנחנו צריכים.
 
אבל מעולם לא מראש.
 
תמיד, אבל תמיד, האוברדרפט בונה את עצמו, כלפי מעלה כמובן, לאט אבל בטוח, עד שהוא מגיע למצב שזה כבר לא הכי נוח, בלשון המעטה… והפתעה! כסף ממקור לא צפוי, סכום לא מבוטל, נכנס לחשבון הבנק. זה לא משנה שם הרבה, רק מאפס אותו, מביא אותו ל'קו האפס'.
 
שום דבר לא קורה לחינם, כך שכל פעם שאנו מתחילים לגלוש לתוך החובות, אני הולכת לדבר עם השם על איזה עוד שינויים הוא מצפה שנעשה, או איזו מידה צריך לתקן או לעבוד עליה.
 
הפעם, לא הייתי בטוחה על מה אני הולכת לדבר איתו. כלומר, אנחנו כבר נותנים 20% מההכנסות (חומש) לצדקה, 'חתכנו' את כל הוצאות ה'סופר-פלוס' האפשריות, כבר מזמן אני בעסקי ה'אין לי כסף', קופצת לתוך ומחוץ לחובות. מה עוד אפשר לעשות?
 
הרבה!
 
אספתי כמה דיסקים של הרב שלום ארוש העוסקים בנושא הפרנסה, והתחלתי לשמוע אותם. אחד מהם תפס את תשומת ליבי ממש. הרעיון העיקרי שהוצג בו היה, שתפקיד הפרנסה של האדם נמצא בידיו של השם יתברך, הוא המפרנס. וכל זמן שהוא רוצה שאדם יחיה בעולם הזה, אז הוא ייתן לו פרנסה, אוכל, בגד ללבוש, בית לגור בו וכן הלאה.
 
הרב שלום ארוש הסביר שהסיבה העיקרית שהמשוואה זו מופרת כאן בעולם הזה, היא בגלל שאנשים רודפים אחרי מותרות ודברים יקרים, במקום לשמוח וליהנות במה שיש להם.
 
עד עכשיו הכל טוב. אלא שהרב שלום ארוש החל לדבר על איך שכרטיסי האשראי ופנקסי הצ'קים הורסים את האנשים, מכניסים אותם לחובות גדולים, אנשים קונים בלי ביקורת, בלי אחריות, ובסוף מתמודדים (אם הם מצליחים בכלל) עם תשלומים בלתי נסבלים כל חודש, עם חששות של מה יהיה ואם הצ'ק יחזור וכו'.
 
כאן זה תפס אותי. תשומת הלב שלי לדברי הרב הייתה במלואה. באופן בסיסי, הוא אמר שאם אדם באמת רוצה לצאת מהחובות, אז הוא צריך להוציא מתחומו את כרטיסי האשראי ופנקסי הצ'קים, ולהשתמש רק במזומן.
 
האם זו עצה מעשית? תהיתי ביני לבין עצמי… על הכל אני משלמת במחי כרטיס. איך אקנה דברים מהמכולת? איך אמלא דלק? איך אקנה לבנות שלי את מה שהן צריכות אם אין כרטיס אשראי?
 
'דגרתי' על העצה הזו עוד כמה ימים, ואז, קיבלתי את מהבנק דף פירוט חודשי לגבי מה שקורה בחשבון הבנק, כולל ההוצאות של כרטיס האשראי. פתחתי אותו. נחנקתי. הלכתי לפח הזבל וגזרתי את כרטיס האשראי שלי לחתיכות.
 
זה קרה מתוך אקסטאזה כזו, אבל חשבתי לעצמי – מה הביג דיל? למה לא לנסות את העצה הזו במשך כמה ימים? ואם זה יהיה קשה, אזמין עוד כרטיס.
 
בינתיים, התקשרתי לבעלי, שהיה בעבודה, ואמרתי לו שהוא צריך לארגן לי סכום כסף במזומן, כי הרגע גזרתי את כרטיס האשראי שלי לחתיכות. בעלי רגיל למצבים הקיצוניים שלי, לכן הוא לא הניד עפעף. וכשהוא חזר הביתה היו ברשותו 150 שקלים, הסכום היחיד שהכספומט אפשר לו למשוך.
 
נהדר! הסוף לקניות בכרטיס האשראי…
 
הכנסתי את הכסף לארנק, כולי מתרגשת מהעובדה שמהיום ואילך אני הולכת לקנות רק במזומן. ואז, נזכרתי שמחר צריך לעשות לילדה בדיקת עיניים וזה עולה כסף, ועכשיו אין לי איך לשלם את הסכום לבדיקה.
 
האופטיקאי היה אדם מאוד נחמד, ואפשר לי להביא את התשלום בביקור הבא.
 
בינתיים, הבחנתי בדבר מאוד מוזר: 150 השקלים הללו שבעלי צייד אותי בהם, כאילו עברו 'מתיחה', משום שיכולתי לקנות את כל מה שהייתי צריכה, וזה היה לי לפלא. דלק לרכב, נעליים חדשות לבת שלי, מצרכים לשבת, אפילו בכמות כזו שאפשרה לארח אנשים.
 
בקיצור, ברגע שהתרגלתי לעשות דברים עם מזומן, בקושי הבחנתי בהבדל. כן, אני מבקרת הרבה פחות בסופרמרקט, וכשאני הולכת, אני צמודה לרשימה שהכנתי מראש. כן, אני לא קונה כל דבר בהינף יד. האימפולסים האלה עלו לי, כך הסתבר, הרבה מאוד כסף.
 
בכל פעם שאני הולכת לקניות, אני מרגישה שהשם עוזר לי לקנות בדיוק את מה שאני צריכה, בלי לבזבז כסף על דברים מיותרים.
 
ומדהים עוד יותר, יומיים אחרי שגזרתי לחתיכות את כרטיס האשראי שלי, בעלי אמר לי שהוא קיבל בונוס נחמד מהעבודה, שמאוד עזר.
 
עוד כמה בונוסים כאלה וביי ביי לך אוברדרפט…
 
עצות רבות של הרב שלום ארוש לא נשמעות הגיוניות, במיוחד כשבראש שלך מקוננת התפישה המערבית, זו הדוגלת בצורה אובססיבית בכרטיסי אשראי. רוב העצות נשמעות לא הגיוניות בכלל, ואולי אפילו נאיביות. אבל בכל פעם שאני מנסה לקיים את העצות שלו – בין אם להרגיש שמחה יותר, או להתנהג לאנשים טוב יותר, או לצאת מהחובות – הן תמיד עובדות. נקודה.
 
במקום בו המאמצים שלי נכשלו, במקום בו המאמצים של אנשים אחרים נכשלו וקרסו כמו מגדל קלפים, במקום בו אני כבר לא יודעת מה לעשות – העצות של הרב שלום ארוש תמיד עובדות. אתם לא צריכים להאמין לי. רק עשו לעצמכם ניסיון – השתמשו בעצות של הרב שלום ארוש, ואז שבו וחכו בסבלנות לניסים שיתחילו לקרות.