חלום ישן

החלום הילדותי והנאיבי כאילו קיבל
הזדמנות שנייה, אחרי שנאלצתי לזנוח
אותו עם תום התמימות. אפשר לחלום,
ואפשר שהחלום יתגשם. אם רק נרצה.
 
 
לקראת הגיעה לגיל ארבעים, נתנה לעצמה ליאת מתנה בעלת משמעות עבורה: היא החליטה להוציא לפועל חלום ישן ולהוציא אלבום מוסיקלי כולו פרי עטה.
 
התבקשתי לקחת חלק באחד השירים באלבום, וכמה חודשים לאחר מכן קיבלתי הזמנה להשתתף בערב שבו התכנסו בני משפחתה וחבריה להופעה חגיגית בה הוצגו שירי האלבום בהופעה.
 
ליאת טרחה, השקיעה וארגנה ערב לעילא ולעילא והתרגשותה הייתה בשיאה. היא עמדה על הבמה וחלקה את מילותיה עם יקיריה. "כשהייתי קטנה" פתחה את דבריה, "רציתי שיהיה רק טוב בעולם. רציתי להיות טובה וגם שכל האנשים סביבי ושהכרתי. לא הבנתי למה יש רוע בעולם ומדוע העולם לא נהיה טוב יותר רק מעצם הכוונות הטובות שלנו? כשהתבגרתי הבנתי שהחלום שלי, שבו העולם נהיה כולו טוב, מתרחק ונעלם. לכן פניתי להגשים חלום אחר שאני גאה להציג אותו הערב בפניכם".
 
הגשמת החלום שלה – ההופעה, התחילה לקול מחיאות הכפיים של הקהל, ואני נותרתי מהרהרת בדבריה שעוד הדהדו בחלל האולם.
 
הרגשתי הזדהות חזקה, מעין דה-ז'ה-וו שהוביל אותי במנהרת הזמן חזרה לילדות, בה גם אני מאמינה בידיעה ברורה שיש תקווה של טוב מוחלט לאנושות ולעולם, ואני אוחזת בה עד שפרקי אצבעותיי מלבינים כאילו המשך חיי היו תלויים בזה.
 
כשבגרתי והתוודעתי לרעיון הגאולה ביהדות, שוב רווח לי מעט. פתאום החלום הילדותי והנאיבי כאילו קיבל הזדמנות שנייה, אחרי שנאלצתי לזנוח אותו עם תום התמימות. עד היום אני מוצאת שאני מעט אובססיבית וההתעסקות שלי בנושא מלווה עם קורטוב של תשוקה, ציפייה וחוסר סבלנות.
 
ניגשתי אל ליאת בסוף ההופעה. הייתי חייבת לשתף אותה בהזדהות שלי איתה ובתקווה החדשה שמצאתי. היא מצידה ניצלה את ההזדמנות כדי לחדד את דבריה ואמרה, "בתור ילדה לא הבנתי איך זה ייתכן שאם כולנו רוצים להיות טובים יותר אז אין טוב מוחלט בעולם?" היא שאלה ואני הרגשתי שהשאלה עדיין מציקה לה.
 
לא היה לנו הרבה זמן לדון בנושא, לכן נפרדתי ממנה בלבביות ומתוך תקווה אמיתית שאכן נזכה לראות עולם טוב יותר בקרוב בימינו.
 
ביני ובין עצמי המשכתי לחשוב על שאלתה. אכן יש צדק בדבריה. כל אדם באשר הוא רוצה להרגיש שהוא טוב ושיש בו נקודות טובות. אז למה יש רוע בעולם?
 
ניסיתי לחשוב על אנשים שעושים מעשים שמוגדרים כרעים באופן מוחלט. לכל אחד מהם יש הצדקה וטיעון סגור בפני עצמו, בנוגע לסיבות שהביאו אותו לנהוג בדרך הנפשעת בה נהג. בעצם, כולנו יכולים למצוא תירוץ ולהצדיק כל מעשה שנעשה, גם כשמדובר במעשים שאינם חסדים ובכאלו שעלולים לפגוע באחר. ואפילו שאנחנו יודעים שפעלנו לא כשורה, כלומר נגד חוקי התורה והמוסר, עדיין, אנו יכולים להבטיח את צדקת מעשינו עם שלל תירוצים שמקובלים עלינו ושירגיעו את ייסורי המצפון ואת רגשי האשמה שלנו.
 
כלומר, האמת, המוסתרת בדרך כלל, היא גמישה וניתנת לעיוות על פי המקום שבו אדם עומד ועל פי זווית ההסתכלות שלו.
 
כולנו רוצים להיטיב עם עצמנו ועם סביבתנו, אך פעמים רבות הרצון שלנו להיטיב הופך בשוגג לפגיעה באחר. זה יכול לקרות מכל מיני סיבות. לפעמים השני לא רוצה שנטיב עמו ודווקא הרצון שלנו מרחיק ומרגיז אותו. במקרים אחרים אנו עלולים ברצון שלנו ממש לפגוע, להרחיק ולשבור את הכלי של האחר, כמו במקרה של תוכחה לא נכונה. רק בשבוע שעבר קרה לי מקרה בו חברה רצתה להיטיב עימי, אולם היא עברה את הגבול ואלמלא יישרנו את ההדורים בינינו זה היה נגמר בריב.
 
ישבנו יחד לנגן והיא הציעה לי לעשות שיפורים בשיר שכתבתי. דחיתי אותה בעדינות כמה פעמים, אבל היא התעקשה. לבסוף נאלצתי להציב גבול ברור ואמרתי לה שאני לא רוצה שיפורים בשיר שכתבתי ושאני אוהבת אותו כמו שהוא, לכן כתבתי אותו כך. שקט השתרר והרגשתי שהיא נעלבה. "רק רציתי לעזור" היא אמרה, "רציתי לעשות לך טוב". הרגעתי אותה והודיתי לה וביקשתי שנשאיר את זה מאחורינו ונעבור הלאה.
 
כמעט ונעלבתי ממנה. ההצעה שלה להכניס שיפורים בשיר העידה על כך שהשיר לא מספיק טוב בעיניה, מה שהעמיד אותי בעמדת נחיתות מולה. אבל ניסיתי להתגבר על תחושת חוסר הביטחון, להיזכר שאני שלמה עם מה שכתבתי ולהתרכז בעובדה שהצעתה באה בתום לב, ברצון טוב ומתוך טוב ליבה האמיתי.
 
כמו שהקדוש-ברוך-הוא כולו טוב ורק רוצה להיטיב איתנו, כך יש בנו יש את אותו יסוד מוצק שמובנה בנו. לעומתו, אנחנו לא רואים את התמונה השלמה, לכן נמנעת מאיתנו היכולת לעשות טוב ולהיטיב בכל מצב. המקרה הזה הזכיר לי כמה מעט אנחנו רואים ויודעים מתוך המקום והנקודה הקטנה שאנו נמצאים בה.
 
אפילו כשאנו מבקשים טוב לעצמנו, אנחנו לא תמיד מדייקים בכך, וראייה לכך הם המקרים הרבים של נטייה להרס עצמי, או מקרים פשוטים יותר בהם משאלות ליבנו אינן תמיד לטובתנו. לכן אני כל כך אוהבת את הברכה "שיתגשמו כל משאלות ליבך לטובה" שבה יש את הערבוב הנכון בין הרצונות שלנו והרצון של הבורא, שהוא המדויק ביותר עבורנו.
 
עם בוא הגאולה, במהרה בימינו, שבה תהיה האמת גלויה, נוכל סופסוף לראות את הדברים מהזווית הנכונה ולהבין את הטוב באופנים מורכבים ועמוקים יותר משאנו מסוגלים להבין היום. או אז, נוכל לבטא את הרצון והנטייה שלנו להיטיב באמת ולהגשים סופסוף את החלום על עולם בלי רוע, שעשוי כולו וביסודו מטוב מוחלט. במציאות הזאת כולם ייטיבו באמת עם עצמם ועם אחרים וכוונותיהם יהיו טהורות ומקובלות.
 
ואז, הבחירה היחידה שתיוותר לנו תהיה רק בכמות הטוב שנרצה להשפיע על העולם.