כשדברים לא משתנים

בכל פעם שאורית ניסתה לדבר עם רוני על העניינים הכלכליים, הריטואל הקבוע חזר על עצמו – השיחה, אם אפשר לקרוא לה ככה, הסתיימה בצעקות מחרידות אחת על השני, ובסוף רוני היה עוזב את הבית. קול טריקת הדלת הפך לצליל מוכר בבית שלהם.

אותו דבר קרה כשהם ניסו לדבר, בעצם, על כל נושא. לא משנה אם היה מדובר במשהו 'קטן' או 'גדול', זה תמיד הסתיים בטונים צורמים. הם לא יכלו לדבר על הדבר הכי קטן ושולי שישנו. בסופו של דבר, השניים החליטו לא לתקשר אחת עם השני, הם פשוט הפסיקו לדבר. אלא שאת מקום הדיבורים תפסו חפצים שהושלכו בחלל הבית אחת על השני, מה שבהמשך גם הפך לאלימות הדדית עד להפרדה המוחלטת שנמשכה 8 חודשים.

אורית כבר חשבה על גירושין, אלא שבאותם ימים שהמחשבות על גירושין ניקרו במוחה בלי הפסקה חברתה הטובה נתנה לה את ספרו רב המכר ומשנה-החיים של הרב שלום ארוש – בגן האמונה. הפצעים הפיזיים והנפשיים היו עדיין פתוחים, אבל היא החליטה לתת לחיי הנישואין שלה עוד צ'אנס. אחרי אינספור ניסיונות של פיוסים, באמת שלא הייתה לה סיבה להאמין שמשהו ישתנה הפעם.

אז מה בכל זאת גרם לה לנסות שוב? לא, לא היה זה ההיגיון אלא האמונה שלה.

בני הזוג חזרו לגור ביחד, אבל לא הייתה להם שום יכולת להתמודד אחת עם השני. הפרידה הארוכה גרמה לשניהם להיזהר לא לאבד שליטה שוב, אבל בתוך תוכם הם ידעו ש"הפתרון" הזה לא יחזיק לנצח.

איזו סיבה הגיונית מובילה זוג כזה לנסות לחיות ביחד אחרי כל מה שקרה?

נכון, לא היה זה, שוב, ההיגיון, אלא האמונה שלהם.

ידעתי שלדבר אחת עם השני זה יהיה דבר בלתי אפשרי עבורם אפילו בנוכחותי, אלא אם כן נעצים ביחד את האמונה והתקווה. לכן, את המפגשים הראשונים השקענו בהעצמת התקווה, באור שבקצה המנהרה ובאמונה. הם למדו להירגע אחת בנוכחות השני ולהבין שרגיעה היא הדרך להכניס את אלוקים לתמונה. הם למדו שרגיעה היא תנאי מקדים לאמונה. הם הגיעו להבנה ואמונה שהשיחות ביניהם פוריות ויעילות יותר מאלו שבעבר.

זה מדהים איך אפשר לגרום לשני אנשים, שחוו את מה שהשניים האלה חוו בזוגיות שלהם, לתקשר שוב. שניהם, כלים שבורים ופגועים. מצד אחד, הם נהנו מהרגיעה, אבל מצד שני חשים פגיעים ושבורים. אף אחד לא ידע מתי תבוא המתקפה הבאה על בן/בת הזוג, מה גם שלי בעצמי לא היה שום דבר בארסנל התרפיה שלי, משהו מונע מתקפות שכאלה.

המצב נפיץ, ללא ספק.

מאמרים נוספים בנושא:

משולש האהבה

אהבה, תרופת הקסם!

אהבה טהורה

כל יום מחדש

שניים זה ביחד
זוג טוב עושה שיעורי בית
לומדים לאהוב

תבחרו באהבה

אהבה, מה עוד צריך?

עולם של אהבה

בבקשה, תאהבו את עצמכם

אהבה, זה מה שצריך!

אהבה תמורת אהבה

בכוח האהבה

אבל איך הם הצליחו להשתלט? לנסות? לתת סיכוי? עם האמונה והידיעה שהם כבר לא לבד עם "הבעיה", ושהם יכולים לטפטף "כוח של טוב" לתוך הבעיה-נושא, דבר שהם לא עשו לפני כן. בנקודה זו לא חשבתי שהם באמת האמינו שמשהו באמת ישתנה, אבל הם כן האמינו שאיכשהו בפתרון יש את הפוטנציאל ליצור שינוי לטובה.

כאשר הם הסתכלו אחת על השני כשהם רגועים, היה אפשר לחוש את ההבדל במצב בין השניים. הרגיעה הפנימית, השלווה שהם פתאום חשו, זו שהם למדו להכיר בכוחות עצמם, עכשיו הייתה חלק מהנוכחות שלהם. הם האמינו שהרגיעה הזו היא בעצם ההשגחה. הם האמינו שהאטת קצב הנשימה, הרפיית השרירים רפויים, רוגע והרגשת ביטחון – כל אלה הם הוכחות לכך שאלוקים כבר נמצא בתמונה. ולמרות ששניהם הרגישו פגיעים, תחושת הפגיעה עצמה הייתה שונה מזו שחוו לפני הפגישות.

כשרוני ואורית התחילו לדבר ולהקשיב אחת לשני, גם זה לא היה אותו דיבור והקשבה מהעבר (גם במעט שהם זכו לתקשר). וזה לא שהמילים פתאום היו שונות מאלו שנאמרו פעם. עכשיו, הם הביעו את העמדות שלהם על הנושאים שהטרידו אותם בשפה יותר יפה מזו שהשתמשו בה בעבר. עכשיו, כשהם מלאים ומוקפים במשהו טוב יותר שמאפשר להם סוף סוף לראות דברים יותר לעומק, להבין אחת את השני קצת יותר, המילים נשמעות טוב ויפות יותר. חכמה פנימית נבעה מהם והבנה של מה יספק את העומד מולי.

נגענו בכמה נושאים שהטרידו אותם זמן רב, אבל לא פתרנו שום דבר עדיין. אף אחד מהם לא הסכים לשנות או לעשות משהו בנושאים הללו. אבל האמת היא, שהם כבר לא היו צריכים מכיוון שהנושאים הללו כבר לא היוו יותר משקל. כבר לא היו בראש סדר העדיפויות שלהם, לכן הם לא רבו או התווכחו עליהם יותר. רק עכשיו הם הבינו שבן/בת הזוג רצה בכל מאודו להבין אות זולתו ולהרגיש שהעומד מולו מבין את הכאב והזעם שלו, וכמובן, להראות נכונות ורצון תוך כדי הדיבור. הרצון להיות בטוחים שהפתרון אכן יימצא נתן לשניהם את הכוח שלא היה להם לפני כן.

ה"רעיון החדש" שאיכשהו אלוקים עוזר להם על ידי המתנה מבית גנזיו – כוח אינסופי ויכולות, החזיר את חיי הנישואין שלהם למפה, דבר שנתן לשניהם את הכוח להבין שלפעמים אין פתרון קונקרטי לנושאים קשים. אולם, להישאר ביחד מתוך מקום של אהבה וכבוד אחת לשני, ובעיקר, ולהאמין שהזוגיות שלהם תיתן להם את הסבלנות להמשיך ולקבל את המצב הנוכחי – שהמציאות לא יכולה להשתנות בן-לילה, דבר שהם היו זקוקים לו כמו אוויר לנשימה, אלא צריך לעבוד כדי שדברים ישתנו.

אם לא משנים, דברים לא ישתנו. אפילו אם מדובר בדפוס החשיבה, הרבה לפני הפעולה עצמה.

* * *

ד"ר זאב בלן הוא פסיכותרפיסט העוסק בתחום למעלה מ-32 שנים, מטפל ומאמן בעזרת האמונה (אמונה קואצ'ינג) ועל פי משנתו של רבי נחמן מברסלב.