לחם התודה

אני אומר לכם, יש לי זיכרון מדהים…
רק שאשתי לא מסכימה אתי. כשאני אומר
לה שאין לה מה לדאוג בכלל, כי אני מסוגל
לזכור דברים מלפני עשרים שנה, היא
נראית מודאגת ואפילו לא רגועה…
 
 
הכרת הטוב היא הדבר החשוב ביותר בתפילה האישית (הרב שלום ארוש בספרו בשדי יער).
 
* * *
 
הכנת המבורגר היא דבר מאוד פשוט:
 
תחילה, לוקחים את הנייר העוטף את כל המארז ומניחים אותו על הדלפק. אחר כך, שמים את החלק העליון של הלחמנייה על הנייר עד שההמבורגר יהיה מוכן. את החלק התחתון מעשירים עם המרכיבים הבאים:
 
קודם כל שמים מיונז בשכבה דקה ומורחים אותה על פנים הלחמנייה. אחר כך, מתרכזים בחלק המרכזי של הלחמנייה ו"פלופ", שמים קטשופ. ודאו ששמתם מספיק קטשופ אותו תמרחו בעדינות מבלי להוסיף עוד מיונז. עכשיו תור המלפפונים החמוצים. הוסיפו אותם בעדינות בגבולות הלחמנייה ובמרכזה. בהמשך, פזרו שלושה עיגולי בצל מעל המלפפונים, שימו שתי פרוסות עגבנייה מעל לבצל. לבסוף, הוסיפו חתיכת חסה. ברגע שההמבורגר מוכן, הוסיפו אותו וסגרו עם החלק השני של הלחמנייה, עטפו את כל המארז עם נייר העטיפה שהכנתם מראש, והופ… הוא מוכן להגשה.
 
אלה ההוראות שקיבלתי ממנהל העבודה שלי לפני עשרים שנה.
 
אני אומר לכם, יש לי זיכרון מדהים… רק שאשתי לא מסכימה אתי. ביום שלישי שכחתי לזרוק את שקית האשפה וביום רביעי שכחתי לשטוף את הכלים. משום מה, כשאמרתי לאשתי שאין לה מה לדאוג בכלל, בגלל שאני מסוגל לזכור דברים אפילו משני העשורים האחרונים, היא נראתה מאוד מודאגת ואפילו לא רגועה…
 
מה שמצחיק הוא, שכאשר עבדתי במזנון האוכל המהיר, העבודה שלי הייתה כקופאי ולא כמי שמכין או מגיש את האוכל. ארזתי המבורגרים רק כשמייק יצא להפסקת קפה של עשר דקות!
 
כשאתה עושה משהו בכל יום, אפילו במשך עשר דקות, זה מדהים איך שזה הופך להיות חלק בלתי נפרד ממך.
 
אחת הדרכים הברורות להשגת השמחה היא הכרת הטוב באופן תמידי. על פ דבריו של הרב אליעזר רפאל ברוידא (בספרו "הנתיב אל השלווה"), ישנה הגדרה בסיסית לכעס: כעס הוא מה שקורה לנו כשהמודעות שלנו מובילה לדברים מסוימים בחיים שאין לנו. כעס מוביל לעצבות, דיכאון וייאוש. הגמרא אפילו מרחיקה עוד יותר ומשווה את הכעס לעבודה זרה ממש.
 
איך נתנגד לרגש האפל והחשוך הזה? כיצד נתגבר עליו? מה אנחנו יכולים לעשות כדי להתמקד על מה שיש לנו בחיים ולשאוב משם סיפוק תמידי?
 
הבעת הכרת הטוב, אמירת תודה, במשך עשר דקות בכל יום – זה המפתח למפגש עם האתגר הזה.
 
הרב שלום ארוש מלמד אותנו בספרו – בשדי יער, שהשיחה שלנו עם השם (ההתבודדות) יכולה לעסוק בכל נושא. בזמן השיחה האישית שלנו עם השם אנו יכולים להתוודות על חטאינו. אנחנו יכולים לדבר על מה שהיינו מאוד רוצים לשפר בעצמנו. אנחנו יכולים לבקש מהשם שיעזור ויברך את חברינו, המשפחה, וכלל עם ישראל. אנחנו יכולים לבקש את עזרתו בכל מה שאנו צריכים לעשות בחיי היומיום.
 
אחת הדרכים הטובות ביותר להתחיל את השיחה עם השם היא להודות לו על כל מה שהוא כבר נתן לנו. יש לזה כוח גדול מאוד להשפיע על כל היום שלנו לטובה! למה לדאוג כל כך בגלל הפרנסה כשאנו מודים להשם על שהוא מאכיל, זן ומפרנס אותנו בכל יום? למה לפחד פחד מוות כשאנו יודעים שהשם הוא המפיח בנו נשמה ונשימות בכל רגע ורגע בחיינו אינספור פעמים? למה להילחץ מהמצב הביטחוני בארץ כשאנו מהללים ומשבחים את ששומר ומשגיח עלינו? ואל תשכחו, אנחנו מוקפים בלמעלה מ-2 מיליארד אנשים ש'מתים' להעלים אותנו…
 
וכשאנו מקדישים עשר דקות בכל יום בשיחה האישית עם השם, ומביעים בהן תודה והכרת הטוב על כל מה שהוא נותן לנו, החיים שלנו עוברים שינויים מדהימים, כאלה שלא חווינו מעולם.
 
ההבנה שלנו צומחת ובמקביל מקשה על אותה תחושה שמלווה אותנו פעמים רבות בחיים: 'למה הציפיות שלנו לא מתגשמות? למה הן לא נענות?'… הוצאת הכעס מהמשוואה מאפשרת לנו להתמודד עם השאלה האמיתית: למה אנחנו לא בסדר? או מה גורם לנו לנהוג לא בסדר ומונע מאיתנו לקבל את מה שאנו מבקשים מהשם? האם מה שאנו מבקשים הוא דבר טוב עבורנו לשיפור העצמי שלנו ולמשימות החיים? האם אנחנו צריכים בכלל להתחיל לבקש משהו אחר או להכפיל את מאמצינו?
 
כאשר אנו מזכירים לעצמנו את כל מה שהשם נותן לנו – אנחנו בתהליך. תהליך ההזכרה לעצמנו בו אנו מציינים את הברכות, בעזרת דוגמאות, שהשם נותן ומשפיע לנו בכל יום ובכל רגע, וכך משאירים את הטובות תמיד במצב של חיות בתודעה שלנו. מידע זה נשאר בקדמת המוח כל הזמן.
 
בכל פעם שאנו מתעמתים ומתמודדים עם הפעמים בהן נראה לנו שהשם מסתתר מאיתנו, אנחנו יכולים באופן מידי להזכיר את השפע והברכות שהוא נתן לנו היום. לזכור את האמת כשאותו קול פנימי "מייעץ" ואומר לנו כל הזמן, שלא כדאי לנסות כי מראש לא נצליח. אבל תאמרו לו "לך מכאן ומיד!" – השם מעורב בכל פעולה ורגע בחיי. כשהלחישה האיומה הזו עולה מתוכנו ומנסה להסית אותנו, לשכנע אותנו שאף אחד לא רואה אותנו, והסבל שאנו סובלים הוא "מקרי", שאנו חסרי כוח וחסרי אונים ואין ביכולתנו לעשות שום דבר…. אל תשתכנעו ואל תקנו ממנו שום דבר. צעקו ללחישה הזו בחזרה: השם אוהב אותי!!! ראה מה השם עשה בשבילי רק בחצי שעה האחרונה!…
 
אנחנו יכולים להיאבק בעצבות בכל רגע. אנחנו יכולים להרגיש שמחה, שלווה ורוגע כל הזמן. לא צריך להיות גבול לכמה נפלא אנחנו יכולים להרגיש, או כמה זמן נרגיש כך, וכמה החיים יכולים להיות מרגשים ומעניינים. רבי נחמן מברסלב מזכיר לנו שוב ושוב שהשמחה אינה בחירה או עדיפות כלשהיא, תקווה רחוקה או אפילו נטל. שמחה היא מצווה! זה הקשר לאינסוף – משהו שהשם רוצה שנרגיש כל הזמן!
 
מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד!!!
 
כל הסיבות להודות ולהכיר טובה.