מומבאי: המלחמה האמיתית

לא המוסד ולא ה-CIA הבינו מול
מה הם באמת עומדים. המלחמה
האמיתית במומבאי אינה עוד עניין
של דמוקרטיה מערבית מול הטרור
האסלאמי. זה הרבה יותר עמוק
ממה שזה נראה…

הקהילה המערבית האינטליגנטית והמשכילה עדיין לא השכילה להבין את ההשלכות של פיגוע הטרור במומבאי. גם אם ה-CIA, המוסד וה-MI5 (סוכנות הביון הבריטית) יתאמצו וישתמשו בכל משאביהם, עדיין, חסרה להם ההבנה הרוחנית והפנימית מול מה ומי באמת הם עומדים. המלחמה האמיתית במומבאי אינה עוד עניין של דמוקרטיה מערבית מול הטרור האסלאמי. זה הרבה יותר עמוק ממה שזה נראה.

לפני כשבוע הייתי באנגליה, שם הכרתי פרופסור לענייני היסטוריה צבאית מאחת האוניברסיטאות היוקרתיות שבאנגליה, המשמש גם כיועץ במוסד ללימודי אסטרטגיה בלונדון. הוא אמר לי שהוא צפה בדיוק רב כל עימות צבאי באירופה, אסיה ואפריקה, והמסקנה שהתקבלה – מנצחים ומפסידים. ככל שישראל התקדמה, כך הוא אמר, לא היה שום היגיון בתוצאות – במקרים בהם עם ישראל היו אמורים להפסיד במלחמה, הם ניצחו (בתקופות קדומות). וכאשר היו אמורים לנצח בעזרת תחמושת משוכללת ומתקדמת בעימות כלשהו, הם הפסידו.

אמרתי לו, שההיגיון באסטרטגיה כזו שונה מאוד מההיגיון הרוחני, ושהמושג "השגחה פרטית" מרומם את עם ישראל מעל לחוקי ההיגיון הפשוט והמדע הצבאי. לכן, בכל דבר בו יהודים מעורבים, המאבק בשורשו הוא רוחני. המקרה המצער והכואב במומבאי אף הוא נכלל בעניין זה.

הסיטרא-אחרא (הצד האחר), היצר הרע וחילותיו, שהם כוח הרוע בעולם, נלחמים נגד דבר אחד ויחיד – הפצת האמונה, האמונה הפשוטה והטהורה בבורא עולם. לא מדובר כאן בישראל נגד הערבים או מזרח נגד מערב. המלחמה האמיתית שמתנהלת בעולם היום, היא המלחמה נגד תנועת קירוב רחוקים, הפועלת מתוך האמת ורק האמת.

הפעילים, העוסקים בקירוב רחוקים, לא הולכים עם רטיות על עיניהם. אין שום סיפוק רק מלכוון אנשים לבית הכנסת המקומי או לחנות הבשר הכשרה הקרובה. הם מנסים לקרב את האנושות כולה למי שברא אותה – הקב"ה, וזהו דבר עליו אנו מתפללים שלוש פעמים ביום ובכל יום (תפילת "עלינו לשבח", המופיעה בסיום כל אחת מן התפילות לאורך כל השנה – ימות השבוע, יום השבת והחגים), כלומר, "וכל בני בשר יקראו בשמך". העוסקים במלאכת קודש זו הפשילו את שרווליהם והם פועלים כדי שזה באמת יקרה.

השליחים שלנו – ה"שלוחים" מחב"ד ו"המפיצים" של ברסלב – נלחמים את אותה מלחמה. פרט למיעוט בעלי המחלוקת המנציחה את הפירוד בין שתי חסידויות נפלאות אלה ישנם גם אנשי האמת והכבוד משני הצדדים, שהם רבים מאוד מול המיעוט הדל והמצומצם הזה, שיודעים היטב כי אנו אחים-לנשק. למשל, כאשר אנו מפרסמים את אחת משיחותיו של רבי מליובאוויטש זי"ע, המתארת השתלשלות מקרים מסוימת על פי מה שכתב, הרב שלום ארוש מתקשר ומשבח את העבודה הטובה ושיתוף הפעולה. מאחורי הקלעים, צוות העורכים של אתר ברסלב ישראל שומר על קשר קרוב עם רבני חב"ד בכל העולם. מאמצינו המשותפים מספקים הדרכה רוחנית ו"מזון" לאנשים רבים שאינם יהודים – כאשר עיקר מאמצינו בקידום תנועת בני-נח – הינם הוכחה למחויבות ההדדית והמשותפת שלנו לכלל האנושות.

הרב גבריאל נח והרבנית רבקה הולצברג הי"ד (בתמונה משמאל), לא נרצחו רק בגלל שהיו יהודים או ישראלים. לא! אלא בגלל שהיו נושאי הלפיד והמסר, מפיצי אור האמונה בעולם, שהצליחו לגעת בחייהם של יהודים ושאינם יהודים רבים כאחד, ולקרבם אל השם יתברך. הם האירו את העולם, הם הדליקו בהרבה אנשים את הניצוץ הזה. כוחות הרשע והחושך לא אהבו את זה, לכן רצחו אותם בברוטאליות הכל כך אופיינית לכוחות אלה, לצערנו הרב.

על פי זה, כל חלקי הפאזל מתחברים יחדיו. רבי ארז לבנון הי"ד (בתמונה מימין) אף הוא נרצח בברוטאליות על ידי טרוריסטים. במשך שנים, הקדיש רבי ארז את חייו לבורא עולם ולהפצת היהדות. את שבעת הקיצים האחרונים של חייו העביר בנדודים באזורים הנדחים שבהודו, שם חיפש נשמות אבודות אותן החזיר הביתה בעזרת אישיותו המקסימה והגיטרה המתוקה שלו. הטרוריסטים לא הסתפקו רק בלהרוג את רבי ארז – הם השחיתו את גופו כאשר דקרו את גופו עשרות פעמים.

כלי התקשורת מסתירים מהציבור את הנזק האמיתי שהטרוריסטים האכזריים עוללו – עינו את החטופים והשחיתו את גופותיהם. אין באפשרותנו להעלות על הכתב את האינפורמציה המלאה על סימני העינוי שהתגלו בגופות. אך אחד הרופאים, שיצא לזיהוי הגופות במומבאי, אמר שהוא ראה הרבה גופות בחייו אך לא כמראה הזה, הוא היה בטראומה ממה שנגלה לעיניו שם. שלא כמו במקרים אחרים בהם ראה גופות, הפעם המראות היו קשים מאוד, דבר שמעיד על האלימות הנוראה והמפחידה של הטרוריסטים. הוא מספר שעדיין קשה לו לבטא את מה שהוא ראה במילים…

אכן, המלחמה אכזרית ומרושעת עד כדי מוות ורצח מתועב. יש להם סכינים, פצצות וחדרי עינויים. אבל לנו יש את התפילה האישית, הניגונים הרוחניים, את בגן האמונה, וארוחות שבת למטיילים שאין להם מקום לאכול בו.

אנו, כאן בברסלב ישראל, מבכים ומתאבלים ביחד עם כל עם ישראל את מותם הטראגי של היהודים במומבאי בכלל, ואת מותם של הזוג הולצברג בפרט, ומוסרים את תנחומינו למשפחות האבלות, לעמיתינו בחב"ד, ולכל חסידות חב"ד. כאן, בברסלב ישראל, אנו רוצים לומר לאחינו מחב"ד ולכל העולם שאנחנו אחד, נלחמים ביחד כדי להפיץ ולהגדיל את שם השם יתברך בעולם. נעמוד לצדכם תמיד, עד שיד-ביד נזכה לקבל את פני משיח צדקנו, ונחזה בבניינה של ירושלים השלמה, במהרה בימינו, אמן.