פרה קטנה

זה היה ביום שאותו חכם החליט לטייל עם תלמידו הנאמר ביער, כשתוך כדי ההליכה הבחינו השניים במקום בעל מראה דל ביותר. החכם החליט לקחת את תלמידו לשם, לביקור קצר. בדרך דיבר איתו על חשיבותם של ביקורים המאפשרים להכיר אנשים, על הלמידה שרוכשים מחוויות מהסוג הזה.

כשהגיעו, ראו הדלות האיומה של המקום ויושביו. בבית הישן וההרוס גרו זוג הורים ושלושת ילדיהם, כולם יחפים ולבושים בגדים קרועים ומלוכלכים. החכם התקרב לאיש, שהניח שהוא אבי המשפחה, ושאל אותו, "בסביבה זו אין מקורות עבודה וגם לא מרכזי מסחר, כיצד אתה ומשפחתך מצליחים לשרוד?"

"חבר, יש לנו פרה קטנה" ענה האיש בשקט, "היא מניבה כמה ליטרים חלב בכל יום. חלק מהתוצר אנו מחליפים עבור מזונות מסוימים בעיר הסמוכה, ובחלק השני אנו מכינים יוגורט, גבינה ועוד לעצמנו וכך אנחנו שורדים".

החכם הודה לו על המידע, הסתכל סביבו מספר רגעים, בירך לשלום והלך. באמצע הדרך פנה לתלמידו וציווה עליו, "חפש את הפרה הקטנה, קח אותה לתהום שם ממול ו… דחף אותה".

התלמיד המבועת התנגד למורו, התווכח עימו וניסה להניא אותו מבקשתו, הרי הפרה הקטנה הייתה אמצעי המחיה היחיד של אותה משפחה!!! אבל החכם הלך משם ולא ענה לו. התלמיד המדוכא ביצע את פקודת מורו. הוא מצא את הפרה הקטנה, הוביל אותה עד לתהום, דחף אותה וראה כיצד היא מתגלגלת בין האבנים ומתה. המראה הזה נשאר חרוט בזיכרונו והוא התייסר על המעשה הנורא שעשה…

מאמרים נוספים בנושא:

הגיע הזמן להתקדם בחיים

בינוני? תשכחו מזה!

זזים כל הזמן

זה הרבה יותר פשוט

לכתוב את המנגינה

מחכים שזה יקרה

לעשות, או לחכות שאלוקים יעשה?

תמלא אותה

כעבור מספר שנים, אכול רגשי חרטה, החליט התלמיד לעזוב את מורו ולחזור לאותו מקום דל כדי להתוודות בפני המשפחה ולעזור להם. כסף לא היה לו, לכן החליט שיעבוד חינם בשבילם עד שיעזור להם לקנות פרה קטנה חדשה. ככל שהתקרב למקום הוא הבחין שהסביבה השתנתה, העצים פרחו, הבית היה יפה ונקי והילדים שיחקו בחצר. הצעיר הרגיש עצוב ומיואש. 'הם בטח היו חייבים למכור את הבית כדי לשרוד, משפחה אומללה…' הוא מלמל לעצמו תוך שהוא מחיש את צעדיו. כשהגיע לבית התקבל על ידי איש מאוד אדיב. הצעיר שאל על המשפחה שהתגוררה בבית לפני מספר שנים.

"זה אנחנו, אותה משפחה" ענו לו.

האמת, עכשיו הוא כבר היה ממש מבולבל, לא הצליח להבין מה התרחש. הוא הסתכל על הילדים ורגע… כן, זה הם. הוא הכיר אותם. אומנם עכשיו הם נראו יותר גדולים ובריאים, אבל הם היו ללא ספק אותם ילדים שביקר אצלם עם מורו מספר שנים קודם. הוא שיבח את מה שראה ושאל את האיש (בעליו של הפרה הקטנה): "כיצד הצלחת לשפר את המקום ולשנות את חייך?"

"ידידי" פתח בעל הבית את דבריו, "הייתה לנו פרה קטנה שנפלה לתהום ומתה. בתחילה, הרגשנו אבודים, כאילו הקב"ה נטש אותנו. אבל בהמשך הבנו שהכל מהשם והכל לטובה, ומאותו רגע היינו חייבים לעשות דברים אחרים ולפתח מיומנויות חדשות שקודם לא ידענו שאנו מסוגלים להן, ככה הצלחנו להגיע להישגים שאתה רואה".

* * *

זה הסיפור של הפרה הקטנה. לא, אנחנו ממש לא מעודדים אף אחד לדחוף פרות חביבות לתהום. אבל לכולנו יש "פרה קטנה" שמגבילה והופכת אותנו לאנשים תלותיים. "הפרה הקטנה" הזו לא מאפשרת לנו לפתח את הכישורים והיכולות שלנו. בגללה אנחנו נוטים להסתפק במה שהיא מייצרת, וכך מנציחים מצב של בינוניות שלא מאפשר לנו להסיר את הכיסוי ולהגשים את היכולת האדירה שלנו.

יש לכם פרה קטנה כזאת שעוצרת אתכם מלהתקדם? אותה אל תהססו לדחוף אל התהום! אל תסתפקו בכמה ליטרים בודדים של חלב. אתם יכולים להשיג הרבה יותר, להגיע גבוה יותר, ולהתפתח למקום רחב יותר.