קרן גשם

לא יודעת מה אתכם, אבל מזג האוויר הזה באמת יכול לשגע. פעם קר, פעם חם, פעם חם ועוד פעם חם, ופתאום גשם.

אחרי כמה ימים של בהירות (תרתי משמע) הגיעו התובנות כמו פטריות אחרי הגשם שהפציע לא מזמן בארצנו הקטנטונת, המתוקה והיפה.

הוא היה כאן. והלך.

הוא גם לא היה כזה צפוי. כלומר אמרו, אבל לפי איך שהשמים נראו באותו יום זה לא הרגיש בכלל שהוא תיכף ידפוק על חלונות בתינו. וזה לא היה רק הוא, כי הוא בא עם פמליה של רעמים וברקים. סערה אמיתית, אני אומרת לכם.

אז כמו שאמרתי, השמים באותו בוקר בכלל לא בישרו על בואו, גם לא עננים אפורים שבדרך כלל מגלים לנו את הסוד שכמעט כולם יודעים, לא צניחה משמעותית של הטמפרטורות, שום לחץ או שקע ברומטרי. טוב, את זה כתבתי כי רציתי להישמע קצת חכמה… (וזה לא לחץ בריאטרי, נכון?) בכל אופן, הנקודה היא שלא ראיתי שום סימן לבואו.

ופתאום הוא ירד, ובמלוא העוצמה.

מבעד לחלוני ראיתי אותם, את האנשים שרצו כמו נמלים שבורחות למקום מסתור מפני סילוני הזבנג האימתני (שבפינו ידוע בשם 'קוטל חרקים', "קיי ארבע מאות, חמש מאות, שש מאות…" ועוד), וריחמתי עליהם. על עצמי ריחמתי אפילו יותר. למה? כי גם הילדים שלי שם, בין הרצים שראיתי מבעד לחלון ביתי. כן, הם לבשו ז'קט, כי הבנתי שהגשם צריך להגיע אבל לא מתי. אני אמא אחראית!…

מאמרים נוספים בנושא:

גשמים מצמיחים

שר בגשם

להתהלך יחידי בשוק

לא ביום אחד

להישאר מעל הכל

עשרת הדיברות לחיים מאושרים

הגשם בא אחרי הטפטופים

והנה זה בא.

מה?

הסופה הקטנה והנעימה שחווינו גרמה לי להבין כמה דברים מעניינים:

כתוב, שהגאולה תקרה פתאום, בהיסח הדעת, בלי שום אזהרה מוקדמת. לא תהיה את האפשרות להיכנס לאתר חדשות כלשהו בסמארטפון ולהתעדכן און-ליין שהיום, (הלוואי וזה יקרה היום) בעיקר בשעות הבוקר, 90% שתהיה גאולה, כמו 90% שירד גשם ו-90% שהשמש גם תזרח. זה יקרה פתאום, ממש פתאום. קרן אור שתבליח מבעד לחושך הנוראי של הגלות הארוכה, כמו אותה קרן גשם, יום של גשם שעשה לנו טוב בלב ובנשמה, שברגע אחד חשבנו שהוא הגיע – גנרל חורף. שיריית הפתיחה של עונת הגשמים, עליה אנו מברכים כבר יום ז' במרחשון – "ותן טל ומטר", נפתחה וכולם מוזמנים.

זו הסיבה שאנחנו צריכים לצפות לגאולה בכל רגע.

ואם כבר אתם עושים את זה, אז הנה תוספת מעניינת: העצימו את המצווה הנפלאה הזו עם שיחה מתוקה עם בורא עולם, לפחות שעה. אתם בטח לא רוצים להיתפס לא מוכנים כשזה יקרה, נכון?

יופי.

עכשיו אני הולכת אל פתח הדלת ומשם אצעק בכל כוחי אל הילדים שיכנסו כבר הביתה. ואז, אחייך בנימוס לכל השכנים שיצאו החוצה לדעת על שום מה ולמה הצעקות הללו.

ולא, לא יורד גשם.