תודה, לא יותר מזה
אנחנו מבקשים להפוך עולמות, לשנות מהלכים ומצבים, להצליח, ובעצם מה לא? אבל האם ידעתם שאת כל זה אתם יכולים לעשות בעזרת מילה אחת?
לא צריך הרבה, רק מילה אחת קטנה אבל ענקית כדי להפוך עולמות, לשנות את המצב ואת המהלכים על לוח השחמט של החיים.
מילה אחת, לא יותר מזה, היא המתנה הגדולה שאדם לסובבים. כן, וגם לעצמו.
מילה אחת, לא יותר מזה, שמביעה את הכרת הטוב למי שמרעיף עלינו את כל הטוב והחסד שאנו חווים כל רגע ורגע בחיינו.
תודה, זה הכל.
אַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מֶלֶךְ טוֹב וּמֵטִיב, אָב הָרַחֲמָן הַמָּלֵא רַחֲמִים, הַמַּשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מְדֻויֶּקֶת, אָנָּא, שְׁמֹור עָלַי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה כְּפוּי טוֹבָה וְלֹא אֶכְפֹּור בְּשׁוּם טוֹבָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה אִתִּי. אָנָּא, תֵּן לִי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין שֶׁכָּל מָה שֶׁעוֹבֵר עָלַי בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת הַכֹּל לְטוֹבָתִי. אָנָּא, עֲזֹור לִי לָדַעַת שֶׁאַתָּה לֹא חַיָּיב לִי כְּלוּם, וְכָל מָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה אִתִּי זֶה מַתְּנַת חִינָּם, כִּי אַתָּה תָּמִיד אוֹהֵב אוֹתִי וְרוֹצֶה בְּטוֹבָתִי. רִיבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לוֹמַר לְךָ – מִכָּל הַלֵּב – עַל הַכֹּל תּוֹדָה.
אַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם, תּוֹדָה לְךָ עַל זֶה שֶׁאֲנִי זוֹכֶה לוֹמַר לְךָ תּוֹדָה, וְכָל הַתּוֹדוֹת שֶׁאֹמַר לְךָ הֵם כְּאַיִן וּכְאֶפֶס לְעֻמַּת מָה שֶׁאֲנִי בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לְהוֹדוֹת לְךָ, כִּי הַכֹּל מִמְּךָ. תּוֹדָה רַבָּה לְךָ עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל כְּמוּבָנִים מֵאֲלֵיהֶם וְעַד הַיּוֹם לֹא אָמַרְתִּי עֲלֵיהֶם תּוֹדָה. תּוֹדָה עַל כָּל נְשִׁימָה וְעַל כָּל כֹּוחַ גַּשְׁמִי שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לִי וְעַל כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר בְּגוּפִי שֶׁמְּתַפְקֵד כָּרָאוּי וְעַל זֶה שֶׁאֲנִי בָּרִיא.
תּוֹדָה עַל הָעוֹלָם הַנִּפְלָא שֶׁבָּרָאתָ עֲבוּרִי לְשַׁמֵּשׁ אוֹתִי. תּוֹדָה עַל כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁהֵם שְׁלִיחִים שֶׁלְּךָ לְהֵיטִיב איתי. הַזָּן בְּרַחֲמָיו אֶת הַכֹּל, תּוֹדָה רַבָּה לְךָ עַל הַמָּמוֹן וְעַל הַפַּרְנָסָה שֶׁנָּתַתָּ וְשֶׁאַתָּה נוֹתֵן לִי. תּוֹדָה לְךָ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁיֵּשׁ לִי, וְתוֹדָה גַּם עַל הַדְּבָרִים שֶׁאֵין לִי, כִּי הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה שֶׁלְּךָ לְטוֹבָתִי.
תּוֹדָה רַבָּה לְךָ בַּעַל הָאֱמוּנָה, עַל הָאֱמוּנָה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לִי שֶׁהִיא הַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁאֶפְשָׁר לָתֵת לְאָדָם. תּוֹדָה עַל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְעַל הַשַּׁבָּתוֹת וְהַחַגִּים שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָנוּ. תּוֹדָה עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל אֱמוּנַת הַחֲכָמִים. תּוֹדָה לְךָ השם עַל שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לִי לֵב, מֹוחַ וְכֹוחַ "לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב": לַעֲבֹד אוֹתְךָ, לְהַאֲמִין וְלִבְטֹחַ בְּךָ, לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, לְקַיֵּם מִצְווֹתֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת, לְהִתְנַהֵג בְּמִידּוֹת טוֹבוֹת, לְשַׁבֵּחַ וּלְהוֹדוֹת לְךָ. הֲלֹא כָּל מָה שֶׁאֲנִי זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת הוּא רַק מִמָּה שֶׁאַתָּה עוֹזֵר לִי וּבְכֹוחֲךָ.
מאמרים נוספים בנושא:
תּוֹדָה עַל כָּל העזרה שאתה נותן לִי לְהִתְגַּבֵּר עַל הַיֵּצֶר הָרָע, וְעוֹזֵר לִי לָסוּר מֵרַע, הֲרֵי כָּל מָה שֶׁאֲנִי מַצְלִיחַ בהתעלות הרוחנית שלי – זֶה מַתָּנָה מִמְּךָ.
תּוֹדָה עַל הַיְּרִידוֹת וְעַל הַכִּישְׁלוֹנוֹת וְעַל הַנְּפִילוֹת וְעַל הַקְּשָׁיִים שֶׁיֵּשׁ לִי, וְתוֹדָה עַל הַפְּעָמִים שֶׁעָצוּב לִי וּמַר לִי, אֲנִי מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל נַעֲשֶׂה בִּמְדֻויָּק כדי לְעוֹרֵר אוֹתִי לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ.
רִיבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאֵין לִי דַּעַת לְהָבִין וְלִרְאוֹת שֶׁכָּל מָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה הוּא לְטוֹבָתִי, עַל כֵּן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ סְלִיחָה עַל שֶׁהִרְהַרְתִּי אַחֲרֶיךָ וְלֹא הֶעֱרַכְתִּי אֶת מַעֲשֶׂיךָ, וּבִמְקוֹם לִשְׂמֹחַ וְלוֹמַר לְךָ תּוֹדָה הִתְעַצַּבְתִּי וְהִתְלוֹנַנְתִּי. מֶלֶךְ טוֹב וְסוֹלֵחַ, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ סְלִיחָה עַל כָּל מָה שֶׁלֹּא הָיִיתִי מְרֻצֶּה וְעַל הַתְּלוּנוֹת וְהַבַּכְיָינוּת וְגַם עַל שֶׁלֹּא הֶעֱרַכְתִּי אֶת מָה שֶׁנָּתַתָּ לִי.
תּוֹדָה עַל כָּל הַטּוֹב וְהַחֶסֶד שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה אִתִּי בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וְעַל כל העזרה שעזרת לי, הוֹשַׁעְתָּ אוֹתִי, הִצַּלְתָּ אוֹתִי, שָׁמַרְתָּ עָלַי, תָּמַכְתָּ בִּי, שִׂמַּחְתָּ אוֹתִי, עוֹדַדְתָּ אוֹתִי וְחִזַּקְתָּ אוֹתִי.
תּוֹדָה שֶׁאַתָּה תָּמִיד מַקְשִׁיב וְשׁוֹמֵעַ וּמְקַבֵּל אֶת הַתְּפִלּוֹת שֶׁלִּי.
וְתוֹדָה עַל זֶה שֶׁזִּכִּיתָ אוֹתִי לוֹמַר לְךָ עַכְשָׁיו תּוֹדָה!
כ"ו אדר א' התשע"ו
3/06/2016
תודה לכבוד הרב שמפיץ את הדברים וחשיבות ההודאה- רציתי לשתף
בשבוע שעבר, לאחר כמעט 6 חודשים של חיפושים, מצאנו בית (לשכירות!). היו הרבה עכבות, וביום המעבר, המובילים הגיעו באחור של שעה (ובעלי עובד לפי שעה), טענו שהבוס לא סיפר מה גודל המחסן, לקחו את הזמן, ואחד מהם רק קלל בשפה מגעילה במיוחד במשך זמן רב (מזל שהילדים ואני לא היינו שם). הם לא הספיקו להעמיס את הכל, ומזג האויר היה גרוע במיוחד (גשם ואז ברד ואז שלג, בחו"ל), ובסוף השאירו את המשאית עם הדברים בחניה (נוסף לכל, חששתי על הדברים). הדירה היתה מלוכלכת, וכיון שגבו שלא בצדק $300 שהוא גם מחיר מוגזם במיוחד, עבור נקיון(!), וגם זה אומר שאני צריכה לנקות ומבחינה פיזית זה קשה לי ואני צריכה להזהר (וגם ככה אני אצטרך לעשות עבודה מרובה עם פריקה וסדור), רציתי שאו שינקו את המקום, או שיחזירו לפחות חלק מהכסף. בדיוק הגיע בעל הבית ושמע את התלונות, והתקשר לאשתו. ב"ה, החזקתי באותו זמן את הילדה, אז הוא העביר את הטלפון לחמותי. האשה צעקה עליה וצרחה ולא נתנה לחמותי להגיד כלום, עד שחמותי אמרה שתקח את הכסף וזהו. אז בעל הבית (שהיה אמור לקבל כסף), עזב. בעלי הגיע ואמר שהוא קיבל טלפון מסוכן הנדל"ן שהאשה אמרה שטרקו את הדלת על בעלה. אחר כך הבת הגיעה לקחת את הכסף. לא רציתי להיות שם אם ככה מתנהגים ומשקרים- מי יודע מה יגידו אחר כך?! בקיצור, נוספה מריבת ענק. הדרך חזרה היתה פשוט מסוכנת בגלל מזג האויר. מה נשאר לי לעשות? אחרי שהילדים הלכו לישון, התחלתי לומר תהילים ובין כל כמה פרקים להודות לה' שהכל בידו והכל מאתו, וגם אם אני לגמרי לא מבינה למה כל זה קרה, בוודאי שהכל לטובתנו, ואין מקרה, ותודה על שכולם בריאים ושלמים ועוד. בקיצור, בעלי (שיצא לסיבוב להרגע) חזר ממש רגוע. כל כך רגוע- רוגע של שלום בית, של "אנחנו ביחד ונעבור את זה ביחד ויהיה בסדר", מה שמזמן לא הרגשתי. למחרת, קמתי עדין עם הרגשת מועקה, והלכתי לקנות כמה דברים. המשכתי להודות לה' על הכל ועל שאני יכולה לקנות ושיש כסף לזה וכו'. כשיצאתי למכונית, התישבתי והסתכלתי על השמים. לפתע נזכרתי בקטעים בתפילה ובדברי ר' נחמן על כך שכל יום נוצר מחדש. בחסדי שמים מרובים, חזרתי והודעתי לילדים שכל יום נברא מחדש, וזה יום חדש לגמרי, אז אנחנו נלך שוב לבית ונתחיל מחדש. הייתי נחושה בדעתי לסמוך על רבונו של עולם ולהתחיל מחדש. ישתבח שמו לעד! איזה יום שונה! אמרתי לחמותי שאין צורך שתהיה בזמן שהמובילים יבואו (הם שינו את הזמן מהבוקר לצהרים, אז חמותי היתה צריכה לבטל תור לרופא), אבל בעלי נבהל, כי הוא חשש שאני אשאר אתם לבד. בסוף חמותי באה, והמובילים היו דוקא מאוד נחמדים ואדיבים. לא עשו שום בעיות ופרקו בזריזות. אחד אפילו חייך. בסוף, חמותי שאלה אם הם אלו שהיו אתמול, הוא אמר שכן ובקש שתמסור לבן שלה (בעלי) את התנצלותו (!!!) כי הוא חשב על זה והם לא נהגו בסדר. אחר כך הגיע הסוכן וחמותי סיפרה לה על הלכלוך והוא ישר התנצל (למרות שזאת בכלל לא אשמתו!) ואמר שהוא רוצה לשלוח אלינו את המנקה שעובדת בשבילו כדי שתנקה את הבית ללא תשלום, אחרי שנעביר את כל הדברים. הרב, אני כותבת את זה עם דמעות בעינים מהתרגשות! ממש ניסים. אחר כך הבנתי שזה שבעלי הבית שלחו את הבת זה סימן שהם לא באמת רוצים לריב, ובכל אופן ה' יכול למנוע בעיות איתם. אלו שרבו בצורה נוראית התפיסו והשלימו, ב"ה. ביום שישי שמעתי שבבוקר של חתימת החוזה, הם פרסמו באנטרנט שהמחיר ירד במאה דולר, אבל כשבעלי חתם בערב, הוא לא ידע את זה והם החתימו אותו על חוזה במחיר קודם, גבוה במאה דולר לחודש. כל מה שנשאר לי זה לסמוך יותר על ה'- שמעתי שהם לחוצים בכסף, אז אני יכולה לחשוב על זה כצדקה, לסמוך על ה' שרק הוא מפרנס והם לא באמת יכולים לנגוע בכסף ששיך לנו, וכמובן להתפלל עליהם שיעשו תשובה. עכשיו שאני כותבת את זה, אני קולטת איך ה' עוזר לי שלא הייתי צריכה לטפל בהרבה דברים ולא להתמודד ישירות עם כל הבעיות- בעלי והוריו שיחיו עזרו ועוזרים בכל כך הרבה דברים. לפעמים אני חושבת על כל ההצלות והעזרות מה' ומרגישה ממש מפונקת! מפונקת ושמחה שכך- כמה ה' אוהב! תודה רבה לכבוד הרב, שה' יברך אותך, רעיתך, משפחתך ותלמידיך בהרבה כוחות להמשיך ולהפיץ שיש להודות לה'.
כ"ו אדר א' התשע"ו
3/06/2016
בשבוע שעבר, לאחר כמעט 6 חודשים של חיפושים, מצאנו בית (לשכירות!). היו הרבה עכבות, וביום המעבר, המובילים הגיעו באחור של שעה (ובעלי עובד לפי שעה), טענו שהבוס לא סיפר מה גודל המחסן, לקחו את הזמן, ואחד מהם רק קלל בשפה מגעילה במיוחד במשך זמן רב (מזל שהילדים ואני לא היינו שם). הם לא הספיקו להעמיס את הכל, ומזג האויר היה גרוע במיוחד (גשם ואז ברד ואז שלג, בחו"ל), ובסוף השאירו את המשאית עם הדברים בחניה (נוסף לכל, חששתי על הדברים). הדירה היתה מלוכלכת, וכיון שגבו שלא בצדק $300 שהוא גם מחיר מוגזם במיוחד, עבור נקיון(!), וגם זה אומר שאני צריכה לנקות ומבחינה פיזית זה קשה לי ואני צריכה להזהר (וגם ככה אני אצטרך לעשות עבודה מרובה עם פריקה וסדור), רציתי שאו שינקו את המקום, או שיחזירו לפחות חלק מהכסף. בדיוק הגיע בעל הבית ושמע את התלונות, והתקשר לאשתו. ב"ה, החזקתי באותו זמן את הילדה, אז הוא העביר את הטלפון לחמותי. האשה צעקה עליה וצרחה ולא נתנה לחמותי להגיד כלום, עד שחמותי אמרה שתקח את הכסף וזהו. אז בעל הבית (שהיה אמור לקבל כסף), עזב. בעלי הגיע ואמר שהוא קיבל טלפון מסוכן הנדל"ן שהאשה אמרה שטרקו את הדלת על בעלה. אחר כך הבת הגיעה לקחת את הכסף. לא רציתי להיות שם אם ככה מתנהגים ומשקרים- מי יודע מה יגידו אחר כך?! בקיצור, נוספה מריבת ענק. הדרך חזרה היתה פשוט מסוכנת בגלל מזג האויר. מה נשאר לי לעשות? אחרי שהילדים הלכו לישון, התחלתי לומר תהילים ובין כל כמה פרקים להודות לה' שהכל בידו והכל מאתו, וגם אם אני לגמרי לא מבינה למה כל זה קרה, בוודאי שהכל לטובתנו, ואין מקרה, ותודה על שכולם בריאים ושלמים ועוד. בקיצור, בעלי (שיצא לסיבוב להרגע) חזר ממש רגוע. כל כך רגוע- רוגע של שלום בית, של "אנחנו ביחד ונעבור את זה ביחד ויהיה בסדר", מה שמזמן לא הרגשתי. למחרת, קמתי עדין עם הרגשת מועקה, והלכתי לקנות כמה דברים. המשכתי להודות לה' על הכל ועל שאני יכולה לקנות ושיש כסף לזה וכו'. כשיצאתי למכונית, התישבתי והסתכלתי על השמים. לפתע נזכרתי בקטעים בתפילה ובדברי ר' נחמן על כך שכל יום נוצר מחדש. בחסדי שמים מרובים, חזרתי והודעתי לילדים שכל יום נברא מחדש, וזה יום חדש לגמרי, אז אנחנו נלך שוב לבית ונתחיל מחדש. הייתי נחושה בדעתי לסמוך על רבונו של עולם ולהתחיל מחדש. ישתבח שמו לעד! איזה יום שונה! אמרתי לחמותי שאין צורך שתהיה בזמן שהמובילים יבואו (הם שינו את הזמן מהבוקר לצהרים, אז חמותי היתה צריכה לבטל תור לרופא), אבל בעלי נבהל, כי הוא חשש שאני אשאר אתם לבד. בסוף חמותי באה, והמובילים היו דוקא מאוד נחמדים ואדיבים. לא עשו שום בעיות ופרקו בזריזות. אחד אפילו חייך. בסוף, חמותי שאלה אם הם אלו שהיו אתמול, הוא אמר שכן ובקש שתמסור לבן שלה (בעלי) את התנצלותו (!!!) כי הוא חשב על זה והם לא נהגו בסדר. אחר כך הגיע הסוכן וחמותי סיפרה לה על הלכלוך והוא ישר התנצל (למרות שזאת בכלל לא אשמתו!) ואמר שהוא רוצה לשלוח אלינו את המנקה שעובדת בשבילו כדי שתנקה את הבית ללא תשלום, אחרי שנעביר את כל הדברים. הרב, אני כותבת את זה עם דמעות בעינים מהתרגשות! ממש ניסים. אחר כך הבנתי שזה שבעלי הבית שלחו את הבת זה סימן שהם לא באמת רוצים לריב, ובכל אופן ה' יכול למנוע בעיות איתם. אלו שרבו בצורה נוראית התפיסו והשלימו, ב"ה. ביום שישי שמעתי שבבוקר של חתימת החוזה, הם פרסמו באנטרנט שהמחיר ירד במאה דולר, אבל כשבעלי חתם בערב, הוא לא ידע את זה והם החתימו אותו על חוזה במחיר קודם, גבוה במאה דולר לחודש. כל מה שנשאר לי זה לסמוך יותר על ה'- שמעתי שהם לחוצים בכסף, אז אני יכולה לחשוב על זה כצדקה, לסמוך על ה' שרק הוא מפרנס והם לא באמת יכולים לנגוע בכסף ששיך לנו, וכמובן להתפלל עליהם שיעשו תשובה. עכשיו שאני כותבת את זה, אני קולטת איך ה' עוזר לי שלא הייתי צריכה לטפל בהרבה דברים ולא להתמודד ישירות עם כל הבעיות- בעלי והוריו שיחיו עזרו ועוזרים בכל כך הרבה דברים. לפעמים אני חושבת על כל ההצלות והעזרות מה' ומרגישה ממש מפונקת! מפונקת ושמחה שכך- כמה ה' אוהב! תודה רבה לכבוד הרב, שה' יברך אותך, רעיתך, משפחתך ותלמידיך בהרבה כוחות להמשיך ולהפיץ שיש להודות לה'.