חצץ מגג הבניין

כשהכל זורם וטוב, לא טורחים
להסתכל למעלה. לא מחפשים את
אבא, ומשום מה, לא אומרים תודה.
מתי כן? כשהחצץ מתחיל ליפול על
הראש מגג הבניין.
 
 
איש עסקים מוצלח היה רחוק מהיהדות. אבל זו לא הייתה הבעיה העיקרית שלו. הבעיה העיקרית שלו הייתה שהוא סבל מבעיות קשות בקשרים הבין-אישיים שלו. הוא היה פשוט אדם אומלל.
 
הוא תכנן לקנות את הקומה ה-17 באחד ממגדלי העסקים המפורסמים בתל אביב, מגדל יוקרה כמו שאתם יודעים, אלא שנוכל אחד שכנע אותו להשקיע את הכסף בשטחי אדמה ברומניה, כשהוא מבטיח לו ששטחים אלה מיועדים לבנייה. אבל בפועל, האדמה הזו הייתה מיועדת לחקלאות, מה שהתגלה, ולא אחרי הרבה זמן, השקעה אבודה מראש. האיש הזה איבד כמובן את הכסף שהשקיע, והמדובר בסכום כסף רב, דבר שהוביל לקשיים בכל העסקים שלו, ולבסוף – לקריסה הכואבת: איבוד נכסיו, חובות גדולים, וצו מעצר מהרשויות על כך שלא שילם את המיסים.
 
הוא ניסה להשיג את הכסף בעזרת הלוואה מחברים, אבל לשווא. מישהו הציע לו לקחת הלוואה מהשוק האפור. אמרו לו שאחת החברות הגדולות העוסקת בתחום זה נמצאת באותו מגדל… בקומה ה-17. אותה קומה שהוא רצה לקנות, זו שהייתה יכולה להיות שלו, אם לא היה מאבד את הכל…
 
איש העסקים נכנס למשרד של חברת ההלוואות, חתם על כמה מסמכים וקיבל את הסכום שהיה צריך. אבל לפני שהוא עזב את הבניין הוא החליט להסתובב בו קצת, לראות את המקום. הוא עלה אל הקומות העליונות כדי לראות מה רואים משם. כך עלה עוד קומה ועוד קומה. הכל מושכר ונראה טוב. הוא אכל את הלב, בעיקר בקומה ה-17, על הטעות שעשה. בסופו של דבר, הוא הגיע לגג הבניין, משם התבונן על הנוף שנשקף ממקום גבוה שכזה. אלא שאז, הדלת נסגרה והוא לא יכול היה להיכנס פנימה.
 
הוא הלם בדלת באגרופיו, צעק מכל ריאותיו, בתקווה שמישהו ישמע, אבל לשווא. מי ישמע אותו מגובה כזה? הוא הסתכל למטה על הרחוב, על כל האנשים שהלכו שם. הוא ניסה לחשוב מה יכול למשוך את תשומת ליבם… אולי אם הוא יזרוק משהו. 'רגע', אמר לעצמו, 'מה כבר ימשוך את תשומת ליבם של האנשים אם לא כסף?'… אז הוא זרק כמה שטרות בתקווה שמישהו מהעוברים שם למטה יסתכל למעלה, לראות מהיכן מגיעים שטרות הכסף, אבל לשווא. שטרות ה-200 שקלים שהוא זרק נאספו על ידי אנשים שהמשיכו בדרכם בלי להביט למעלה, אפילו לשנייה. מה יהיה איתו? הוא כבר הרגיש שכבר אין לו מה להפסיד יותר, לכן החליט לזרוק את כל הכסף למטה. גשם של שטרות של 200 שקלים שטף את הרחוב למטה, פגע בראשיהם של העוברים והשבים. האנשים ברחוב היו מלאי שמחה. אספו את הכסף בהתלהבות ו… שוב, אף אחד לא הסתכל למעלה. כולם היו עסוקים בלאסוף את הכסף.
 
נעשה מאוחר ונהיה קר. הוא הרגיש שהוא נמצא במצב ללא מוצא. ואז הוא הגיע לנקודה שרבים מגיעים אליה – האמונה! הוא עמד שם על הגג, לבד, בגובה של 40 קומות, הכי קרוב לשמים, יותר מכל פעם בחייו ואמר: 'ריבונו של עולם, תציל אותי! אני לא יודע מה לעשות. תעזור לי!'… הוא התפלל מעומק ליבו. והשם, צדיק ורחמן, שמע את התפילה של הילד שלו ונתן לו רעיון – לזרוק קצת חצץ מגג הבניין למטה, זה יפגע במישהו (לא יפצע אותו חלילה) ואז ישימו לב שהוא שם. וחצץ, היה על הבניין כמו חול… אז הוא לקח קצת חצץ וזרק אותו למטה.
 
ו… בול פגיעה! אנשים, סוף סוף, הרימו את הראש למעלה. צעקו, קיללו, הניפו אגרופים. מישהו התקשר למשטרה והתלונן על אדם שנמצא על מגדל עסקים וזורק חצץ על העוברים והשבים. שוטרים הגיעו, פתחו את הדלת והכניסו אותו בחזרה לבניין. אחד השוטרים היה מוכן להקשיב לו. הוא סיפר לו שהוא לקח הלוואה מחברה בקומה ה-17, עלה למעלה לראות קצת את הנוף, ואופס… נתקע על הגג. אחרי שהדלת נסגרה "אף אחד לא שם לב אלי, אפילו כשזרקתי את הכסף, אלא רק אחרי שזרקתי קצת חצץ!…"
 
השוטר האמין לו ושחרר אותו. הוא חזר הביתה – בלי כסף, בלי פתרון לצו המעצר, אבל עם הרבה תובנות. הוא התיישב והחל לחשוב: 'רגע, מה קרה כאן? כשזרקתי את הכסף למטה, אף אחד לא הסתכל עלי. אבל כשזרקתי את החצץ, כולם הסתכלו. השם מעביר לי כאן מסר. אחרי הכל, התפללתי אליו והוא זה שנתן לי את הרעיון לזרוק את החצץ. וזה בעצם מה שהציל אותי'…
 
ואז הוא הבין את המסר של השם. הכל היה משל אחד גדול למה שקרה לו בחייו. כאשר השם 'זרק' עליו כסף מלמעלה, כשהוא נתן לו עושר והצלחה בעסקים והוא היה מיליונר – הוא אף פעם לא הרים את עיניו למעלה, אל השמים, אל השם. אף פעם לא אמר לו 'תודה רבה לך'. אבל כאשר השם 'זרק עליו חצץ', כשהוא הכניס אותו לחובות ונעל אותו על גג הבניין – אז, או אז, הוא נזכר להרים את עיניו לשמים, לדבר עם אבא…
 
* * *
 
אל תתפלאו, אבל זה משהו שקורה לרבים וטובים מאיתנו. כשיש שפע, כשהכל 'זורם', לא מסתכלים לשמים, לא מחפשים את אבא, לא אומרים לו תודה. אבל כשהחצץ מתחיל ליפול מהשמים – כשבעיות מגיעות, אז נזכרים להסתכל לשמים, להתחנן אל השם שירפא/יעזור/ישלח את הזיווג וכו'…
 
אותו איש עסקים דיבר מעומק ליבו עם השם. הוא פרץ בבכי וביקש מהשם שיסלח לו על כל השנים בהן הוא לא הודה לו. וכאשר זכה לזה, הוא הודה להשם על נס ההצלה ועל השיעור המאלף שקיבל ממנו. וכך, עם הזמן, הוא חזר בתשובה. ולא, הוא לא הפסיק להודות לבורא עולם. כן, גם על החובות והמצב הקשה שאליו נקלע. ו… יום אחד הוא קיבל שיחת טלפון בה הודיעו לו שהאדמות שרכש ברומניה הוכשרו לבנייה. תוך רגעים ספורים הוא הפך למיליארדר, והכל עם "תודה רבה לך בורא עולם!"…
 
הסיפור הזה עמוס וגדוש בשיעורים מאלפים לחיים. הוא מראה לנו כיצד השם משפיע לכל אחד מאיתנו טובות ושפע רב בכל רגע בחיינו. השם, שמו יבורך לעד, עושה איתנו חסדים רבים. אולם, אנשים רבים לא יודעים להסתכל למעלה. מתי כן? כשהבעיות נוחתות עליהם. את מחסן הקדושה צריך לשמור תמיד מלא, בפרט עם תודה והודאה על כל דבר שהשם נותן לנו ועושה בשבילנו.