הכוח שהופך עולמות

אם ביקשתם להפוך עולמות, להזיז הרים, להפוך את הקערה על פיה בכל תחום בחיים – יש לכם את הכוח לעשות את זה. איך? הרב שלום ארוש מסביר.

6 דק' קריאה

הרב שלום ארוש

פורסם בתאריך 17.03.21

מה לא נאמר ונכתב על כוחה של התפילה? על הכוח העצום הזה שבורא עולם נתן לכל אדם להפוך איתו עולמו, לשנות את חייו מן הקצה אל הקצה, לבטל מעליו גזירות ודינים קשים, לזכות בפרנסה טובה, בריאות, ילדים, זיווג הגון והרשימה עוד ארוכה מאוד! כי זה כוחה של תפילה, הכוח הנפלא שקיבלנו, הנשק האדיר שיש באמתחתו של כל אדם.
 
ואם כבר הזכרנו את עניין הזיווג ההגון, אז הנה לנו דוגמה אדירה לשינוי הכמעט בלתי מובן ונתפס שהתפילה גרמה.
 
מאמרים נוספים בנושא:
חברתי התפילה
תפילה של אישה
תודה, אבא!
קפה עם מלאכים
 
יעקב אבינו ע"ה אהב את רחל ורצה להקים איתה את ביתו. אחותה לאה הייתה שייכת לעשיו הרשע, ולא רק בגלל שהיא הגדולה ולכן הגדולה לגדול, אלא בגלל שהיו בה דינים קשים, שזו הבחינה של עשיו הרשע שהיה כולו אדמוני, דבר המרמז על תוקף הדינים (רבי נתן מברסלב, ליקוטי הלכות תפילין ב, וברכות השחר ה). אם ה"תכנון המקורי" היה יוצא לפועל, חלילה, יעקב אבינו היה מעמיד 12 שבטים קדושים מרחל, ואילו לאה הייתה נקרעת לגמרי מהקדושה ועוברת חלילה לצד הטומאה, מתחתנת עם אחד מרשעי תבל וממשיכה את מסורת אביה הרמאי הגדול, וכמובן, מעמידה לעשיו כמה אלופים – אנשי מרמה ורשע, רוצחים ונואפים. גורלה של לאה היה אכזרי, אך לא בלתי נמנע!
 
לאה אימנו גילתה את הכוח האדיר שבורא עולם נתן לנו – התפילה, וכמובן, את כוח הדמעות. בכוח תפילותיה והבכיות לבורא עולם, עד שנשרו ריסי עיניה (ב"ב קכ"ג) היא פשוט הפכה את הקערה על פיה וגרמה לשינוי מהלכים אדירים שהשפיעו על ההיסטוריה של עם ישראל. בזכות הדמעות והתפילות היא גירשה מעליה את קליפת ישמעאל-עשיו (ליקוטי הלכות, יום הכיפורים ב), ולא רק שניצלה מחתונה עם אדם רשע, שרק על זה היה ראוי לה לומר 'דיינו', אלא זכתה להתחתן עם בחיר והמושלם שבאבות – יעקב אבינו. ולא רק, אלא זכתה להיות אשתו הראשונה ולהעמיד מחצית מ-12 השבטים ושמלכות בית דוד ומשיח צדקנו יצאו ממנה. ולא רק, זכתה גם שכל הכהונה תצא מיוצאי חלציה – שבט לוי, שהיו לגיון של המלך, מובדלים מהעולם ומקודשים ללמד את עם ישראל את התורה. אפילו יוסף הצדיק, על פי המדרש, כבר היה ברחמה של לאה אלא שבכוח התפילות שלה, ה"דינים" שלה שדנה בעצמה, היא העבירה את יוסף לרחמה של רחל אימנו! וגם, זכתה להיקבר ליד בעלה במערת המכפלה. תראו מה עשו תפילות ודמעות!!!
 
ורק מעצם גילוי הכוח האדיר הזה של לאה אימנו תבוא כל הגאולה, כי ממנה יצא דוד המלך ע"ה, שגם הוא היה אדמוני והיה מתוקף הדינים מכיוון שהיה צריך להכניע את כל הרשע בעולם בכוח התפילה האדיר שהיה לו, לכן "השליך נעלו" על אדום והיכה מהם שמונה עשר אלף (על פי תהילים ס, ורש"י שם) וכל קרני רשע גידע, ומהם ייצא משיח צדקנו שיגלה את כוח התפילה בעולם ויתקיים הפסוק: "ועל מושיעם בהר ציון לשפוט את הר עשיו והייתה לה' המלוכה" במהרה בימינו.
 
רחל אימנו, לעומתה, וכמובן שאיננו באים "לשפוט" את האימהות הקדושות חלילה, אלא רק רוצים ללמוד מוסר לעצמנו, אצלה הכל היה מובן וטבעי. השידוך עם יעקב "נסגר" ברגע הראשון על הבאר. נו, אז על מה היא עוד הייתה צריכה להתפלל? יעקב היה "בכיס" שלה. וגם אם ברור שהיא התפללה, אז זו לא הייתה אותה תפילה כמו זו של לאה. קשה מאוד להתפלל בכוחות על דבר שנראה כמובן וברור מאליו. וה"שאננות" הזו כמעט ועלתה לה ביוקר – היא כמעט איבדה את יעקב בן זוגה וכמעט שלא זכתה לילדים. בהמשך, נפטרה אחרי כמה שנים שחיה עם יעקב, אחרי שילדה את בנימין, ולא זכתה להיקבר עם יעקב אבינו.
 
והמסר כאן נוקב, כפול ומכופל. מצד אחד, מכאן יוצא המסר האדיר לכל מי שסובל מבעיות וצרות, עיכוב בזיווג, חובות, מי שאין לו ילדים, קשיים בלימוד ובהבנה, קשיי פרנסה, שלום בית, בתהליך התשובה, חינוך הילדים, מלחמות ובלבולים עם היצר הרעיות, בעיות נפש ועוד – אנו למדים מלאה אימנו שלא רק שבכוח התפילה והדמעות אין ייאוש וניתן לעלות משפל המדרגה לרום המעלות, אלא שהצרות עצמן הן המנוף והדלק של התפילות לצאת מעומק הלב ולקרוע את גזר הדין, והכל מתהפך לטובה. ומצד שני, יש כאן גם מסר עצום לכל אלה שהולך להם 'חלק' בחיים בכל תחום שהוא והם מרגישים, בצורה גלויה או סמויה, שאצלם הכל בסדר ואין להם על מה להתפלל. וגם אם הם מתפללים, התפילה שלהם חלשה ולכן הם נמצאים בסכנה נוראה של שאננות, דבר שיכול לגרום להם להפסיד את הכל וגדול, חלילה. זו מציאות ידועה ופשוטה שאדם משקיע בתפילות ומתעורר כמעט רק בגלל בעיות וקשיים, וכאשר הכל הולך כסדר התפילות הרבה יותר רגועות, אם בכלל.
 
לעניין זה יש השלכה על תחומי חיים רבים. למשל, אדם שהשעה דחוקה לו ולכן הוא מוצא את עצמו עומד לפני מי שאמר והיה העולם – הקב"ה, בוכה ושופך את מר ליבו. בנוסף, התפילה ועבודת השם שלו יוצאות מנקדות אמת ומלב נשבר, כמו שאומר רבי נחמן מברסלב: "יש אנשים כשרים שאין להם פרנסה ויש להם דוחק ובלבולים גדולים מזה, והוא טובה להעולם. ודע שיש דיבורים יקרים שיוצאים על ידי בלבולים דייקא" (שיחות הר"ן י"ג). ולעומת זאת, כאשר אותם אנשים כשרים זוכים "לרווחה" גשמית, הם עוזבים את הבורא ונופלים מכל התפילה, כפי שמסופר על רבי חייקל שביקש רשות מרבי נחמן לברך את אחד החסידים בשפע, מכיוון שרבי נחמן לא רצה לברכו מהסיבות שהוא ראה ומצא לנכון, והוא לא טעה. כי אחרי שהעני התברך מפי רבי חייקל, מרוב עושרו לא היה לו זמן להסתכל על השמים, וכפי שרבי נחמן אמר לרבי חייקל בהמשך, "ראה מה עשה ה"שפע" שלך"…
 
אבל הדבר בהא הידיעה שבו רואים את הדברים בצורה הכי בולטת וברורה, וגם הכי כואבת, הוא בתפילה על הילדים.
 
לא פעם מגיעים אלי הורים עם ילדים "בעייתיים" מאוד, אם בהתנהגות, כישרונות חלשים וקשיי למידה, כל שכן יראת שמים, ואחרי שאני מסביר להם מה לעשות ועל מה להתפלל, הילדים האלה עולים על המסלול והדרך פשוט נפתחת להם – בלימוד, בזיכרון, נעשים רגועים יותר, מתפללים, מקבלים בעירה פנימית לתורה ולתפילה, נעשים עדינים עם יכולת הקשבה נפלאה. מצד שני, אני רואה לא מעט ילדים "מבטיחים" שכולם מנבאים להם גדולות ונצורות, רגועים ומסודרים, מבורכים בלא מעט כישרונות, ופתאום, בלי להבין איך ולמה הקערה מתהפכת על פיה והם נגררים לרחוב. וזה כואב. ההורים מורטים את שערות הראש וצועקים 'איפה טעינו? בכל אסיפות ההורים היינו יוצאים עם חיוך מאוז לאוזן, מה קורה כאן?!?…'
 
אבל כמו שאמרתי, הכל תלוי בתפילה! כי בעולם הזה אין דרך הטבע, אין מקריות. באנו לכאן ללמוד אמונה, ואמונה היא תפילה! שהיא יסוד האדם ועיקר ההצלחה שלו בעולם הזה. אז בואו נהיה כנים, כאשר הכל הולך טוב עם הילדים, או בכל דבר בחיים, איך אנחנו מתפללים? איך נראית התפילה של ההורים? איך נראית הדלקת הנרות? ההתבודדות? זה ברור, וכל מי שכנה עם עצמו יודע שכאשר טוב התפילה חלשה ורדומה. זה לא זה. אבל הורים שסוחבים על גבם "תיק" של ילד "בעייתי", מכתבים מבית הספר, צער ועוגמת נפש יומית ממנו – כאן לא צריך להיות נביא כדי להבין מה מתחולל בליבם. הדמעות זולגות כמו נהרות והתפילות בוקעות רקיעים, הכל נראה אחרת לגמרי. אבל זה מה שיוצר את כל ההבדל.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
תפילה של אמא
אל תעצרו אותן
מותר לבכות
היא ואני
 
ואותו ילד "בעייתי", שההורים שלו מתפללים עליו ושופכים את ליבם לפני הבורא, מקבל "השקיה" ו"דישון" רוחני שבסוף גם הופכים את הקערה על פיה, וברבות הימים והשנים רואים בן אדם אחר. לעומתו, אותם ילדים "מוצלחים" היו למעשה "מוזנחים" מבחינה רוחנית ולא קיבלו את התפילות שהם צריכים. וזו סכנה של ממש. למה? כי כל אדם נמצא בעולם הזה בסכנה רוחנית עצומה שעליה אנו אומרים "אל תאמין בעצמך עד יום מותך", וכל אחד רואה עד כמה קשה לו, אפילו כמבוגר, להתמודד עם היצרים הרעים שלו, אז מה יעשה ילד שעדיין אין לו שום דעת וכוח לעמוד במלחמה הקשה? מה הפלא שילד נופל לתרבות רעה? הפלא הוא דווקא ההיפך. וגם ילד מוצלח, בסופו של דבר, הוא רק ילד וגם הוא נמצא במלחמה, אין לו את הדעת להרגיש את הסכנה העצומה הזו, זה התפקיד של הורים לעורר את עצמם ו"לצאת לפרשת דרכים", כמו לאה אימנו, ולראות את מצב הנוער והילדים היום, ולהתעורר בבכייה אדירה ולבקוע רקיעים, לדפוק על שערי רקיע ולהתחנן על הילדים, על עצמנו וכל מה שאנו צריכים, להכניס את הדעת אל הלב כמו שאומר רבי נחמן מברסלב (שיחות הר"ן ל"ט) גם על הילד המוצלח ביותר, כי אין לאף אחד ביטוח! וכאשר ילד נופל מהדרך זה באמת כואב. ואין כאב כזה בעולם.
 
לכן אני שואל, למה לחכות לבעיות? למה לא לעורר את עצמנו כבר עכשיו, כשהבעיות "קטנות"? ולא רק, אלא אפילו בזמנים שאין שום בעיות, לצעוק לבורא עולם ולבקש ממנו את כל העזרה והכוחות שאנו צריכים, גם אם הכל זורם על מי מנוחות. כי גם אם הילד לא ייצא לתרבות רעה, חלילה, ויהיה בדיוק כמו שאנחנו רוצים, עדיין, יש כאן אבדה שאינה חוזרת, כי להורים יש את הכוח להתפלל על ילדיהם ולהוציא מהכוח אל הפועל את כל הפוטנציאל הטמון בהם.
 
כל אדם, כל שכן הורים לילדים, צריך לשים את הדברים הפשוטים האלה אל מול עיניו, לצאת מהשאננות ולהתנער מכל המחשבות של "יהיה בסדר" וכל מיני אשליות ודמיונות, כי השאננות הזו מתפוצצת לאנשים בפנים ואז הם מתעוררים בדרך הקשה, השם ישמור, ולא פעם אפילו כשכבר מאוחר מדי.
 
לאה אימנו, שבכתה בלי סוף לפני המעשה – זכתה והייתה ל"אם הבנים שמחה", ואילו רחל אימנו, שלא הייתה צריכה לבכות לפני – בכתה הרבה כדי לזכות בילדים והיא עדיין עומדת ובוכה עד עצם היום הזה.
 
קיבלנו כוח אדיר מבורא עולם לשנות כל דבר בחיים, מהדברים הקטנים ועד לדברים הגדולים והחשובים לנו בחיים, ואפילו את החיים עצמם. זה הזמן להשתמש בכוח הזה! כי זה לא בשמים או מעבר לים, אלא בפינו ובלבבנו להשתמש בו, תפילה אישית שיוצאת מהלב שלנו דרך הפה אל בורא עולם, תפילה שמזיזה הרים ועולמות, שמשנה גורלות וחוצה זמנים, ימים וארצות. והכי חשוב, מצילה נפשות. ההימנעות מהשימוש בכוח הזה והאדישות שאנשים מפגינים עלולים לעלות ביוקר רב, ואילו השכר של הזריזים והמתאמצים שווה כל הון שבעולם. יהי רצון שנזכה להשתמש בכוח האדיר הזה לשנות את מהלכי חיינו ולקרב את הגאולה השלמה באהבה ורחמים במהרה בימינו, אמן.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה