לסלוח, המאמץ המלחמתי שלי

באוצר המילים שלנו יש כמה
מילים קטנות שמשנות את החיים,
שגורמות לנו להבין שדברים יכולים
להיות אחרת. סליחה, היא אחת
מהן. ציפורה בראבי נרתמת.
 
 
המלחמה הזאת…
 
המלחמה הזאת סוחטת את נשמותינו. מול התמונות האלה, מול השמות, מול הפנים הצעירות והמחייכות, מול נעורים שנגדעו.
 
ואני רוצה לעשות משהו.
 
מביטה סביבי ברחש העשייה וההתחזקות.
 
כולם סביבי מקבלים קבלות. כולם נהדרים כל כך. עוד פרק תהילים, עוד התחזקות בצניעות, יותר יראת שמים, יותר דבקות בהשם, הכל מופלא ונהדר. עם ישראל בתנופה מרהיבה כלפי מעלה. כלפי הקדוש ברוך הוא.
 
ואני הקטנה, יושבת עם עצמי ובודקת מה עוד אוכל לעשות? גם אני רוצה לעזור במאמץ המלחמתי הזה. מקבלת קבלות ומרגישה שזה לא די. חיים צעירים נגדעים שם. איפה מסירות הנפש שלי?!?
 
מאמרים נוספים בנושא:
המלחמה האמיתית
צרות בצרורות ומילה קטנה
אין עוד עם כזה
 
ואני חושבת לעצמי – אולי בדברים הקטנים דווקא?
 
כמו מה?
 
כמו למחוק טינות קטנות.
לסלוח יותר.
לשמח.
ושוב לסלוח.
להאיר פנים.
להיות קשובה לכאב.
להכין משהו טעים למשפחה. אולי לשכנה, ליולדת, לחולה.
לפנק את מי שצריך.
לתקן כעסים.
לאחות קרעים של איבה.
להשלים עם מי שאפשר.
 
אלה תיקונים קלים, קטנים. אבל לא פשוטים. זוהי מלחמה ביצר הרע שלנו, האויב הקשה והפרטי שלנו.
 
כי מי כמונו יודע כמה זה קשה: לסלוח, לשכוח עוולות, למחוק טינות, להכין משהו טעים למשפחה ועוד במצב הזה. הרבה יותר קל להצטער ולבכות על כל הקושי הזה…לא?
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
האנטומיה של הסליחה
החסד תמיד שם
המעשה הטוב של השנה
ביחד, כי כולנו בני אדם
 
אבל אנחנו נעשה את זה.
משהו כזה בקטנה.
 
למען האחדות הגדולה.
למען אותם הנלחמים על ביטחוננו ושלומנו.
למען המארג השלם של אהבת ישראל, של הביחד.
להגברת הטוב והחסד בעולם.
למען חזק את האחדות היהודית.
למען קרב את הגאולה.
למען שלום חיילי צבא ההגנה לישראל.
 
וכן, גם למעננו.
 
וכמה מפתיע שכל זה התחיל ועדיין קורה דווקא בימי האבל על בית המקדש שחרב בשל שנאת חינם.

מול זה אנחנו נטרח ונתחזק יותר מתמיד באהבה ובאחדות.
מול זה נקים חומה גדולה של אהבת חינם. לגמרי חינם!
 
כך נהיה ראויים למסירות הנפש הזאת.
 
 
* * *
אתם מוזמנים לכתוב לציפורה בראבי – תעצומות הנפש – כי הכל זה הנפש–בכתובת teilot1@walla.com או לבקר באתר גם ציפור מצאה בית– רפואת הרמב"ם.