משובחים כמו גרגירי קפה

בחיים יש הרבה שלטים, רמזורים, עליות וירידות, ולא הכל נוסע בקצב מהיר וחלק בדרך אל היעד. לפעמים, צריך לעצור. לפעמים, משהו מונע מאיתנו להמשיך בדרך. ולפעמים, פניות וסיבובים הם מנת חלקנו בחלקים לא מעטים בדרך הזו.
 
בחיים יש גם הרבה רגעים מורכבים ורצף של אירועים. חלקם נעימים יותר וחלקם פחות. חלקם אנו חווים כטוב מענג, וחלק נחווה כקושי מאתגר.
 
בחיים, יש ימים עמוסים, ויש ימים פחות לחוצים. חלקם שלווים ומותירים בנו כוחות וערנות. ובחלקם, מרוב לחץ ועומס, קשה לנו לממש את הזכות לנשום ולאכול.
 
ואז, כשזה מגיע לנקודה כזאת, צועקים "פוס! עוצרים את החיים!". שקט. אי אפשר לסבול את הרעש. לא רוצים כלום. לא רוצים לחשוב ולא רוצים לשמוע.
 
במצבים כאלה, נערכת בראש שלי תחרות בין משימות היום, התכנונים ושאר דברים שעל הפרק – מי רץ יותר מהר, מי יזכה ויקבל את הטיפול הראשון. והנה, עוד לא סיימתי להרהר בעניין אחד וכבר אני נזכרת בעוד משהו. ורגע, עוד משהו צץ פתאום. וחכו שנייה, כולם פתאום חשובים ודחופים. אף אחד לא מוותר על תורו. מן שפע שכזה. הראש שלי לא עומד בקצב ומאיים להתפוצץ מעומס יתר והרבה מאוד מחנק. "די! אני רוצה ניתוק. אפילו זמני…"
 
מאמרים נוספים בנושא:
בזכות  הקשיים
החיים כמו במבוך
זה לא מה  שרואים
 
גזר, ביצה וגרגירי קפה
 
באחד 'הניתוקים' נזכרתי בסיפור חמוד שאפשר ללמוד ממנו המון על החיים, ועל עצמנו בפרט, במיוחד בזמנים לוחצים, מועכים וקשים.
 
מסופר על טבח אחד שרצה להדגים לבנו היחיד מהם החיים בעיניו. הוא לקח אותו למטבח, הציב על הגז שלושה סירים מלאים במים, הבעיר את האש ונתן למים לרתוח ולבעבע.
 
"מה אתה רואה בסירים?" שאל את בנו,
 
"מים רותחים" השיב הבן.
 
"יפה, עכשיו אכניס לכל סיר מרכיב שונה ונמשיך לצפות". בסיר הראשון שם גזר, בשני ביצה ובשלישי שפך גרגירי קפה. כעבור זמן-מה שלף הטבח את הגזר מהסיר ושם אותו בצלחת. הוא דג את הביצה מהמים הרותחים והניח אותה בקערה. ולבסוף, סינן את פולי הקפה ומזג לתוך ספל.
 
"מה אתה רואה עכשיו, בני היקר?" שאל הטבח בשנית.
 
הבן התקרב לשולחן ובחן את הכלים השונים. "אני רואה גזר רך ומעוך, ביצה קשה, וקפה עם טעם משובח וניחוח מעולה!"
 
כאן הפנה הטבח את מבטו האוהב אל בנו ואמר לו, "החיים שלנו דומים למים, פעם רגועים, פעם שוצפים, פעם קרים ופעם חמים. המים הרותחים מסמלים את הקשיים והניסיונות בחיינו.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
תמשיכו  ללכת
סיפור של  התמודדות
 
"בני האדם מתחלקים לשלושה סוגים", המשיך את הסברו המאלף, "יש את אלה שדומים לגזר שהגיע למים חזק וקשה, וברתיחה התרכך מאוד ועכשיו אפשר לפורר אותו בקלות. יש את אלה כמו הביצה, עדינה ונוזלית תחת קליפה שברירית, אך ברתיחה משתנים ומתקשים. ויש את פולי הקפה, אלה שהגיעו בודדים וקטנים, אך דווקא כשהמים מגיעים לשיא הרתיחה הם ממצים את התכונות הטובות ביותר שקיימות בהם, עם ארומה וטעם משובחים ביותר. אז כמו מי היית רוצה להיות?" שאל האב בסקרנות, תוך שהוא מגניב מבט חטוף אל בנו.
 
"אם הבעיות מתדפקות על דלתך", האב החזיר את מבטו אל שחקני המשל שהיו מונחים על השולחן, "איך אתה מגיב? האם כמו גזר חזק שמאבד את תכונותיו במצבי לחץ? או כמו ביצה עדינה שלא משנה את צורתה אך מקשה את ליבה עם הקשיים? או שמה היית רוצה להיות כמו פולי הקפה הייחודיים שיכולים להפיק מהמצב הכי כואב ומהרתיחה את המשקה המשובח עם טעם וארומה שאין כמותם?"
 
* * *
 
התגובה  שלנו לימים עמוסים, לרגעי הלחץ בחיינו, לנקודת הרתיחה בנפש, ואפילו לחוויות המרגשות בחיינו, היא בהחלט בחירה קטנה ואישית.
 
כיצד אנהג הפעם?
האם אתגבר? האם אכשל?
האם זאת תהיה נקודת סיום, או שמא נקודת זינוק?
 
לא ניתן למים הרותחים להטביע אותנו! נזכור תמיד שכל חיסורן ניתן להפוך ליתרון גדול! לטעם וארומה כמו של גרגירי הקפה, שעם הרתיחה רק משתבחים.
 
* * *
טליה לוי (B.A בחינוך) עוסקת בתחום כבר 12 שנה. מדריכת כלות מוסמכת. ניסיון רב בתחום הכתיבה והחריזה, עוסקת במודעות נפשית ורגשית על פי תורת החסידות. נשואה ואמא לארבעה, ב"ה. ליצירת קשר: talyalevi226@gmail.com