פנטהאוז בגן עדן

אתה לא חייב להפסיק לעבוד כדי
להשיג את חלקך בעולם הבא. גם
השקעה יומית של 45 דקות תעזור
לך בהחלט לקנות את הפנטהאוז
שלך בגן עדן.
 
 
"מי גבר יחיה ולא יראה מוות ימלט נפשו מיד שאול סלה" (תהלים פט, מט).
 
* * *
 
אנו לומדים מהרמח"ל, רבי משה חיים לוצאטו זצ"ל, שהמטרה העיקרית והבסיסית של קיומנו בעולם הזה היא להתכונן לעולם הבא. הקיום הפיזי החמקמק שלנו צריך להתאים עצמו לדרישה לתקן ולשפר את מעשינו, ובעצם עשייה שכזו, ליצור התאמה לגורל שמחכה לנו ברגע שמסכת העולם הזה תוסר.
 
אם העולם הבא הוא המקום בו נחיה לנצח, והעולם הזה הוא מקום בו אנו עובדים כדי להכין לעצמנו מקום טוב יותר בבא, אז מה נותר לעשות בחיים פרט ללמוד ולעשות מעשים טובים?
 
רבי שמעון בר יוחאי מגבה את הנאמר כאן עם האתגר, בהא הידיעה: להקדיש כל רגע בחיינו ללימוד התורה – ולא לשום דבר אחר.
 
זה נשמע מאוד אידיאלי. בכל אופן, ישנו פרט אחד קטן:
 
אנחנו צריכים לאכול, נכון?
 
איך אפשר להתמקד בקיום רוחני גרידא כשישנם כל כך הרבה צרכים גשמיים לגוף כל יום? אחרי שאדם הראשון וחוה עשו את הטעות של אכילת הפרי האסור מעץ הדעת טוב ורע, השם קילל את כל האנושות: "בזיעת אפך תאכל לחם".
 
אין לנו ברירה. אנחנו חייבים לעבוד כדי לשרוד. השחיקה היומית היא משהו שכולנו מתמודדים איתה.
 
איך מיישבים שני ניגודים כאלה? נראה כביכול שישנה 'מחלוקת' בין הרמח"ל וספר בראשית. כי, או שאנחנו יכולים להתמקד על ההתפתחות הרוחנית שלנו, או בצורך להתפרנס – אבל אי אפשר את שניהם יחד. מה עושים?
 
זו אחת ההחלטות הכי גדולות שאנו עושים כל יום.
 
ואם הייתה עוד אופציה? ואולי יכולנו לבחור בשתיהן? ומה יקרה אם נבחר ללמוד קצת כל יום, ובמקביל, לעבוד ולהתפרנס לצורך מחייתנו?
 
גם אם תהליך ההתקדמות הרוחנית שלנו מתקדם בקצב של נמלה, אפשר להשיג הרבה גם בזמן הזה. ישנם רופאים, עורכי דין והרבה אנשי עסקים שמתחילים את היום שלהם עם שעת לימוד הגמרא. וכעבור שבע שנים, הם מסיימים את כל הש"ס.
 
אם אתם לומדים שש משניות ביום (חוקי התורה שבעל פה בלי הפרשנות), תסיימו את כל המשניות תוך פחות משנתיים. מדובר בהשקעה של 15 דקות בכל יום. שני עמודים מה'שולחן ערוך' וקראת את כולו במשך שנה. חמש-עשרה שורות מהתורה בכל יום ואתה מסיים את כל חמשת חומשי התורה בזמן. תוסיפו עוד שני פרקים מהנביאים וכיסיתם את כל מעגל הלימוד. סך כל הזמן שצריך להשקיע לכל זה הוא 45 דקות בכל יום.
 
חכו, זה נהיה יותר מעניין.
 
ה"חפץ חיים" נתן הערכה לכמות המילים שלנו בדקה – בערך 200 מילים. וכשכל מילה מכילה חמש אותיות, לפחות, אנו שומעים 1,000 אותיות בדקה. אם אנו מוכנים להמיר את הזמן שאנו משקיעים עם האייפוד לטובת שיעור תורה, אנחנו יכולים לקיים מעל 45,000 מצוות במשך 45 דקות.
 
אם נרצה להפוך את הלימוד הזה למשהו קבוע, נצטרך להשקיע חמש שעות ו-15 דקות בכל שבוע. זמן משחק בייסבול או כדורגל הוא שעתיים ויותר. אם נהיה מוכנים "להקריב" רק שני משחקים כאלה בשבוע, נוכל לצקת בזמן היקר הזה משמעות ותוכן, וליהנות מהאורות הגבוהים של שני המשחקים.
 
תוך שנתיים נלמד את התורה והשולחן ערוך פעמיים, את כל ספרי הנביאים ואת המשניות.
 
אם קשה עלינו הפרידה מהמשחקים האהובים עלינו, נוכל עדיין לראות שני משחקים בכל שבוע, פלוס שמונה שעות עבודה לצורך הפרנסה. אנחנו יכולים לקבל על עצמנו את המשימה של "בזיעת אפך תאכל לחם", ואת רצון השם, ולהקדיש את חיינו להשגת התענוג הגדול המחכה לנו בעולם הבא.
 
וכשנקרא לישיבה של מעלה, אחרי ה-120 שהשם נתן לנו כאן בעולם הזה, אף אחד בשמים לא ישאל אותנו: "נו, מי ניצח בגמר אליפות של 2008?". כל הידע שאנו צוברים באלפי שעות צפייה במשחקי ספורט, סרטים וכן הלאה – ערכן שווה לאפס (במקרה הטוב) לעומת מה שבאמת חשוב בחיים.
 
חבר שלי שאל אותי אם החיים בישראל באמת שווים את המאמץ של העלייה, עזיבת המקום בו נולדתי, מקום העבודה וכו'. אמרתי לו שכל רגע שאנו כאן אנו מקיימים מצווה חשובה – מצוות ישוב הארץ בכל גופנו. כל ארבעה צעדים שאנו עושים מוסיפים עוד מצווה לעולם. אנו צוברים אינספור זכויות לעצמנו, למשפחה שלנו, ולכלל עם ישראל. זה לא קל. יש מבחנים וגם ניסיונות. הרי למדנו, שארץ ישראל נקנית בייסורים. חוויתי את זה עם אמונה, הסבל ניתן לשליטה. כל מאבק רוחני יכול להוביל או למבוי סתום, או לניצחון שמוסיף עוד ועוד לחשבון הרוחני של העולם. ההשפעה שלנו על כל דבר נעשית גדולה ונפלאה יותר.
 
פרנסה יכולה להוות אתגר, אבל זו לא המשימה העיקרית שלנו בחיים. התפקיד שלנו הוא להכין את עצמנו לעולם הבא, ובמקביל, גם להתפרנס. ולצד האמצעים וההשקעה מונח גם השכר. לאט אבל בטוח, הכל מצטבר לחשבון אחד גדול עם הזמן. אנחנו רק צריכים לשמור על זה. אתה לא חייב להפסיק לעבוד כדי להשיג את חלקך בעולם הבא. גם השקעה יומית של 45 דקות בלימוד התורה תעזור לך בהחלט לקנות את הפנטהאוז שלך בגן עדן.