רק בגללי?

ברכה אחרונה.
 
מתוך הרגל אני קוראת "כי אתה טוב ומיטיב לכל…"
 
ויום אחד אני עוצרת וקוראת שוב ושוב "כי אתה טוב ומיטיב לכל…" וצמרמורת חולפת בי. כי הוא טוב ומיטיב!
 
הטוב שבעולם, זה לא בגלל שאני טובה ומגיע לי. זה רק בגלל שהוא טוב והוא מיטיב. שהרי מי כמוני יודעת כמה אני באמת לא ראויה, כמה מצבי דורש בדיקה וחקירה. את הטוב הזה אני מקבלת רק בגלל שהוא בעל הרחמים ורק בגלל שהוא כולו טוב.
 
ואני מתרגשת.
 
זה לא שהייתי טובה. וזה גם לא בגלל שזה מגיע לי. מה שקיבלתי, קיבלתי רק בגלל שבורא עולם טוב אלי, מרחם עלי, רוצה להיטיב איתי.
 
מאמרים נוספים בנושא:
אידיאלים  שנשכחו
מה עשית בשבילי?
תניחו  את הכוס
 
הטוב הזה זה הוא, לא אני.
 
אני פתייה יהירה שכמותי. כל כך בטוחה שאני כזו נהדרת, שהנה, זה השכר לעמלי…
 
"כי אתה טוב ומיטיב לכל". המשפט הזה מסדר לנו את חיינו כצורות חתוכות של פאזל שמתחברות במהירות לשלם המופלא מאיתנו. מתחבר למעין מראת פלאים שמגלה את הקטנות שלנו, את ההתחשבנויות והאפסיות שלנו.
 
וגרוע מכל, את הגאווה שלנו.
 
אנחנו מעדיפים לחשוב שמגיע לנו, ולפעמים קצת ממריאים עם הגאווה הזו שתופסת אותנו. 'אוי, כמה שאנחנו נהדרים ומיוחדים' אנחנו טופחים לעצמנו על השכם, 'כל הטוב הזה באמת מגיע לנו…' אנחנו מביטים במה שקיבלנו, גאים בדברים הטובים האלה, שלמים ובטוחים עם עצמנו, אבל לגמרי, בזכות הזאת שמגיע לנו.
 
והתחושה של 'כמה אני טוב' מהדהדת בראש בצלצול זחוח כזה. רק מה, כנראה שזו טעות בהבנה. טעות בגאווה. כי כל הטוב שאנו מקבלים הוא רק בגלל שבורא עולם טוב, כולו טוב, והוא רוצה להיטיב איתנו.
 
וההבנה הזאת יכולה לחולל מהפכה בחשיבה שלנו. בהתנהגות ובהכרת טוב שלנו. למה? כי זה מדהים! כי זה אלוקי! זה אב הרחמים והחסד, "גודלו וטובו מלא עולם", מלא אהבה ונתינה בלי גבולות.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
הגישה  המנצחת
אלוקים, אפשר שאלה?
לחיות את החיים
 
זה לא עסק של תן וקח, ממש לא.
זה – קבל, כי אני אוהב אותך!
מצמרר!
 
זה עניין גדול מאוד שאנחנו צריכים להפנים בכל פעם כשאנו נזכרים במשהו טוב ומיוחד. כשצולחת לנו הדרך ואנחנו מביטים בסביבה, גאים כשתחושת ה"כוחי ועוצם ידי" מפעמת בנו, כשאנחנו מפרגנים לעצמנו עם כל מיני 'אני טוב/ה מאחרים, בגלל זה אני מקבל/ת את מה שאחרים לא מקבלים…' אוי, איזו טעות. קצת ענווה לא תזיק. אנחנו צריכים להפנים ולקבע במוחנו את התחושה המשכרת הזאת שהבורא הוא כזה טוב, טוב שמיטיב לנו בלי סוף!
 
כן, זה לא אנחנו.
זה הוא, הקדוש ברוך הוא.
"הטוב והמיטיב לכל".
 
וכשאני חושבת על זה אני לא מפסיקה להתרגש. וככה, בעיניים דומעות אני אומרת שוב ושוב "כי אתה טוב ומיטיב לכל", וחשה שרחמיו וחסדיו עוטפים אותי ברחמים רבים. שהטוב שלו ממלא את כל העולם. אני עטופה באהבה הגדולה הזו. בטוב הנורא הוד. בטובו של מי שהכל ממנו. אני, הקטנה והפשוטה, מקבלת מתנות חינם גם כשאני ממש לא ראויה.
 
וככה נבנית בי הענווה.
 
ומנקודת הביטול העצמי הזו, של ענווה ושפלות רוח, אפשר להתחיל נכון את עבודת הבורא. את הכרת הטוב, את התפילות מלב נשבר, את הברכות מעומק הלב.
 
והכי חשוב, את ה"תודה רבה לך אבא יקר, בורא עולם!"
 
 
* * *
אתם מוזמנים לכתוב לציפורה בראבי – תעצומות הנפש – כי הכל זה הנפש–בכתובת teilot1@walla.comאו לבקר באתר גם ציפור מצאה בית– רפואת הרמב"ם.