אהבה בצבעים חדשים

האם יש אהבה גדולה מזו?

אהבה בצבעים חדשים

בשבועות האחרונים דיברתי וכתבתי על האמונה באהבת ה', האמונה שה' הוא אבא אוהב וטוב שהיא היסוד של כל האמונה ויסוד החיים. אם אתה מאמין שה' הוא אבא טוב, אתה מאמין בבורא האמתי, אבל אם אתה מאמין שהכול מה' והכול בהשגחה אבל אתה לא מאמין שה' הוא אבא טוב ואוהב – אתה למעשה מאמין בבורא שאתה המצאת בעצמך.

עבודת החיים שלנו היא להתבונן ולהזכיר לעצמנו תמיד כמה ה' אוהב אותנו. בכל רגע, בכל נשימה, בכל מצווה, בכל תפילה, בכל שבת ובכל חג – מתגלָה אלינו אהבה עצומה בגוונים חדשים ובצבעים חדשים ובריחות ובטעמים חדשים.

כמו אבא טוב שלפעמים לוקח את הילדים לטיול, ולפעמים קונה להם מתנות, לפעמים הוא מאיר פנים ומחייך, ולפעמים גוער ומחנך, ולפעמים הוא "סתם" עובד שעות ארוכות כדי שלא יחסר להם דבר – ובכל הפעולות שלו מתגלה אהבתו לילדיו. כך ה' מגלה את אהבתו אלינו בצורות ובאופנים שונים.

והיכן מתגלָה האהבה הגדולה ביותר? כשאבא לוקח את בנו או את בתו לטיול קצר ולשיחה אישית מלב אל לב. כאשר הוא משתף את הילד ונותן לילד הזדמנות לשתף את האב במה שעובר עליו ובקשיים שלו, כאשר הם מדברים על בעיות ומנסים לפתור אותן – זה גילוי האהבה הגדול ביותר.

אני תמיד אומר להורים, הילדים שלכם לא צריכים מתנות ופינוקים ולא טיולים וממתקים. זה גם טוב, אבל זה לא הצורך האמתי והעמוק של הילד. הצורך של הילד הוא להרגיש אהבה אמתית ולא תחליפי אהבה. ולכן המתנה הגדולה ביותר והממתק המתוק ביותר לילד – זו שיחה עם האבא או עם האימא, ובפרט מפגש לשיחה קבועה בכל שבוע או שבועיים או בילוי משותף שהדגש בו לא על הבילוי אלא על המשותף.

גילוי האהבה העמוק ביותר

וזה ממש העניין של יום הכיפורים.

תגידו לי אתם, האם יש אהבה גדולה מזו?

אם פגענו בחבר אנחנו מתביישים לבקש סליחה, אנחנו מפחדים שמא הוא עדיין כועס ובמקום להתרצות הוא רק יתעצבן ויצעק עוד יותר. אנחנו מתחמקים ממנו ברחוב ולא מצליבים מבטים. כמה גדול היה האמורא רב שהבין את זה, וטרח להמציא את עצמו לאלה שפגעו בו כדי שתהיה להם הזדמנות לבקש ממנו סליחה…

וגם בזוגיות כל כך קשה לדבר על חיכוכים ולפתור בעיות. בכל מריבה צפים ועולים משקעי העבר ולא נותנים לנו לפתוח דף חדש.

והנה בורא עולם, אבינו האוהב, כל כך אוהב אותנו, ולמרות שאנחנו כל כך פגענו בו ועברנו על רצונו, "לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים" – הוא מזמין אותנו למפגש של סליחה ומחילה.

לפי האמת לא היינו צריכים אפילו להעיז לבקש סליחה. זו חוצפה. אבל הוא ברחמיו הגדולים ובאהבתו העצומה קובע איתנו שיחת פיוס. הוא מזמין אותנו לטייל אתו יום שלם בגן עדן של תפילה ותשובה, בגן עדן של רצונות טובים, של יישוב הסכסוכים ויישור ההדורים, של ביטול ומחיקת כל משקעי העבר.

אפילו לאבא אוהב קשה לתת לבנו הזדמנות חדשה אחרי שאכזב אותו כל כך הרבה פעמים. כמה פעמים אנחנו שומעים על סכסוכים קשים בין אב לבן, סכסוכים שפוצעים את הלב של שני הצדדים והם לא יודעים איך לפתור אותם ולחזור לחיות כמשפחה אוהבת.

אבל אבא שבשמיים הוא אבא שאוהב תמיד ומרחם תמיד ודן לכף זכות תמיד ורואה את הטוב שבנו תמיד, והוא תמיד נותן לנו הזדמנות חדשה, הוא תמיד מאמין בנו שאנחנו יכולים להצליח ולתקן ולפתוח דף חדש.

כמה זה נעים לקבל מאבינו מלכנו בוראנו ורוענו הזדמנות חדשה להשאיר מאחור את כל בעיות העבר ולפתוח דף חדש באמת מתוך הרגשה של טהרה. וזו משמעות הפסוקים שאומרים ביום הכיפורים: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם" וחז"ל מדגישים לנו את זה גם בלשון הברכה שה' מוחל וסולח לעוונות ישראל ומעביר אשמותינו מחדש בכל שנה ושנה, כי בזה מתגלה אהבתו הגדולה אלינו.

זה גילוי אהבה במיטבה!

יום קודר או יום טוב

ישנם כאלה שיום הכיפורים מצטייר בעיניהם כיום קודר, יום שבו צריכים להתמרמר על החטאים, צריכים לבכות. אם הם לא מצליחים להרגיש חרטה ובכייה הם בכלל מרגישים בזבוז ופספוס, מרגישים שהתפילה "נמרחת" להם יום שלם, ובאיזה שהוא שלב "הולכים לאיבוד". וכך יום הכיפורים עלול להיתפס כיום קצת מעיק שבסיומו נפלטת לה אנחת רווחה.

אבל אם משנים את המיקוד, ובמקום להסתכל על כל הרע והעבירות, מסתכלים על הקשר עם ה', על גילוי האהבה, על ההזדמנות – קל מאוד להרגיש חשק לקראת יום הכיפורים ולהרגיש סיפוק אמתי מהיום הגדול, להרגיש אושר עילאי, לרוץ אל ה'.

נכון שגם מתוודים וגם מתחרטים ונכון שהאווירה רצינית – אבל לא מתוך כבדות ועצבות רוח אלא מתוך רעננות וקלילות, מתוך השמחה לתקן, מתוך הרגשה של בנים אהובים שחוזרים הביתה. זה ממש עולם אחר.

לא לחינם אומרים לנו חכמינו שלא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים. יום כיף כזה עם אבא זה באמת יום טוב, היום הכי טוב!

יום החופה של החתן הוא יום כיפור עבורו – כי אין כמו הרגשה של אהבה והתחדשות כדי להביא לאדם מחילה סליחה וכפרה. וזה מה שה' רוצה מאתנו. הוא לא רוצה שנצטער ונישבר אלא הוא רוצה שנתחדש ונקום ונתעודד, שנהיה מלאים שמחה ואהבה ומתוך כך הוא יכפר לנו על כל עוונותינו.

יום כיפור שלא נגמר

יום כיפור כזה – לא רוצים שייגמר. והוא באמת לא צריך להיגמר. רבי נחמן מחדש לנו, שיום הכיפורים שייך לכל יום בשנה. להרגיש שה' קורא לי לשיחה של פיוס ואהבה – זה לא דבר חד פעמי. נכון שביום הכיפורים זה יום שלם המוקדש רק עבור זה, אבל זה רק גילוי שה' מגלה לנו כמה הוא רוצה שנבוא אליו ונספר לו הכול, כמה הוא רוצה לרחם עלינו ולמחול לנו ולעזור לנו להשתפר, כמה הוא רוצה לתת לנו הזדמנות לפתוח דף חדש ולא רק פעם בשנה אלא בכל יום מחדש.

לכל יהודי ישנה הזכות והחובה לקבוע לעצמו יום כיפור יומִי עם בורא עולם. זו השעה של ההתבודדות, השעה שבה אתה נפגש עם הבורא ומספר לו כל מה שעובר עליך, משתף אותו, מבקש לדעת את רצונו ממך, ומבקש את עזרתו.

כמה נחת יש לאבא שהבן שלו משתוקק לדבר אתו ולבלות אתו; וכמה אהבה יש לאבא שמאפשר לילדים שלו לפנות אליו ולהתקרב אליו. "כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוקינו בכל קוראנו אליו".

השעה של ההתבודדות שלך היא לא שעה של צער, היא לא שעה של התמרמרות ועצבות, זו שעה של גילוי עצום של אהבת ה'. כמו הילדים שלנו, גם הצורך העמוק ביותר של כולנו הוא להיות אהובים ונאהבים. שעת ההתבודדות היא הזמן הנפלא ביותר לזה. זו שעה שמטעינה אותנו בכוחות נפלאים של אהבה שהם היסוד והבסיס של כל האמונה כפי שביארנו במאמרים האחרונים.

נצלו את ההזדמנות להתמלא באהבה. גמר חתימה טובה לכל בית ישראל.