פרשת השבוע בראשית – בראשית והמלחמה

“בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ”. בראשית ברא אלוקים את הנשמה ואת הגוף. נשמה בחינת שמים וארץ בחינת גוף.

זאת בראשית. ההבנה שבקרבך כוחות מנוגדים, שאנו מורכבים משמים וארץ. יש לנו רצון להיות דבוקים במושכלות ורצון לתענוגות הגופניות. יש לנו מוח ויש לנו כבד, המוח תכליתו להשיג את האמיתות, הכבד תכליתו להשיג תאוות.

וכוחות מנוגדים אלה, מעצם טבעם, לעולם לא יכולים לשכון בשלום, הם יכולים לצמצמם ביניהם את היקף ועוצמת הלחימה. וצמצום הלחימה ביניהם נעשה כשאחד מהם מקבל תוקף גדול, תוקף של ממש.

כי זה שחותר תמיד להשיג עוד ועוד תאוות, שכלו הולך ומצטמצם, הוא כבר לא מקבל אותות תדיריים משמים, השכל פחות מבריק לו חשכתו בברקים ורעמים בתודעה. וזה שחותר תמיד להשיג עוד ועוד מושכלות אלוהיות, תאוותו הולכת ומצטמצמת וקולות בעלי החיים אשר בארץ פחות מסיחים דעתו. כך או כך גזורים כולם בין שמים לארץ. בין השכל לתאווה.  

והמכריע הוא הלב, כי הלב נמצא בין שמים לארץ, בין המוח לכבד, ומלחמתו היא מלחמה מתמדת. האם הקואליציה שתרכיב את הממשלה תהיה ממשלת מוח ולב ומנהיג האומה יהיה השכל? או שמא ראש הממשלה יהיה הכבד המושך מכוח כבידתו מטה? רק הלב קובע איזו ממשלה תקום, כמאמר ספר יצירה “לב בנפש כמלך במלחמה”. כלומר, הוא זה שקובע מי ינצח במלחמת הנפש.

איך תיראה הקואליציה הפנימית שלנו? את זה יכריע הלב! תנו דעתכם היטב על זה!….

וכדי לחזק את הלב צריכים לדבר נכון, ודיבור נכון הוא דיבור אמת, דיבור שאין בו שקר. דיבור נכון הוא גם דיבור שבבסיסו עומדת מטרה טובה, להשכיל לחזק לנחם ולעודד את הזולת, להרים אותו ולתמוך בו, להעצים את הטוב שבו, שבכך גם הוא ולבבו יתחבר לשכלו.  

דיבור נכון הוא, כמובן, דיבור אתו האדם מזין נפשו במילים הפונות לשמים, כלומר תפילה שהיא בבחינת “נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם, אֶל אֵל בַּשָּׁמָים“, כי בכך הופך הפה להיות השותף השלישי לקואליציית המוח והלב, והחוט המשולש לא במהרה ינתק.  אך כשהלב לא מקבל את הדלק, שהם דיבורי האמת שידביקו אותו למוח, דיבורים שיגרמו לו לעלות מאמצע הגוף לכיוון הראש, הוא יורד באופן טבעי ונצמד לכבד. ובשביל לרדת לכיוון הכבד לא זקוק לו שום מאמץ, מספיק שייפסקו הדיבורים שגורמים לו לעלות והוא יורד.

לכן זקוק האדם לרוח אלוקים המרחפת על פני המים, כלומר לדבר תמיד כשאפשר דברי אלוקים חיים שיעלו אותו לשמים, כי השמים הם פני המים, כך נדלק אור החיים, “ויאמר אלוקים ויהי אור” – דברו דברי אלוקים ויהיה לכם אור, כי השכל הוא אור גדול ומאיר לו כל דרכיו.

ולזה כולנו מייחלים, שישוב לב האבן להיות לב בשר, והלב – שהוא הלבנה, תאיר באור החמה, והחמה שהיא החכמה תאיר באור שבעת הימים. וזה יקרה ככל שתתגלה יותר תורת ארץ ישראל שהיא ‘אורייתא דעתיקא סתימאה’, שבזכותה ישכון שלום בין שמים לארץ ובין כל החיות והכוחות והצדדים השונים שבכלל ובפרט.