שוויון סלקטיבי

הסערה האחרונה סביב מופע ההתרמה למפעל החסד של הרב פירר, הותירה אותי ואת הקולגות שלי בתחושה קשה. כאמור, אחרי החזרה בתשובה שלי בחרתי להופיע רק מול נשים, מתוך מקום השואף לחיות חיים של קדושה והלכה.

זה אינו צעד פשוט, במיוחד למי שלא היתה מורגלת בכך, ואני מודה שעד היום מגיעים נסיונות שמאתגרים וגורמים לי להתמודד עם הנושא שוב ושוב. לעיתים אני מרגישה צער ופיספוס, אבל לרוב, במיוחד כשאני חווה את השימחה והעונג שבמופע של נשים המופיעות לנשים, אני יודעת בלבי שאני פועלת נכון.

ביטול המופע של הרב פירר לא נבע מדאגה אמיתי למקומן של הנשים בחברה, למרות שזוהי היתה הסיבה הרשמית, אלא היה עוד צעד של מלחמה באמונה ובדת היהודית. הרב פירר ביקש לבטל את ההופעה כי הוא אדם שוחר שלום וכל מהותו היא חסד ואחדות. ובכל זאת, הסערה התקשורתית הותירה אחריה חללים בשדה הקרב.

בפני חברתי הזמרת רוחמה בן יוסף, סגרו את דלתות זאפה ירושלים- שהוא מקום להופעות, בתואנה שהם אינם יכולים לסגור את המקום בפני מגזר מסויים (הלא הם הגברים). אך רוחמה כבר הופיעה בעבר בזאפה ירושלים, והמקום אינו מקום ציבורי אלא פרטי, כך שהם אינם מוגבלים על פי חוק. למרות העובדה שכשמוסיקאי רוצה לסגור מקום הופעות כמו זאפה הוא חייב להתחייב על הכל ששמונת אלפים שח מהקופה ילכו ראשונים למקום, מה שאומר שהאמן מתחייב לכסות את עלויות המקום ואת הרווח שלו גם אם זה על חשבונו, עדיין בחרו זאפה לומר "לא" לאשה שעובדת קשה להביא קהל וגם מקיימת, רק בגלל שהיא בוחרת לשיר מול נשים בלבד.

מופע התרמה מקביל נערך בימים אלו לנערות במצוקה. במופע הזה מופיעות רק נשים אבל אף אחד לא צועק הדרה במקרה הזה…כנראה שרק כשמדובר בהלכה היהודית ערך השוויון עולה על הפרק.

העניין הוא שבעוד שאותן ארגוני נשים מבקשות להגן עלי, הן בעצם מפלות אותי ופוגעות בפרנסה שלי ושל חברותיי למקצוע. במקום לפעול במישור החוקי והמדיני, הן פועלות להשפעה על דעת הקהל, ובסופו של דבר מועצות, עיריות, פסטיבלים ועוד גופים כמו זאפה האמורים לשרת את האמן, מפנים לנו גב כי ח"ו שהתדמית שלהם תזוהה עם פשיזם, גזענות או אפליה.

ראיתי ראיון עם המנחה אברי גלעד בו מאשימים אותו בגזענות ומפנים לו גב, והוא מצידו משיב באומץ "אני אדם מאוזן והדעות שלי הן מאוזנות. מה שקורה בארץ זה פשוט טירלול. ממתי אני אמור לחמול על האויב שלי? מי שלא נעים לו לשמוע את זה מוזמן לא לאהוב אותי".

אז אני מודה שאני עדיין רוצה להיות נאהבת ורצויה על ידי כולן, אבל כשהקולות קוראים למלחמה מישהו חייב לעמוד שם על האמת ולומר בקול רם "אם אכפת לכן ממני באמת, בואו נדבר ונראה יחד איך ואם אתן יכולות לעזור לי, כאישה הבוחרת בזכותה לקיים את ההלכה במדינת היהודים, הלא היא מדינת ישראל".

* * *

שרון רוטר, מוסיקאית יוצרת זמרת וכותבת, מקדמת נשים יוצרות. רעיה, אמא, זמרת, כותבת ואוהבת לשאול שאלות ולקבל גם תשובות. נמצאת בתהליך של חזרה בתשובה כשבע שנים באופן מעשי, אך כבר יותר מעשור מעוניינת להתחבר ולחקור את שורשיה היהודים. את התפנית החדה שפתחה לה את הלב ואת האמונה בבורא עולם היא זוקפת לזכותו של רבי נחמן מברסלב ומשנתו. אתם מוזמנים לכתוב לשרון רוטר בכתובת: sharonroter@gmail.com