כעס

עצה – כעס

 

כשהיצר הרע מסית לאדם שיכעוס, צריך להזכיר את עצמו כמה וכמה יפסיד על ידי זה ברוחניות ובגשמיות, כי יפסיד על ידי הכעס העשירות דקדושה, שהוא בחינת שורש כל הנפשות, ועל כן שם בעשירות דקדושה כל הגוונים העילאים וכל הניצוצות הקדושים, ואם חס ושלום, לא יעצור ברוחו ויכעוס חס ושלום, יאבד הכל ויפול ליגיעות וטרחות ומרירות הפרנסה, שהוא בחינת תאוות ממון, שהוא בחינת טיט היוֵן, שהוא עיקר מרירות הגלות, ועל זה נאמר: "טבעתי ביוֵן מצולה ואין מעמד", כי מכל התאוות בנקל יותר להוציא, חוץ מתאוות ממון.

 

 

ענה ואמר: היתכן שאנו מניחים את השם יתברך שיעשה ויחשוב לגזור גזרות בעולם, כי אנחנו צריכים לקרות את השם יתברך מעסקיו שהוא עוסק בהם באיזה גזרה וכיוצא חס ושלום, לקרות אותו משם שישליך זאת ויפנה אלינו למה שאנו רוצים לדבר עימו ולבקש ממנו שיקרב אותנו לעבודתו יתברך. כי כשאחד מישראל רוצה לדבר עם השם יתברך לפרש שיחתו לפניו יתברך, אזי השם יתברך משליך כל ענייניו וכל הגזרות שרוצה לגזור חס ושלום וכל העסקים שלו שהוא יתברך עוסק בהם כביכול, והוא משליך הכל ופונה עצמו רק לזה האיש שרוצה לדבר עימו ולפרש שיחתו לפניו לבקש מאיתו יתברך שיעזרהו להתקרב אליו.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.