בגדים

 

צריך לדקדק ביותר, שיהיו הבגדים נקיים בשעת התפילה, כי בגדים נקיים הם בחינת תיקון הכללי, שעל ידי זה יוכל לדבר דיבור המתקבל, ותפילתו נשמעת ביותר, ועל כן מי שהוא לבוש שעטנז, שהוא בחינת פגם הבגדים, אין תפילתו עולה ומתקבלת.

 

אנו צריכים להיות נבדלים מן העכו"ם (עובדי כוכבים ומזלות) אפילו במלבושים, אפילו בלבישת הנעליים, וכעין שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין עד): "בשעת הגזרה, אפילו אערקתא דמסאני יהרג ואל יעבור", כי המנעלים שלהם הוא מבחינת פגם כתנות עור, שנאחז בהם מחמת הנחש, בחינת פגם הברית וכו’, ומנעלים שלנו בקדושה הם בבחינת תיקון והזדככות כתנות עור, בבחינת (שיר השירים ז): "מה יפו פעמייך בנעלים" ועל כן יש אצלנו כמה דינים בלבישת מנעלים, כי אנו צריכים ללבוש המנעלים על פי התורה הקדושה כדי לתקן ולזכך בחינת כתנות עור, ולא לחינם אמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת סא): "כתפילין כך מנעלים".

 

 

לב נשבר ועצבות אינו עניין אחד כלל כי לב נשבר הוא בלב. אבל עצבות הוא בא מן הטחול. ועצבות שהוא מהטחול היא סטרא אחרא והקב"ה שונא אותה, אבל לב נשבר הוא חביב לפני השם יתברך כי לב נשבר יקר מאוד מאוד בעיניו יתברך. והיה טוב שיהיה לו לב נשבר כל היום אך אנשים כערככם, יכולים לבוא מלב נשבר לעצבות. על כן צריכם ליחד איזה שעה ביום שיהיה לו לב נשבר, דהיינו להתבודד ולשבר ליבו לפניו יתברך, אבל שאר כל היום כולו יהיה רק בשמחה.

 

ואמר רבי נתן: ועל זה הזהיר (רבי נחמן) אותנו כמה פעמים, להתאמץ ולהתגבר שלא יהיה לנו לב נשבר רק איזה שעה ביום, ועצבות כלל לא. ושאר כל היום יהיה בשמחה.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.