עצה

 

לפעמים נופל האדם לספקות ועצות חלוקות כל כך, עד שאי אפשר לו בשום אופן לדעת את האמת איך להתנהג, וכל מה שחותר למצוא עצה שלמה, מבלבלים עצתו בכל פעם, כי עכשיו נגמר בדעתו בראיות ברורות שהוא צריך להתנהג כך, ותוך כך עולה על דעתו סברא אחרת, עד שעצתו הראשונה נסתרת לגמרי, ועולות סברות בדעתו שצריך להתנהג בהיפוך ממש ממה שחשב מקודם – וזה העיניין הוא בחינת עצות חלוקות.

 

 

 

דע שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות. וזה האור אין אדם פשוט יכול לקבל מחמת גודלו. וצריך לזה חכם גדול שיוכל לחלק אלפים למאות, דהיינו שיוכל לחלק האור הגדול לחלקים קטנים כדי שיוכלו הקטנים במעלה לקבלו מעט מעט. כמו למשל כשאחד אומר פשט או חילוק גדול מאוד ומחמת זה אין יכולים לקבל ממנו מחמת גודלו, כי חצי פשט אי אפשר לקבל כי אם את הכל. אבל כשמחלקים הפשט והחילוק לחלקים קטנים ועניינים, אז יכולים להבין כל עניין ועניין בפני עצמו. כך יש אור שהוא מאיר באלף עולמות הוא השגה אחת, דהיינו שאי אפשר להשיגו בשלימות, אבל לא במקצת כי הוא אור אחד פשוט. אך תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר הוא יכול לחלק אלפים למאות, דהיינו לחלק את האור לחלקים כדי שיוכלו לקבלו.