שמחה

 

מי שליבו שלם עם הבורא יתברך ואמונתו חזקה ומאמין שהכל ברצונו יתברך, אזי הוא בשמחה תמיד ואין לו שום דאגה ופחד כלל משום דבר שבעולם, בחינת (משלי ג): "אל תירא מפחד פתאום", כי מאחר שהכל רק ברצונו יתברך, על כן אין לו להתיירא משום דבר, כי מי יוכל לעשות לו דבר גדול או קטן בלי רצונו יתברך, כמו שכתוב (תהילים קיח): "ה’ לי לא אירא", ועל כן הוא שמח תמיד, ואפילו אם לפעמים באים עליו איזה יסורים, חס ושלום, למרות זאת יודע שהכל ברצונו יתברך לבד, הוא יכול לשמח את עצמו תמיד, כי כוונת הבורא, שמביא עליו את היסורים, הוא בודאי רק לטובה ולהחזירו בתשובה.

 

 

 

סיפר רבי נתן זצ"ל: פעם אחת הוכיח אותנו להתפלל בכוונה ובכוחות כמבואר בספריו, שצריך האדם להכריח את עצמו להתפילה ולהתפלל בכל כוחו. ואמר: ‘התפילה שלכם בכוח הוא כמו שמשכתי אני את החבל עם האנקיר (עוגן) כשהייתי על הספינה (כשנסע לארץ ישראל) בשעת הדוחק, שהיו מכריחים את כל אנשי הספינה שימשכו בכל כוחם את החבל, והייתי מושך בכל כוחי את החבל, אבל באמת לא הכנסתי שום כוח רק היה לפנים, כי הוכרחתי להראות לפניהם כאילו אני מושך בכל כוחי, כך לעניין התפילה שלכם בכוח ובכוונה’ –  כלומר שעדיין אין אנו מכניסים כל כוחנו באמת לתוך התפילה.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.