תלמוד תורה

 

לימוד התורה שלומדים בלילה הוא קרוב יותר לעלות אל השכינה, הן מצד האדם, הן מצד השכינה, כביכול, כי האדם יכול לבטל את עצמו ולדבק את עצמו בקב"ה בלילה יותר מאשר ביום. מחמת שאז העולם נח קצת מרדיפת העולם הזה, וגם השכינה היא סמוכה לאדם הלומד בלילה ומקשיבה לקולו, כמו שכתוב (איכה ב): "קומי רוני בלילה…נוכח פני ה’" – נוכח פני ה’ דייקא, כי השכינה קרובה אליו, והוא נוכח פני השם ממש, כי בלילה השכינה היא בעולמות התחתונים, ואז עיקר מנוחתה אצל האדם הלומד תורה בלילה.

 

 

 

סיפר רבי נתן זצ"ל: ליל מוצאי שבת תשובה שנת תק"ע. דיברו אז ממשיח, כי היה מפורסם שאמרו שבשנה זו יבוא. ודעתו (של רבי נחמן) לא היתה נוטה לזה. ואמר אז שקודם שיבוא משיח לא אחד יהיה שיצעק על אמונה, כי אם כמה צדיקים שיהיו אז ויצעקו בקול גדול על אמונה כמוני היום, עד שיהיה ניחר גרונם ולא יועיל. ומה שכתוב: "כל הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו" – אמרו רז"ל שיאמרו לפני הצדיקים קדוש הוא כפשוטו, כי בודאי הצדיקים שישארו אז ויתחזקו וישארו באמונתם הקדושה יהיו ראויים לומר לפניהם אפילו יותר מזה. מאחר שישארו קיימים באמונה ולא יניחו עצמם ליפול ולטעות חס ושלום אחר העולם הזה. ויהיו כמה מפורסמים ומנהיגים של שקר. ואין ספק שלא ימצא אז קיבוץ כמונו היום שנמצאים כמה בני אדם שמתקבצים יחד שחפצים באמת לשמוע דבר ה’, ואף על פי שיהיו אז איזה כשרים בדור אך יהיו מפוזרים. ענה ואמר: כתוב זאת זיכרון בספר – למען ידעו בימים הבאים שכבר היה מי שידע זאת מקודם, וידעו להתחזק באמונה בו יתברך ובצדיקיו האמיתיים.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.