עזות

 

צריכים להתפלל מאוד מאוד להשם יתברך להינצל מעזות של הסיטרא-אחרא (הטומאה), ולהבחין בין העזות של הסיטרא-אחרא, שהוא מסיטרא של עשו האדמוני, ובין עזות שבקדושה, שהוא מבחינת מלכות בית דוד משיח, שנאמר בו גם כן: "אדמוני עם יפה עיניים", כי קשה מאוד להבחין ביניהם, וכמו שמצאנו, שעשו רימה את אביו יצחק אבינו ע"ה, כמפורש בתורה, וכן אמרו רבותינו ז"ל על שמואל הנביא: כשראה את דוד המלך לראשונה שהוא אדמוני – נתיירא שמואל, עד שאמר לו השם יתברך: "עם יפה עיניים".

 

 

 

 

אנשי שלומנו שבפולין היו נוהגים להניח את ספרו הקדוש של רבנו ליקוטי- מוהר"ן למראשותה של המקשה ללדת, וראו בזה כמה וכמה מופתים, וכמו כן ידוע היה מכמה וכמה עקרות שהיו קוראות ואומרות כמה פעמים את ספר "סיפורי מעשיות" ונפקדו בסייעתא דשמיא, כמובא סגולתו בספר "חיי מוהר"ן" סימן כה.

 

 

נהגו אנשי שלומנו בעת שבאו לבקר את החולה, לספר לפניו איזה מעשה מצדיקים או מעשה מספר "סיפורי מעשיות", והוא על פי מה שפירש רבנו את הפסוק: "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו", בעת שביקר את בתו שרה שהיתה חולה, כמסופר בספר "חיי מוהר"ן" סימן תעט, והיו נוהגים לספר את המעשה מהמהרש"א ובנו הסוחר, ויש אומרים את המעשה מהקאפצין פאשה.

 

 

אחרי שישבו אנשי שלומנו ודיברו יחד ביניהם בעבודת השם יתברך, והיו מוכרחים להפסיק בדיבורם, אמרו זה לזה בדרך חיבה: "האסיפה עדיין לא נגמה ועוד נתראה שוב". כי עניין גדול היה אצל אנשי שלומנו להתאסף ולדבר יחד בעבודת השם יתברך, כי יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום וצריך לחשוב עצות מדי יום ולהינצל ממנו.