פרנסה

עצה

 

עיקר כבדות ועול הפרנסה שמונח על האדם כמשא כבד, הוא בא רק מחמת כבדות המשא של העוונות. וכפי מה שזוכה לצאת ממשא כבד זה של העוונות הבאים על ידי הרוח שטות וזוכה לדעת, כמו כן פרנסתו מעופפת לו בנקל.

 

ועל כן, על ידי שמרחמים על חברו ברחמנות אמיתית ומדברים עימו ביראת שמים ומכניסים בו דעת אמיתית, על ידי זה ממשיכים לו את הפרנסה גם כן. וכן על ידי שדנים את האדם לכף זכות ומוצאים בו נקודות טובות, שעל ידי זה מכניסים אותו באמת לכף זכות ויכולים להחזירו בתשובה, על די זה בעצמו ממשיכים לו גם כן פרנסה ברווח.

 

 

 

רבי בנימין, המכונה "בנימין פארבער" ז"ל, סיפר שרבי יעקב באדיטשובער ז"ל סיפר לו, שפעם בא לבקר את רבי ישראל קארדונער ז"ל וראה אותו יושב ובוכה.

 

כששאלו על זה, ענה לו רבי קארדונער: "מפני שנודע לי שנמצאים ברשות המסיון שני ילדים יהודים, ואני רוצה להוציאם משם, אך לזה נצרך סכום כסף שאין לי אותו, ומחמת זה אני בוכה לקב"ה שישלח לי את הכסף לזה".

 

אמר לו רבי יעקב: "תפילתך אכן התקבלה. הנה יש אצלי מעות שאספתי לעצמי בשביל הוצאות הנסיעה לאומן, עתה קח אותם ולך ופדה את הילדים". וכן עשה ושמח בזה מאוד.