ברכות התורה ב"ה ברכות התורה: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה: וְהַעֲרֵב נָא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה: וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם: נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה). אדם הרוצה ללמוד תורה או לומר תפילה, ולא אמר את ברכות התורה (כמופיע בסידור לאחר ברכות השחר), ראוי ונכון לומר קודם הלימוד/התפילה את ברכות התורה, וגם נשים צריכות לאומרם. את ברכות התורה יש לומר פעם אחת ביום, בכול יום, כמובא בשולחן ערוך סימן מז: ברכת התורה צריך לזהר בה מאוד. ביאור ברכות התורה א. "אשר בחר בנו מכל העמים" וכמו שכתוב בספר שמות יט: " וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (סגולה – אוצר חביב). נכון שהקב"ה ברא את כל הנבראים אשר על פני האדמה, אבל אותנו זרע יעקב הוא בחר להיות בניו, 'בנים אתם לה' אלוקיכם' (דברים יד). בחירה זו עצמה, חילקה והפרידה אותנו מכל העמים האחרים. ב. "ונתן לנו את תורתו" – שהיא תורת ה'. תורה שהיא הבנה אלוקית, הגבוהה מהבנת האדם המושתת על מאורעות החיים ונובעת מהאופן בו מרגישים את החיים הגופניים. ג. "אשר נתן לנו תורת אמת" מבין עשרים ושבע האותיות, א' היא האות הראשונה, מ' היא האות האמצעית ו-ת' היא האחרונה. לומר לך, כי בהתחלה באמצע ובסוף, בכל מקום, תמצא האמת בשוה. תורת ה' תורת אמת היא. התורה היא נצחית והוראותיה תקפות לכל זמן ולכל מקום בשוה. ד. "וחיי עולם נטע בתוכנו" – הקב"ה נטע בתוכנו הוראות, כיצד יש להתנהג ולחיות בעולם הזה. ההוראות מקיפות את כל חי האדם, החל מלפני הולדתו (שמירת דיני אישות וטהרת המשפחה), ועד לאחר מותו. ה. "ברוך אתה ה' נותן התורה" – הקב"ה נותן את התורה באופן תמידי. כשם שבמתן תורה ראו כולם אלוקות, כמו כן גם כיום, כאשר יהודי לומד או עולה לתורה עם מחשבה נקיה, הוא מרגיש אלוקות וקדושה. לביאור ברכות התורה בהרחבה ראה: תוכנת תורת אמת, הלכות ברכות השחר.
2. אביהו איתן
י"ד כסלו התשע"א
11/21/2010
ב"ה ברכות התורה: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה: וְהַעֲרֵב נָא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה: וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם: נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה). אדם הרוצה ללמוד תורה או לומר תפילה, ולא אמר את ברכות התורה (כמופיע בסידור לאחר ברכות השחר), ראוי ונכון לומר קודם הלימוד/התפילה את ברכות התורה, וגם נשים צריכות לאומרם. את ברכות התורה יש לומר פעם אחת ביום, בכול יום, כמובא בשולחן ערוך סימן מז: ברכת התורה צריך לזהר בה מאוד. ביאור ברכות התורה א. "אשר בחר בנו מכל העמים" וכמו שכתוב בספר שמות יט: " וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (סגולה – אוצר חביב). נכון שהקב"ה ברא את כל הנבראים אשר על פני האדמה, אבל אותנו זרע יעקב הוא בחר להיות בניו, 'בנים אתם לה' אלוקיכם' (דברים יד). בחירה זו עצמה, חילקה והפרידה אותנו מכל העמים האחרים. ב. "ונתן לנו את תורתו" – שהיא תורת ה'. תורה שהיא הבנה אלוקית, הגבוהה מהבנת האדם המושתת על מאורעות החיים ונובעת מהאופן בו מרגישים את החיים הגופניים. ג. "אשר נתן לנו תורת אמת" מבין עשרים ושבע האותיות, א' היא האות הראשונה, מ' היא האות האמצעית ו-ת' היא האחרונה. לומר לך, כי בהתחלה באמצע ובסוף, בכל מקום, תמצא האמת בשוה. תורת ה' תורת אמת היא. התורה היא נצחית והוראותיה תקפות לכל זמן ולכל מקום בשוה. ד. "וחיי עולם נטע בתוכנו" – הקב"ה נטע בתוכנו הוראות, כיצד יש להתנהג ולחיות בעולם הזה. ההוראות מקיפות את כל חי האדם, החל מלפני הולדתו (שמירת דיני אישות וטהרת המשפחה), ועד לאחר מותו. ה. "ברוך אתה ה' נותן התורה" – הקב"ה נותן את התורה באופן תמידי. כשם שבמתן תורה ראו כולם אלוקות, כמו כן גם כיום, כאשר יהודי לומד או עולה לתורה עם מחשבה נקיה, הוא מרגיש אלוקות וקדושה. לביאור ברכות התורה בהרחבה ראה: תוכנת תורת אמת, הלכות ברכות השחר.
י"ד כסלו התשע"א
11/21/2010
ברכות התורה ב"ה ברכות התורה: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה: וְהַעֲרֵב נָא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה: וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם: נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה). אדם הרוצה ללמוד תורה או לומר תפילה, ולא אמר את ברכות התורה (כמופיע בסידור לאחר ברכות השחר), ראוי ונכון לומר קודם הלימוד/התפילה את ברכות התורה, וגם נשים צריכות לאומרם. את ברכות התורה יש לומר פעם אחת ביום, בכול יום, כמובא בשולחן ערוך סימן מז: ברכת התורה צריך לזהר בה מאוד. ביאור ברכות התורה א. "אשר בחר בנו מכל העמים" וכמו שכתוב בספר שמות יט: " וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (סגולה – אוצר חביב). נכון שהקב"ה ברא את כל הנבראים אשר על פני האדמה, אבל אותנו זרע יעקב הוא בחר להיות בניו, 'בנים אתם לה' אלוקיכם' (דברים יד). בחירה זו עצמה, חילקה והפרידה אותנו מכל העמים האחרים. ב. "ונתן לנו את תורתו" – שהיא תורת ה'. תורה שהיא הבנה אלוקית, הגבוהה מהבנת האדם המושתת על מאורעות החיים ונובעת מהאופן בו מרגישים את החיים הגופניים. ג. "אשר נתן לנו תורת אמת" מבין עשרים ושבע האותיות, א' היא האות הראשונה, מ' היא האות האמצעית ו-ת' היא האחרונה. לומר לך, כי בהתחלה באמצע ובסוף, בכל מקום, תמצא האמת בשוה. תורת ה' תורת אמת היא. התורה היא נצחית והוראותיה תקפות לכל זמן ולכל מקום בשוה. ד. "וחיי עולם נטע בתוכנו" – הקב"ה נטע בתוכנו הוראות, כיצד יש להתנהג ולחיות בעולם הזה. ההוראות מקיפות את כל חי האדם, החל מלפני הולדתו (שמירת דיני אישות וטהרת המשפחה), ועד לאחר מותו. ה. "ברוך אתה ה' נותן התורה" – הקב"ה נותן את התורה באופן תמידי. כשם שבמתן תורה ראו כולם אלוקות, כמו כן גם כיום, כאשר יהודי לומד או עולה לתורה עם מחשבה נקיה, הוא מרגיש אלוקות וקדושה. לביאור ברכות התורה בהרחבה ראה: תוכנת תורת אמת, הלכות ברכות השחר.
י"ד כסלו התשע"א
11/21/2010
ב"ה ברכות התורה: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה: וְהַעֲרֵב נָא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה: וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם: נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה). אדם הרוצה ללמוד תורה או לומר תפילה, ולא אמר את ברכות התורה (כמופיע בסידור לאחר ברכות השחר), ראוי ונכון לומר קודם הלימוד/התפילה את ברכות התורה, וגם נשים צריכות לאומרם. את ברכות התורה יש לומר פעם אחת ביום, בכול יום, כמובא בשולחן ערוך סימן מז: ברכת התורה צריך לזהר בה מאוד. ביאור ברכות התורה א. "אשר בחר בנו מכל העמים" וכמו שכתוב בספר שמות יט: " וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (סגולה – אוצר חביב). נכון שהקב"ה ברא את כל הנבראים אשר על פני האדמה, אבל אותנו זרע יעקב הוא בחר להיות בניו, 'בנים אתם לה' אלוקיכם' (דברים יד). בחירה זו עצמה, חילקה והפרידה אותנו מכל העמים האחרים. ב. "ונתן לנו את תורתו" – שהיא תורת ה'. תורה שהיא הבנה אלוקית, הגבוהה מהבנת האדם המושתת על מאורעות החיים ונובעת מהאופן בו מרגישים את החיים הגופניים. ג. "אשר נתן לנו תורת אמת" מבין עשרים ושבע האותיות, א' היא האות הראשונה, מ' היא האות האמצעית ו-ת' היא האחרונה. לומר לך, כי בהתחלה באמצע ובסוף, בכל מקום, תמצא האמת בשוה. תורת ה' תורת אמת היא. התורה היא נצחית והוראותיה תקפות לכל זמן ולכל מקום בשוה. ד. "וחיי עולם נטע בתוכנו" – הקב"ה נטע בתוכנו הוראות, כיצד יש להתנהג ולחיות בעולם הזה. ההוראות מקיפות את כל חי האדם, החל מלפני הולדתו (שמירת דיני אישות וטהרת המשפחה), ועד לאחר מותו. ה. "ברוך אתה ה' נותן התורה" – הקב"ה נותן את התורה באופן תמידי. כשם שבמתן תורה ראו כולם אלוקות, כמו כן גם כיום, כאשר יהודי לומד או עולה לתורה עם מחשבה נקיה, הוא מרגיש אלוקות וקדושה. לביאור ברכות התורה בהרחבה ראה: תוכנת תורת אמת, הלכות ברכות השחר.