תפילת שמונה עשרה , שאלת טל ומטר

  

א. בארץ ישראל שואלים את הגשמים בברכת השנים לומר "ותן טל ומטר לברכה", החל מליל שבעה בחשון, בתפילת ערבית, עד המנחה של ערב יום טוב הראשון של פסח, ועד בכלל. ואף על פי שהיה ראוי להתחיל לשאול טל ומטר תיכף ומיד אחר החג, כדרך שמזכירים "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של שמיני עצרת, והלאה, מכל מקום תיקנו חז"ל לעכב שאלת טל ומטר עד שיעברו חמישה עשרה יום אחר החג, כדי שיספיקו עולי רגלים להגיע למחוז חפצם, ולא יעצרם הגשם, ושיערו אז שדרוש חמישה עשר יום כדי להגיע (בתנאי התחבורה של הימים ההם) מיורשלים לנהר פרת, גבול מדינת בבל, ששם היה היישוב המרוחק ביותר מירושלים. ואף לאחר חורבן בית המקדש היו עדיין כאלה שמתאספים מכל התפוצות לעלות לרגל, ובפרט ליד הכותל המערבי שלא זזה שכינה משם, ומפני תקנת עולים אלה איחרו את השאלה של טל ומטר לשבעה בחשון.

ב. מנהג הספרדים ועדות המזרח בברכת השנים, לומר בקיץ "ברכנו", ובחורף "ברך עלינו", וכוללים בה שאלת טל ומטר. והוא מנהג נכון על פי הקבלה. והאשכנזים אומרים לעולם "ברך עלינו" אלא שבחורף כוללים בה ותן טל ומטר לברכה.

ג. מי שטעה ושאל טל ומטר בברכת השנים תיכף ומיד לאחר החג, קודם שבעה בחשון, אינו צריך לחזור ולהתפלל, כיון שעל כל פנים עונת הגשמים היא. ומכל מקום אם ירצה יוכל לחזור ולהתפלל בתנאי נדבה, שיאמר: "אם אני חייב לחזור ולהתפלל, הריני מתפלל לשם חובה, ואם לאו תהיה תפילתי זו לנדבה", ואינו צריך לחדש בה דבר.

ד. במה דברים אמורים בארץ ישראל שהיא ארץ הרים ובקעות למטר השמים תשתה מים, וזקוקים תושביה לגשמים מרובים. ולכן מקדימים לשאול טל ומטר החל מליל ז’ בחשון, אבל בחוץ לארץ כגון בבל ומצרים וסביבותיהם שאינם צריכים לגשמים כל כך, אין שואלים טל ומטר אלא עד יום השישים. וחיילי צה"ל ותיירים ושאר בני אדם שנקלעו לסיני או לגולן או לדרום לבנון, שהאקלים שלהם דומה לשל ארץ ישראל, שואלים טל ומטר בליל ז’ בחשון, שאין הדבר תלוי בקדושת הארץ, אלא הכל לפי צורך הגשמים לארץ ההיא. ובפרט במקומות הסמוכים לארץ ישראל. וכן כתבו האחרונים, שבמקומות שמזג האויר והאקלים שלהם דומה לשל ארץ ישראל, כגון מדברות סיני ואל עריש הגולן ודמשק וסביבותיה שואלים טל ומטר בז’ בחשון, כתושבי ארץ ישראל, כי מזג האויר שלהם דומה לשל ארץ ישראל.

ה. בן חוץ לארץ שטעה בתפילתו ושאל טל ומטר לפני שיגיע יום ששים לתקופה, אינו צריך לחזור ולהתפלל, כיון שעל כל פנים עונת הגשמים היא, ואין הגשמים בימים אלו סימן קללה, שהרי מזכירים בתפילה "משיב הרוח ומוריד הגשם". ולא עוד אלא שאפילו אם טעה בחוץ לארץ ושאל טל ומטר קודם שבעה בחשון, גם כן אינו צריך לחזור ולהתפלל, כדין בן ארץ ישראל שטעה. ומכל מקום אם רצה יכול לחזור ולהתפלל בתנאי של נדבה.

ו. אם טעה ולא שאל טל ומטר, אם נזכר בסיום ברכת השנים, לפני שיזכיר "השם", חוזר ואומר ותן טל ומטר לברכה וכו’, ומסיים על הסדר. ואם לא נזכר עד שחתם ברוך אתה ה’ מברך השנים, לפני שיתחיל ברכת תקע בשופר, יאמר שם בין ברכה לברכה "ותן טל ומטר לברכה", וימשיך ברכת תקע בשופר וכו’. ואם לא נזכר עד שהתחיל תקע בשופר גדול, ימשיך בתפילתו עד ברכת שמע קולינו, ולפני שיאמר כי אתה שומע תפילת כל פה, יאמר שם: ותן טל ומטר לברכה. ואם שכח לשאול גם בברכת שמע קולינו וחתם "ברוך אתה ה’" ומיד נזכר, יאמר "למדני חוקיך", וחוזר ושואל טל ומטר, ומסיים שנית כי אתה תפילת כל פה" וכו’. ואם חתם שומע תפילה. ואחר כך נזכר שלא שאל טל ומטר, יאמר שם קודם ברכת רצה, "ותן טל ומטר לברכה". ואם אמר תיבת רצה, חוזר ל"ברך עלינו", וממשיך תקע בשופר ויתר הברכות על הסדר. וכן הדין אם נזכר באמצע מודים, או באמצע אלוהי נצור, שחוזר לברך עלינו. אבל אם סיים פסוק יהיו לרצון האחרון, אף על פי שעדיין לא פסע שלוש פסיעות לאחוריו, חוזר לראש התפילה.

ז. מי שטעה בתפילת ערבית בימות הגשמים, ולא שאל טל ומטר בברכת השנים, וסיים תפילתו, אף על פי שמעיקר הדין תפילת ערבית רשות, אף על פי כן חייב לחזור ולהתפלל שנית. ואם נזכר באמצע תפילתו חוזר על דרך שנתבאר בסעיף ו’.

ח. אשה שטעתה בברכת השנים ולא שאלה טל ומטר, בין בשחרית ובין בשאר תפילותיה, דינה כדין איש שטעה ולא שאל טל ומטר, וחוזרת להתפלל שנית.

ט. אם טעה ולא שאל טל ומטר בערבית של ליל שבעה במר-חשון, יש אומרים שאינו צריך לחזור ולהתפלל, ויש חולקים וסוברים שצריך לחזור ולהתפלל. ונראה להלכה שאם נזכר קודם שומע תפילה, ישאל שם טל ומטר, ואם התחיל רצה, יחזור לברכת השנים. ואם סיים תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, יחזור ויתפלל בתנאי של נדבה.

י. מי שנסתפק אם שאל טל ומטר בתפילתו או לא, אם נזכר להסתפק לפני ברכת שמע קולינו, שואל טל ומטר בשומע תפילה, ואם נזכר לאחר שהתחיל רצה, אם הוא בתוך שלושים יום מיום שמתחילים לשאול בו טל ומטר, חוזר לברכת ברך עלינו, שחזקה עליו שאמר ברכנו כפי שהיה שגור בפיו. ואם הוא לאחר שלושים יום אינו חוזר, שחזקה עליו שאמר כהוגן. ושליח ציבור קבוע שאומר החזרה בשחרית ובמנחה, די לו בשמונה עשר יום להרגיל לשונו ולומר ברך עלינו, לפיכך אם נסתפק לאחר מכן אינו חוזר.

יא. מי שטעה בתפילתו ושכח לשאול טל ומטר, ונזכר רק באמצע אלוהי נצור, ובינתיים הגיע שליח ציבור לקדיש או לקדושה, אף על פי שבדרך כלל מותר לענות קדיש וקדושה מאמצע אלוהי נצור, הואיל ונסתיימה עיקר התפילה, מכל מקום בנידון זה יש להורות שלא יפסיק לענות קדיש או קדושה, שאם יענה נמצא שגילה דעתו שסיים תפילתו לגמרי, שהרי באמצע התפילה אסור לענות קדיש וקדושה, ואם כן יצטרך לחזור לראש התפילה בשביל שאלת טל ומטר, ולכן ישתוק ויכוין לקדושה או לקדיש שאומר השליח ציבור, ואחר כך יחזור לברך עלינו.

יב. מי שטעה בתפילת שבת והתחיל ברכת אתה חונן וכו’, שהדין הוא שכאשר נזכר באמצע אחת הברכות של שמונה עשרה שהוא שבת, מסיים אותה ברכה שהתחיל בה, ואחר כך חוזר לתפילת שבת, ויקר מקרהו שטעה בימות הגשמים ואמר ברכנו, ואחר כך נזכר שהוא בשבת, אם נזכר קודם תקע בשופר, יאמר שם ותן טל ומטר לברכה, ויחזור לתפילת שבת, אבל אם נזכר אחר שהתחיל תקע בשופר, או בברכות שלאחר מכן, לא יחזור לברך עלינו, אלא יפסיק באמצע הברכה שנזכר בה, ויחזור לתפילת שבת.

יג. מי ששכח לשאול טל ומטר וסיים תפילתו, מן הדין רשאי הוא לכוין לתפילת החזרה של השליח ציבור ולשומעה מתחילתה ועד סופה, ויוצא בזה ידי חובה. ובלבד שיהיה שליח ציבור שיודע לכוין להוציא את האחרים ידי חובה. וגם מבטא היטב את כל התיבות והאותיות שבתפילה. ואז יוצא היחיד ידי חובה, אף על פי שהוא בקי ויודע להתפלל בעצמו. ויזהר שלא יענה ברוך הוא ברוך שמו, וגם לא יאמר מודים דרבנן עם הציבור, שלא ישמע מודים בתפילה מפי השליח ציבור. וכאשר הכהנים נושאים כפיהם, יכוין לברכתם ויענה אחריהם אמן. ובסיום התפילה יפסע ג’ פסיעות לאחוריו, ויאמר עושה שלום וכו’. ומכל מקום לכתחילה יותר טוב ונכון מאוד שהוא בעצמו יחזור להתפלל עם השליח ציבור וישאל טל ומטר. ורק אם קשה לו להתפלל בעצמו, ובפרט כשיש לו ספק בדבר אם שאל טל ומטר או לא, יכול לסמוך על שמיעתו מהשליח ציבור. ואם לא נזכר שהחסיר טל ומטר בתפילתו אלא עד שהגיע השליח ציבור לברך עלינו, אינו מועיל שיכוין משם ואילך לתפילת השליח ציבור, כיון שהיה סבור שהתפלל כהוגן, ולא כיון כלל לצאת ידי חובה בחזרת השליח ציבור מתחילתה, לפיכך חוזר ושואל טל ומטר.

יד. מי שרגיל להאריך קצת בתפילתו, ולפעמים בגלל כך אינו משיג לענות קדושה עם הציבור, והוא מעדות המזרח, אינו רשאי לקצר ולשנות הנוסח של ברך עלינו, לומר הברכה כנוסח אשכנז, כדי שיספיק להגיע לקדושה, אלא יתפלל כנוסח המקובל כמנהג אבותיו.

טו. בן ארץ ישראל שיצא לחוץ לארץ קודם שבעה בחשון, יש אומרים שאם היה דעתו לחזור בתקופת שאלת הגשמים, או אפילו שאין דעתו לחזור בתקופה זו אלא שהשאיר אישה ובנים בארץ ישראל, שואל טל ומטר בשבעה בחשון כבני ארץ ישראל. ואם לאו לא ישאל אל עד ששים לתקופה כבני חוץ לארץ. ויש חוקלים וסוברים שלעולם הולך אחר המקום שנמצא שם, ולכן אינו שואל אלא בליל ששים לתקופה כבני חוץ לארץ. ולעניין הלכה נראה שאם דעתו לחזור לארץ ישראל בתקופת הגשמים או אפילו במשך השנה, או שהשאיר אשה ובנים בארץ ישראל, ישאל טל ומטר בשומע תפילה.

טז. בן ארץ ישראל שהתחיל לשאול טל ומטר בשבעה בחשון כדינו, ואחר כך יצא לחוץ לארץ על מנת לחזור במשך השנה, ימשיך לומר טל ומטר בברכת השנים גם בהיותו שם, אף על פי שהוא קודם ששים יום לתקופה. ורק כשהוא עובר לפני התיבה כשליח ציבור, יאמר "ברכנו", ובברכת שומע תפילה, קודם "כי אתה שומע תפילת כל פה", יאמר בלחש "ותן טל ומטר לברכה". ואם עקר דירתו עם משפחתו להתגורר בחוץ לארץ, יפסיק מלשאול טל ומטר מיד כשיגיע למחוז חפצו בחוץ לארץ.

יז. תייר שבא לבקר בארץ ישראל בימים אלה, ודעתו לחזור לחוץ לארץ לעירו ולשער מקומו, בקרב ימים, צריך לשאול טל ומטר בברכת השנים בשבעה בחשון כמנהג המקום שנמצא שם, וכשיחזור לחוץ לארץ יפסיק מלשאול טל ומטר עד ששים לתקופה. וטוב שימשיך שאלת טל ומטר בשומע תפילה.

יח. החל ממוצאי יום טוב הראשון של פסח, אומרים "ברכנו" במקום "ברך עלינו", עד ליל שבעה בחשון. ומי שטעה בימות החמה ואמר "ברך עלינו" ושאל טל ומטר, אם נזכר באמצע הברכה חוזר לראש הברכה, ואם נזכר אחר שאמר ברוך אתה ה’ קודם שיסיים מברך השנים, אומר למדני חוקיך, ויחזור לראש הברכה, ואם לא נזכר עד שסיים מברך השנים, או שלא נזכר אלא בברכות שלאחר מכן, חוזר ל"ברכנו", וממשיך ברכות התפילה על הסדר. ואם לא נזכר עד שאמר פסוק יהיו לרצון (האחרון), חוזר לראש התפילה. לפיכך יחידים הצריכים לגשמים מפסח ועד סוכות, אינם רשאים להזכיר מוריד הגשם, או לשאול טל ומטר בברכת השנים, אלא באמצע שמע קולינו ישאלו טל ומטר, כדין כל יחיד ששואל צרכיו בשומע תפילה. וכן הדין בעיר מסויימת שצריכה גשמים בין פסח לסוכות, אפילו היא גדולה כנינוה, או אפילו מדינה שלימה, או ארץ אחת כולה, כגון ארץ אשכנז בכלל, או ארץ ספרד בכללה, הרי הם כיחידים לעניין זה, ושואלים טל ומטר בשומע תפילה. ומכל מקום יחיד שטעה בתפילתו במקומות אלה ושאל טל ומטר בברכת השנים, אין צריך לחזור ולהתפלל, אלא בתורת תנאי של נדבה. אבל אם טעה בהזכרה ואמר "מוריד הגשם" בין פסח לסוכות, אפילו במקומות הצריכים לגשמים צריך לחזור ולהתפלל.

יט. במקומות שבין סוכות לפסח הם ימות החמה שלהם, והגשמים מזיקים לתבואה ולחקלאות, או לבריאות בני אדם, אין להם לשאול טל ומטר כלל בימים אלה. וכן בהזכרה לא יאמרו "משיב הרוח ומוריד הגשם", אלא מוריד הטל, כיון שהגשמים סימן קללה להם באותו זמן.

כ. במדינות שהאקלים ומזג האויר שלם הוא להיפך מהאקלים ומזג האויר שלנו, שהחורף שלהם הוא מפסח עד סוכות, והקיץ שלהם הוא מסוכות ועד פסח, כגון מדינת ברזיל ואוסטרליה, לא ישאלו טל ומטר בברכת השנים כלל, לא בקיץ ולא בחורף שלהם, אלא שבימות הגשמים שלהם דהיינו בין פסח לסוכות ישאלו טל ומטר בשומע תפילה, ובהזכרה לעולם יאמרו מוריד הטל.