דיני נשיאת כפיים הנהגת השליח ציבור זמן נשיאת כפיים

דברים המעכבים בכהנים מלישא את כפיהם (המשך)- א.אחר ברכת כהנים מתחיל השליח ציבור 'שים שלום', ואז הכהנים מחזירים פניהם להיכל, ואומרים, רבון העולמים עשינו מה שגזרת עלינו עשה אתה מה שהבטחתנו...

4 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 25.12.07

דברים המעכבים בכהנים מלישא את כפיהם (המשך)
  
א. אחר ברכת כהנים מתחיל השליח ציבור ‘שים שלום’, ואז הכהנים מחזירים פניהם להיכל, ואומרים, רבון העולמים עשינו מה שגזרת עלינו עשה אתה מה שהבטחתנו השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל.
ב. אין הכהנים רשאים להחזיר פניהם עד שיתחיל שליח ציבור ברכת שים שלום, ואינם רשאים לכוף את אצבעותיהם עד שיחזירו פניהם, ועומדים שם ואינם רשאים לעקור משם עד שיסיים שליח ציבור שים שלום, והציבור עונים אחריו אמן.
ג. כשמחזירים פניהם בין בתחילה כשעולים לדוכן, ובין בסוף, לא יחזירו אלא דרך ימין.
 
הנהגת השליח ציבור והקהל – כשאין כהנים
 
ד. כשאין כהנים ואומר השליח ציבור אלוקינו ואלוקי אבותינו וכו’, צריכים העם לענות כן יהי רצון אחר כל פסוק ופסוק שבברכת כהנים שאומר השליח ציבור, ולא אמן.
ה. כשאין כהנים ואומר השליח ציבור אלוקינו ואלוקי אבותינו ברכנו בברכה המשולשת כו’, צריך לומר בברכה, אות בי"ת הראשונה נקודתה בפת"ח. והשניה דגושה. ויש אומרים המשולשת בתורה, שהם שלושה פסוקים בתורה, ויש אומרים בברכה המשולשת, ואחר כך בתורה הכתובה וכו’. ויותר נכון לומר המשולשת בתורה.
ו. כשאין כהנים ואומר השליח ציבור אלוקינו ואלוקי אבותינו וכו’, צריך החזן לסיים בסוף: ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם. וקצת שליחי ציבור אינם אומרים אותו, מפני שראו כן אצל האשכנזים הנוהגים שלא לאומרו, אך צריך להסביר להם שהספרדים נוהגים כדברי רבותינו הגאונים והרמב"ם ומרן השלוחן ערוך שקבלנו הוראותיו.
 
סימן קכט – זמן נשיאת כפים, ומצוותה במעגל השנה
 
ז. אין נשיאות כפים בלילה, שנאמר: לעמוד בשם ה’ לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה, הוקשה ברכת כהנים לשירות, מה שירות ביום אף נשיאות כפים ביום. לפיכך בתעניות ציבור אם שהו בתפילת החזרה של מנחה עד הלילה, לא ישאו הכהנים כפיהם. וכן ביום הכיפורים אם האריכו בתפילת הנעילה עד הלילה לא ישאו הכהנים כפיהם. ומכל מקום בבין השמשות שהוא ספק יום ספק לילה, שזהו תוך שלוש עשרה דקות וחצי אחר שקיעת החמה, רשאים לישא כפיהם בברכה, הואיל ואין הלכה זו מוסכמת מכל הפוסקים.
ח. הכהנים נושאים כפיהם במנחה בתעניות ציבור, (מלבד בשחרית). ולכתחילה יקבעו זמן תפילת שמונה עשרה של מנחה בתעניות ציבור לא לפני ארבעים דקות קודם השקיעה, כדי שעד שיגיע השליח ציבור בסוף החזרה לברכת כהנים, יהיה בתוך חצי שעה לשקיעה. ואם התפללו מפלג המנחה ואילך, דהיינו שעה ורבע בשעות זמניות קודם צאת הכוכבים, לכתחילה לא יעלו לדוכן, ואם עלו לא ירדו. ובמקום שנהגו שהכהנים עולים לדוכן אחר פלג המנחה, יש להם על מה שיסמוכו. אבל אם מתפללים בעוד היום גדול, לפני שיעור הנ"ל, אין לכהנים לשאת את כפיהם, ואפילו במקום שנהגו לעלות לדוכן יש למחות בידם ולהנהיג שלא יעלו, וכדין מנחה של יום כיפורים שאין בה נשיאות כפים, מפני שמתפללים מבעוד יום. ואם מתפללים מבעוד יום כשם שאין נושאים את כפיהם, כך אין השליח ציבור אומר בחזרה אלוהינו ואלוהי אבותינו וכו’.
ט. בתעניות ציבור, כל כהן שאינו מתענה לא ישא כפיו במנחה, כיון שיש לחוש לשיכרות, ולכן יצא לחוץ בעת נשיאת כפים.
י. בתענית ז’ אדר, או תעניות שובבי"ם וכדומה, אפילו יש עשרה מתענים בבית הכנסת אין לעשות נשיאות כפים במנחה, שלא התירו אלא בתענית ציבור. ומכל מקום אם הכהן עלה לישא את כפיו, לא ירד.
יא. אומרים ברכת כהנים בבית האבל, אבל האבל עצמו אם הוא כהן אינו נושא את כפיו בתוך השבעה, אלא יצא לחדר אחר בעת ברכת כהנים. ואם לא יצא לחוץ וכבר קראו כהנים, יש אומרים שיעלה לדוכן. ובשבת שאסור להראות אבילות בפרהסיא, גם הכהן האבל יעלה לדוכן וישא כפיו, ואפילו אם יש שם כהנים אחרים לא יתבטל מנשיאות כפים.
יב. אסור להשתמש בכהן, משום קדושת כהונה שיש בו. ולכן אמרו בירושלמי: "המשתמש בכהונה מעל". ומכל מקום אם הכהן מוחל על כבודו, וברצונו הטוב מגיש מגדנות ומשקאות ושאר כיבוד לפני אורחים, או לפני קהל לומדי תורה, כבודו מחול, שכשם שחכם שמחל על כבודו כבודו מחול, כך כהן שמחל על כבודו כבודו מחול. ומכל שכן אם הכהן איוותה נפשו ויעש מעצמו ומרצונו הטוב לשמש את אורחיו ואת בני קהילתו, שיש לומר לכל הדעות שרצונו זהו כבודו. ואין צריך לומר שאם הכהן מקבל שכר טירחא על השירות שעושה, שבודאי מותר לו להשתמש בו. וכל זה כשהשירות והשימוש אינו דרך בזיון, אבל אם בא הכהן ליצוק מים על ידיו, נכון להחמיר שלא לקבל ממנו, אפילו אם הוא כהן עם הארץ, כיון שהוא דרך בזיון.
יג. תלמיד חכם רשאי להשתמש בכהן שהוא תלמידו, כיון שמצווה רבה לתלמיד לשמש את רבו, שמוראו כמורא שמים. וכבר אמרו חז"ל, כל המונע תלמידו מלשמשו כאילו מונע ממנו חסד, ופורק ממנו מלכות שמים, שנאמר למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב. ולכן אף על פי שהתלמיד כהן מותר להשתמש בו. ותלמיד חכם מופלג בחכמה נחשב כרבו לעניין זה.
 
סימן קלא – מהלכות נפילת אפיים
 
יד. מיד לאחר החזרה צריך לומר וידוי וי"ג מידות ונפילת אפים, וגם מי שנאנס ומתפלל יחיד בביתו, צריך לומר וידוי, אפילו במקום שאינו  קבוע לתפילה ואין שם ספר תורה, ואפילו שלא בשעה שהציבור מתפללים.
טו. אסור לדבר בין תפילה לנפילת אפיים. ואף אם מתפלל בביתו ביחיד אין לו להפסיק בין תפילת שמונה עשרה לתחינה. שהכל כתפילה אריכתא היא, ועל ידי שמפסיק ועוסק בדברים אחרים בין תפילה לנפילת אפיים אין תחנתו שמתחנן בנפילת אפים מתקבלת כל כך.
טז. ומכל מקום רשאי להפסיק אפילו באמצע וידוי ונפילת אפיים לקדיש וקדושה וברכו. ויש אומרים שאין לענות אמן דברכות באמצע וידוי ונפילת אפיים, ואין דבריהם מוכרחים, אלא יש לענות אמן דברכות גם כן.
יז. רשאי אדם להתפלל במקום זה ולומר וידוי במקום אחר.
יח.  אם השליח ציבור טעה ולא אמר וידוי אחר החזרה, ואחר שאמר חצי קדיש הזכירו לו לומר וידוי, צריכים לומר וידוי, ולא יחזרו לומר חצי קדיש, אלא ימשיכו באשרי ובא לציון, ואחר כך יאמרו קדיש ותתקבל.
יט. בשעת הוידוי צריך לעמוד, וכן בתחנונים הנוספים בשני וחמישי צריך לעמוד, ואם לא אמרו מעומד נקרא פורץ גדר.
כ. בעת אמירת הוידוי אין לסמוך על דבר באופן שאם יינטל אותו דבר יפול. אבל זקן או חולה יכולים להתוודות על ידי סמיכה. 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

נשיאת כפיים עם מנעלים-
א.רבן יוחנן בן זכאי תיקן, שהכהנים לא יעלו לדוכן לברך את ישראל בסנדל או במנעל לרגליהם, מפני כבוד הציבור. ופרש"י, מפני שעל ידי שהכהנים נושאים כפיהם, בגדיהם מתרוממים כלפי מעלה...

Featured Products