דין ברכת מעין שלוש,דין טעות וספק בברכת היין

 

 א. אם טעה ובירך על המחיה במקום על הגפן, בדיעבד יצא.

ב. אם אכל עוגה כשיעור, וגם שיעור מפירות שבעת המינים כשיעור, וגם שתה רביעית יין, כולל הכל בברכה אחת, ויאמר: על המחיה ועל הכלכלה, ועל הגפן ועל פרי הגפן, ועל העץ ועל פרי העץ, וחותם: על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן ועל הפירות.

ג. אם אכל עוגה כשיעור, וגם שתה רביעית יין, ובירך על המחיה, ושכח לכלול על הגפן בברכה מעין שלש, לדעת מרן החיד"א חוזר לברך על הגפן.

ד. מי שאכל עוגה כשיעור, וגם אכל מפירות שבעת המינים כשיעור, וחבירו אכל מפירות אלו ספק שיעור המחייב ברכה אחרונה, ורוצה לצאת ידי חובה בשמיעת הברכה מחבירו, יוצא ידי חובה, אף על פי שחבירו כולל בברכתו גם על המחיה. וכן אם חבירו אכל ספק שיעור מהעוגה, שיכול לצאת ידי חובה בשמיעת הברכה מחבירו, למרות שמוסיף בה גם על הפירות.

ה. בשבת ובמועדים ובראשי חודשים מזכירים בברכה מעין שלש מעין המאורע. ואם שכח מלהזכיר, אם לא אמר שם ה’ בסיום הברכה, חוזר לומר הזכרת המאורע, וימשיך כי אתה טוב וכו’ וחותם. אבל אם הזכיר שם ה’, חותם כדרכו ואינו חוזר.

ו. אין להזכיר מעין המאורע בחנוכה ופורים בברכת מעין שלש. ובדיעבד אם עבר והזכיר בה מעין המאורע לפני החתימה, אינו חוזר לברך.

ז. מי ששינה בטעות בנוסח ברכה מעין שלש, והוסיף בה "ברית ותורה", אף ששינה מנוסח הברכה המתוקנת, לא חשיב כמשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות, ובדיעבד אין לחוש לזה.

ח. בחתימת הברכה צריך לומר: על הארץ ועל המחיה. ואין להוסיף ועל הכלכלה כפי שמודפס בכמה סידורים. ואף מי שהורגל לחתום על הארץ ועל המחיה ועל הכלכלה. נכון שישנה מנהגו כאמור. וגם בסמוך לחתימה נכון לומר: ונודה לך על הארץ ועל המחיה ברוך אתה ה’ וכו’. ומכל מקום בזה רוצה לומר ונודה לך ה’ אלוקינו על הארץ ועל המחיה ועל הכלכלה, רשאי לומר כן.

ט. אם אכל מפירות שבעת המינים, וגם אכל תפוחים, או שאר פירות העץ, אינו מברך על התפוחים בורא נפשות, שגם הם בכלל על העץ, שגם הם פרי העץ. וכן הוא הדין אם אכל כזית ענבים, וחצי כזית מלפפון, וחצי כזית תפוז, שבזה מברך מעין שלש, ופוטר את המלפפון והתפוז מברכה אחרונה. אבל אם אכל תפוחים ושתה יין, או אכל פת הבאה בכיסנין, מברך נפשות ואחר כך על הגפן או על המחיה. וכל שכן אם אכל בשר או פרי האדמה ושתה יין או אכל משבעת המינים, שצריך לברך על כל אחת ואחת. והוא הדין אם אכל בשר ודגים ואכל מחמשת המינים שאין ברכת על המחיה פוטרת את הבשר ואת הדגים.

י. מי שאכל עוגה שיעור כזית, ואכל פרי משבעת המינים יותר מ- 18 גרם, רשאי להוסיף בברכת על המחיה: ועל פרי העץ, ובחתימה יאמר: ברוך אתה ה’ על הארץ ועל המחיה ועל פירותיה. אבל בפחות מ – 18 גרם, אין לו לכלול על העץ ועל פרי העץ בברכת על המחיה.

יא. והוא הדין אם מלבד העוגה שתה יין יותר משיעור כזית ופחות משיעור רביעית, יכול לכלול על הגפן ועל פרי הגפן בברכת על המחיה. ויחתום: ברוך אתה ה’ על הארץ ועל המחיה ועל פרי גפנה.

יב. האוכל עוגה שיש בה קרם, או אגוזים וכו’, ואין בשיעור הקמח לבדו שיעור של כזית, אין לו לברך על זה ברכה אחרונה, שספק ברכות להקל.

יג. האוכל רחת-חלקום העשויה מעמילן של חיטה, אף שמברך עליה בתחילה בורא מיני מזונות, לענין ברכה אחרונה אין לברך כלל, אלא אם כן אכל תוך כדי אכילת פרס את כל שיעור ה-3 ביצים של תערובת העמילן. ואם הרחת-חלקום עשויה מעמילן של תירס, או עמילן של תפוח אדמה, כפי שזה מצוי היום, אף שמערבים בזה אגוזים ובוטנים, מברכים עליו שהכל, ואם אכל שיעור כזית בכדי אכילת פרס מברך נפשות.

יד. שתה יין ובירך בורא פרי הגפן, ורוצה לאכול ענבים, צריך לברך עליהם בורא פרי העץ, ובברכה אחרונה כולל על הגפן ועל העץ ועל פרי העץ.

טו. טעה ובירך על ענבים בורא פרי הגפן, או שטעה ובירך לאחריהם ברכה אחרונה על הגפן ועל פרי הגפן, יצא.

טז. שתה רביעית יין ורביעית מים, בזה אחר זה, אין לו לברך על המים בורא נפשות, שברכת היין פוטרתם, כשם שבברכה ראשונה יין פוטר כל המשקים. ואף אם קדם ושתה רביעית מים וכבר נתחייב בברכת בורא נפשות רבות, ואחר כך שתה רביעית יין, מברך על הגפן, ופוטר את המים. ואם שתה מעט יין, ורביעית מים, מברך לבסוף בורא נפשות רבות.

יז. מי שאכל שיעור מועט מפירות וכו’, וספק אם היה בו שיעור, וכגון שאכל שיעור כ-18 גרם, ואחר כך אכל בריה שיש ספק אם מברך עליה ברכה אחרונה, אף על פי שיש כאן ספק ספיקא להחמיר ולחייבו בברכה אחרונה, אפילו הכי אינו מברך ברכה אחרונה.

יח. צריך לברך ברכה מעין שלש מיושב. ואם בירך מעומד או כשהוא מהלך, יצא. ובשאר ברכות מעיקר הדין אין צריך לאומרם מיושב, אף בברכת הנהנין. וגם בברכת בורא נפשות, מעיקר הדין אין צריך לשבת בעת שמברך ברכה זו.

 

 

יט. לקח בידו כוס שיכר או של מים ואמר ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם על דעת לומר שהכל, וטעה ואמר בורא פרי הגפן, אם לא נזכר בתוך כדי דיבור, אין מחזירים אותו, מפני שבשעה שהזכיר שם ומלכות, שהם עיקר הברכה, לא נתכוין אלא לברכה הראויה לאותו המין. ומכל מקום אם נזכר בתוך כדי דיבור, יתקן מיד ויאמר ‘שהכל נהיה בדברו’.

כ. אם לקח כוס שיכר בידו וסבור שהוא יין ופתח ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם על דעת לסיים בורא פרי הגפן, ונזכר שהוא שיכר או מים וסיים שהכל נהיה בדברו, יצא.