קריאת התורה בעשרה, אם נימצא טעות בספר תורה

  

א. שישה בני חו"ל הנמצאים בארץ ישראל, ורוצים לצרף ארבעה אנשים מארץ ישראל כדי לקרות בספר תורה ביום טוב שני של גלויות, אינם רשאים לעשות כן.

ב. אין לנשים להוציא ספר תורה לעצמן ולקרוא בו בברכות, אפילו אם הן עשר נשים. ובפרט בזמן הזה שהרפורמים מבקשים לקעקע כל יסודות התורה הם אלה הרוצים לארגן קריאה בתורה לנשים.

ג. נשים הרוצות לחוש לדעת הפוסקים המחייבים את הנשים בשמיעת פרשת זכור בשבת זכור, ראוי ונכון שיבואו לשמוע את הקריאה בעת שקוראים הפרשה בציבור, ובברכות. ולכתחילה אין להנהיג להוציא ספר תורה במיוחד עבור הנשים לקרוא להן (בלי ברכה) פרשת זכור. אולם באופן שאין לנשים שום אפשרות לבוא ולשמוע קריאת פרשת זכור בעת שהציבור קוראים פרשה זו, רשאים להוציא להן ספר תורה במיוחד לצורך כן, ולקרוא להן פרשת זכור בלי ברכה.

 

 

ד. אפשר לעלות לספרי תורה שבזמנינו, ולברך עליהם ברכות התורה בלב שקט, ולא יהיה ליבו נוקפו שמא ספר תורה זה פסול, כפי שהדבר מצוי בבדיקה של הספרי תורה בעת הגהתן – ואם כן נמצאו כל ברכותיו ברכות לבטלה, שאנו סומכים בזה על חזקת הכשרות של הספרי תורה, בצירוף שיטת הרמב"ם שאין הברכה על ספר תורה זה שמברך עליו עתה. ומכל מקום אם נתברר שספרי התורה שבבית הכנסת פסולים, אין לברך על ספרי תורה אלה, עד שיתקנו אותם.

ה. מעיקר הדין אין חובה לבדוק את ספרי התורה במחשב שיצא לאחרונה, הבודק את כשרותן של הספרי תורה. ומ"מ נכון והגון מאוד לעשות כן. אבל אין לסמוך על בדיקת המחשב במקום הבדיקה על ידי סופר מומחה, כנהוג.

ו. קהל שיש להם בבית הכנסת ספר תורה גנוב, או שנקנה מבלי משים מגנבים, יש להסתפק אם הקהל יוצא ידי חובת קריאת התורה בספר תורה זה, וכן יש להסתפק אם מותר לברך ברכות התורה על ספר תורה זה.

ז. מצווה מן המובחר לכתחילה שבבית כנסת של ספרדים, יקראו בספר תורה שנכתב בכתב ספרדי, ובבית כנסת של אשכנזים יקראו בספר תורה שנכתב בכתב אשכנזי, כדי שלא לשנות ממנהג אבותיהם. אולם כל זה להידור מצווה, ולמצווה מן המובחר, אבל מעיקר הדין וההלכה מותר לספרדי לכתחילה לעלות לספר תורה שנכתב בכתב אשכנזי, וכן להיפך, שאין שינוי צורת האותיות פוסלת כלל. ואף שבספרי התורה של הספרדים נוהגים לכתוב את צ’ באות יו"ד הפוכה, דבוקה אל פני האות, וכדעת האר"י ז"ל, אפילו הכי כשרים אף לאשכנזים. וכן המנהג פשוט, כי כולם אמת ויסודתם בהררי קודש, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים. והמונע עצמו מלעלות לספר תורה משש פסול בגלל צורת האותיות, הוי כמוציא לעז על קדושת הספר תורה ח"ו.

ח. בית כנסת של אשכנזים שיש להם בבית הכנסת גם ספר תורה שנכתב בכתב ספרדי, ורוצים להעבירו לבית כנסת של ספרדים, כדי לקיים מצווה מן המובחר לקרוא בספר תורה שנכתב בכתב שלהם, מותר להם להעביר את הספר תורה לבית כנסת של ספרדים.

ט. אף מי שמניח תפילין שנכתבו בכתב ספרדי, מותר לו לעלות לספר תורה שנכתב בכתיבה אשכנזית, למרות שהתפילין בראשו, ואין בזה משום תרתי דסתרי וכן להיפך.

י. יש להכשיר ספרי תורה אשר חלק מהאותיות שלהם נכתבו בכתיבה אשכנזית, כסברת הרב "ברוך שאמר" שהובא בבית יוסף, וחלק מהאותיות נכתבו בכתיבה ספרדית כדעת האר"י ז"ל. הוא הדין כשחלק מאותיות הצד"י נכתבו כשהיו"ד הפוכה, ונוטה לצד ימין, וכדעת האר"י ז"ל, וחלק מאותיות הצד"י הם ביו"ד רגילה, וכדעת מרן הבית יוסף. וכן הדין בתפילין ומזוזות. ומכל מקום מהיות טוב אל תיקרי רע, ואם ידו משגת להחליף את התפילין בכתב כזה, לתפילין שנכתבו בכתיבה ספרדית, או לאשכנזים בכתב אשכנזי, נכון שיעשה כן, כיון שיש טעם על פי הסוד לכתיבה הספרדית.

יא. ספרי תורה של תימנים, שיש בהם כמה שינויים מספרי תורה של הספרדים, רשאים להוציאם לקרוא בהם בציבור בברכות התורה, כנהוג ובפרט שאם נבוא לפסול את ספרי התורה של התימנים, תפרוץ מחלוקת גדולה בין הציבור על שאין אנו משגיחים במסורת אבותיהם מדורי דורות. ולכן יש להקל בזה.

יב. ספר תורה של כמה מהתימנים, שחקק בו הסופר בין הפסוקים שתי נקודות, בסוף פסוק, וסימן מיוחד בטעמים זרקא ואתנחתא, כדי שהעולה הקורא בתורה ידע לפסוק הטעמים כדת, יש לנו להמנע מלעלות לספר תורה כזה, אפילו שסימנים אלו נעשו על ידי ציפורן, ללא כל רישום בדיו. ואם הזמינוהו לעלות לספר תורה כזה, יתחמק באופן שלא יגרום למחלוקת. וקהילות יוצאי תימן שנהגו לברך על ספר תורה זה שיש בו סימנים הנזכרים, אין למחות בידם בחזקה ולעורר חס ושלום מחלוקת, כי גדול השלום מאוד. ובפרט שיש לצרף סברת הרמב"ם שמותר לברך ברכות התורה על ספר תורה פסול. אלא שמי שדבריו נשמעים לציבור, יטייב להורות לצאן מרעיתו לתקן את הספר תורה על ידי מחיקת סימנים אלו, כדי שיהיה הספר תורה כשר לדעת כל הפוסקים, ודברי חכמים בנחת נשמעים.

יג. אם נמצא טעות בספר תורה באמצע קריאת התורה, מפסיקים הקריאה ומוציאים ספר תורה אחר, ואין מחזירים את הספר התורה הפסול מיד לארון הקודש, אלא מניחים אותו בתיבה כשהוא סגור, עד לסיום הקריאה. והקורא בתורה מתחיל ממקום שנמצא הטעות, ויקרא בספר תורה הכשר לפחות שלושה פסוקים, קודם שיברך העולה ברכה אחרונה. ואין העולה חוזר לברך ברכה ראשונה, כי ברכה ראשונה שבירך על הספר תורה הפסול, עלתה לו בדיעבד. וכשמוציאים ספר תורה אחר באמצע הקריאה, על העולה שבירך באותה קריאה לשתוק ולא להפסיק בדיבור עם סיום הקריאה בספר תורה הכשר. ומשלימים שבעה עולים על אותם שקראו בספר תורה המוטעה, בצירוף הראשונים, ואין צריך לקרוא שוב שבעה עולים לספר הכשר.

יד. אם נמצא טעות בספר תורה באמצע הקריאה, ואחר כך סיימו קריאת הפרשה בספר תורה כשר, מחזירים הספר תורה הפסול לארון הקודש כשהוא סגור, ופותחים רק את הספר תורה הכשר, להראות הכתב לציבור. ומנהג ירושלים להחזיר גם את הספר התורה הפסול כשהוא פתוח, ואומרים מזמור לדוד הבו לה’ וכו’, ואף שספר תורה שיש בו טעות דינו כחומשים מכל מקום לא חששו לכבודו של הספר תורה כשר. והנח להם לבני ישראל.

טו. אם נמצא טעות בספר תורה, ואין להם ספר תורה כשר אחר, לא יברך העולה ברכה אחרונה, וישלימו הפרשה מתוך הספר תורה הפסול בלי ברכות לפניה ואחריה. וגם את ההפטרה יקראו בלי ברכות לפניה ולאחריה.

טז. גם אם נמצאת הטעות בקריאת המשלים, בפסוקים האחרונים של הפרשה, צריך להוציא ספר תורה אחר ולסיים בו הקריאה, ואין לסיים קריאת הפרשה בספר תורה הפסול. ואם נמצא טעות בספר תורה אחר הכהן והלוי, בשבת, והס"ת היה בחזקת כשרות, יוציאו ס"ת אחר, והשלישי יתחיל ממקום שפסק קודמו. ואף אם הוחזק הס"ת לפסול, וטעו וקראו בו הכהן והלוי, על השלישי לקרוא ממקום שפסק קודמו. ואם נמצא הטעות בב’ וה’ בעליית השלישי, אם קרא כבר ג’ פסוקים אין צריך להוציא ס"ת אחר, אלא יאמר קדיש ולא יברך ברכה אחרונה. ואם עדיין לא קרא ג’ פסוקים, כשיוציאו ס"ת אחר יקרא בו לא פחות ג’ פסוקים ויברך.

יז. אם נמצא דיבוקים או פירודים בעת קריאת התורה, בשבת ויום טוב, או בשני וחמישי, מנהגינו להוציא ספר תורה אחר, להשלים בו הקריאה. וכן המנהג. ואם יש ספק אם האות דבוקה לחבירתה או לא, אין מוציאים ספר תורה אחר  מספק. ואם צורת האות ניכרת, אלא שיש בה דיבוק לאות אחרת, יש מקום לומר שאין צריך להוציא ספר תורה אחר, וצריך עיון למעשה.

יח. ספר תורה שנמצא בו טעות, ותיקנו הסופר, באמצע הקריאה, (בשני, חמישי, ראשי חודשים, חנוכה, פורים ותעניות), והדיו עדיין לח, יש להקל לברך ולקרוא בפסר תורה זה, ואין צריך להמתין מלקרוא בספר תורה עד שהדיו יתייבש.

יט. ספר תורה שנמצא בו טעות, בשבת בעת הקריאה, וביום שני או חמישי, או בשבת הבאה, שכחו והוציאו ספר תורה זה, ונזכר באמצע הקריאה, יש להפסיק את הקריאה, ולהוציא ספר תורה אחר, ולקרוא בו ממקום שפסקו, אבל אינם צריכים לחזור על כל הקריאה מראש, שכבר יצאו ידי חובה במה שכבר קראו.

כ. ספר תורה שנמצא בו טעות אחת, או שתי טעויות, מותר לקרוא בו לאחר התיקון, בברכות התורה, ורק אם נמצאו בו שלוש טעויות, נעשה מוחזק בטעויות, ואסור לקרוא בו עד שיגיהו אותו כולו מתחילתו ועד סופו. וכל זה בא בטעות ממש שמשנה את העניין, אבל ביתרות וחסרות, או בפירודים ודיבוקים, מותר לקרוא בספר תורה לאחר התיקון.