סדר העולים לספר תורה

  

א. הדבר ברור שאין למכור באופן קבוע את כל העליות לספר תורה כולל עליית ראשון, ולבטל בכך מצוות עשה של "וקדשתו", ואפילו אם יש מקומות שכבר נהגו כן, יש לבטל מנהגם, ויעלו כהן ראשון ואחריו לוי, וכתורה יעשה. ורק באופן ארעי ובמקום צורך הקילו האחרונים ואם יש בבית הכנסת כמה כהנים, רשאים למכור עליית כהן, ובקרב הכהנים בלבד.

ב. מקומות שנוהגים להעלות לספר תורה את רב המקום לעלייה הראשונה בספר בראשית, אף שיש בבית הכנסת כהן, רשאים להמשיך במנהגם. וכן מקומות שנוהגים שביום חג השבועות, רב בית הכנסת קורא בספר תורה במקום כהן, לכבוד התורה, רשאים להמשיך במנהגם, ואין צריך הכהן לצאת לחוץ.

ג. מי שנולד מפנויה ואביו כהן או לוי, עולה לספר תורה לכהן או לוי. אבל כהן שהוא בן גרושה וחלוצה, או ממזר שאביו כהן, אינו עולה לספר תורה לעליית כהן. אבל מותר להעלותו לספר תורה בשאר העליות. וכל שכן בן נידה שמותר להעלותו אפילו לעליית כהן או לוי.

ד. גר שאביו יהודי ואמו נכריה, ואביו הוא לוי, ואחר כך נתגייר הבן, אין לו כל יחס לאביו, ואין להעלותו לעליית לוי. וכן אין לקרותו לעלייה לספר תורה בשם "לוי", כדי שלא יבואו לטעות ויחשבו שהוא לוי, ויעלוהו אחר כך לעליית לוי. אבל מכל מקום יוכל להיקרא על שם אביו, וכגון, "מיכאל בן חיים", מבלי להזכיר לוי כלל.

ה. אם לא היה כהן בבית הכנסת, ומכרו עליית ראשון, וקנה את העלייה ישראל או לוי, ואחר שהוציאו הספר תורה נכנס כהן לבית הכנסת, אם יתרצה הכהן לצאת מבית הכנסת, כדי שיעלה מי שקנה עליית ראשון, עדיף יותר שיעשה כן, אבל אם הכהן מסרב ודורש לעלות לספר תורה ראשון, יש להעלותו לספר תורה כפי הדין, לעליית כהן. ומי שקנה עליית ראשון, יעמוד אצל התיבה, ויעלה שלישי. ואין צריך לומר שאינו חייב לשלם את הנדבה מה שקנה עליית ראשון.

ו. כהן שעוסק בפסוקי דזמרה וקראוהו לעלות לספר תורה, רשאי לעלות לתורה, ויברך ויקרא בלחש עם השליח ציבור תיבה בתיבה כרגיל, כדי שלא תהיה ברכתו ברכה לבטלה. ושלא כמי שכתב שלא יקרא את קריאת התורה עם השליח ציבור, אלא ישמע ממנו בלבד, שזה אינו נכון להלכה. והוא הדין ללוי, אם אין לוי אחר בבית הכנסת. וכן הדין גם כן בישראל הקורא פסוקי דזמרה, וקראוהו "בשמו" לעלות לתורה, שינהג גם כן כאמור. ומכל מקום אסור שיפסיק כדי לומר לשליח ציבור לעשות השכבה לעילוי נשמת קרוביו, או כדי לומר "מי שברך".

ז. כהן שקראוהו לקרוא בספר תורה, והיה קורא קריאת שמע בברכותיה, אין לו להפסיק, אלא יעלה כהן אחר. ואם אין שם כהן אלא הוא, יעלה ישראל במקום כהן, ויאמר השליח ציבור "אף על פי שיש כאן כהן יעמוד ישראל במקום כהן".

ח. האוחז בפסוקי דזמרה, והציבור הוציאו ספר תורה כדי לקרוא בו חובת היום, ואין להם שליח ציבור שיקרא בספר תורה זולתו, מותר לו להפסיק בין מזמור למזמור כדי לקרוא להם בתורה, אבל לא יפסיק כדי לומר "מי שברך" או "השכבה" אלא לקריאת התורה בלבד, ואחד מהציבור יאמר את המי שברך או ההשכבה.

ט. מי שעומד בפסוקי דזמרה ושומע את השליח ציבור הקורא בתורה שטועה בקריאתו, ואין בציבור מי שיזירנו מטעותו, אם הטעות היא בדבר שמשתנה העניין, יפסיק ויתקן את השליח ציבור שיקרא כהלכה. ואם הוא טעות שאין העניין משתנה על ידו, לא יפסיק, ואם אפשר ירמוז לו או שיראה לו בחומש את מקום הטעות.

י. במקום שאין שם לוי אחד, והוא נמצא בפסוקי דזמרה, יש אומרים שהכהן יצא לחוץ ויעלה ישראל במקום כהן, שאם לא יעשה כן, יצטרך הכהן לקרוא בתורה שתי פעמים במקום לוי, שבכהאי גוונא לא הותירו להפסיק באמצע פסוקי דזמרה. ויש אומרים שבכל אופן יוכל הכהן לעלות ראשון, ומותר לקרוא לספר תורה את הלוי שיקרא אחריו.

יא. העומד בפסוקי דזמרה והציבור הגיעו לקריאת ספר תורה, אם הוא עתיד לשמוע קריאת ספר תורה ממניין אחר,  אינו צריך להפסיק בפסוקי דזמרה כדי לשמוע קריאת התורה, אלא יפסיק לענות "ברוך ה’ המבורך לעולם ועד", וכן לאמנים של ברכות התורה. אבל אם אינו עתיד לשמוע קריאת התורה ממניין אחר, יפסיק בין מזמור למזמור וישמע הקריאה עם הציבור.

יב. ציבור שמתפללים בצד אחד בכותל המערבי, וסמוך אליהם מוציאים ספר תורה במניין אחר, אינם צריכים להפסיק מתפילתם לשמוע קריאת ספר תורה, דהוי טורח ציבור, רק יענו קדיש וקדושה וברכו ואמנים. וגם השליח ציבור יענה עמהם, ואין בזה טורח ציבור.

יג. אם נכנס כהן לבית כנסת, ומצא שכבר עלה ישראל ליד התיבה, ואמר "ברכו את ה’ המבורך", וענו הקהל "ברוך ה’ המבורך לעולם ועד", אפילו הכי כל עוד שלא בירך ברוך אתה ה’, פורש הישראל ועומד בצד, עד שישלימו כהן ולוי, ויעלה שלישי. והכהן חוזר לומר "ברכו את ה’ המבורך".

יד. אם היו כהן ולוי בבית הכנסת וקרא הכהן וסבור שאין שם לוי, והתחיל לברך ברכות התורה שנית, אין מפסיקים אותו כדי שלא תהיה ברכתו ברכה לבטלה.

טו. אם חשבו שאין כהן בבית הכנסת והעלו לתורה ישראל במקום כהן, ונודע שהיה שם כהן, אף על פי כן הישראל שעלה במקום כהן, מצטרף למניין שבעה עולים בשבת, ואין צריך להעלות לספר תורה עולה נוסף במקומו. והוא הדין בשני וחמישי, מצטרף לשלושה עולים.

טז. אם אין כהן בבית הכנסת, קורא ישראל במקום כהן, ואומר השליח ציבור "אין כאן כהן יעמוד ישראל במקום כהן". ולא יעלה לוי אחריו. ואם ירצה הלוי לעלות ראשון במקום כהן, רשאי לעשות כן. אולם אין כל חובה להעלות ראשון לספר תורה את הלוי, כשאין שם כהן. וכשעולה לוי במקום כהן, יאמר השליח ציבור "אין כאן כהן יעמוד לוי במקום כהן". ובפרט אם הלוי הוא אדם חשוב בתורה או במעשים טובים, ממחזיקי הישיבות הקדושות, או שהוא זקן ונכבד בעמיו. ואם יש בבית הכנסת תלמיד חכם הבקי בהלכה, וברצונו לעלות ראשון לספר תורה, לו משפט הבכורה, והוא קודם ללוי שאינו תלמיד חכם. שאף שהמנהג פשוט שכהן עם הארץ קודם לישראל תלמיד חכם, וכמבואר לעיל, מכל מקום כשאין שם כהן, תלמיד חכם קודם. ואם אינו מקפיד לעלות ומחל על כבודו, עולה הלוי ראשון לספר תורה.

יז. כשאין כהן בבית הכנסת ועלה ישראל ראשון במקום כהן, לא יעלו לוי אחריו, וכמבואר, וכן לא יעלו לוי לעליית שלישי. ומכל מקום במקום צורך יש מתירים להעלות לוי לעליית שלישי. וכל שכן לעליית רביעי בשבת וראשי חודשים, וחולו של מועד. ויאמר השליח ציבור "אף על פי שהוא לוי יעלה בכבוד". וכן המנהג כל שיש צורך בדבר.

יח. כבר פשט המנהג שאם אין לוי בבית הכנסת, עולה הכהן פעם שנית במקום לוי, ואומר השליח ציבור "אין כאן לוי יעמוד כהן במקום לוי". ואותו כהן שקרא ראשון הוא זה שיעלה שנית במקום לוי, ולא יעלו כהן אחר במקום לוי. ואף אם יודעים מראש שאין לוי בבית הכנסת, ויצטרך הכהן לעלות לספר תורה שתי פעמים, עם כל זה יעלה הכהן לספר תורה, ואין בזה כל חשש של ברכה לבטלה, שכן הוא המנהג פשוט. וגם אין צריך הכהן לומר בסוף הברכות "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". ובודאי שאין להנהיג לומר כן.

יט. גם בחול המועד סוכות שחוזרים על הקריאה, מותר לכהן לעלות במקום לוי, כשאין בבית הכנסת לוי. ואף אם יודע מראש שאין שם לוי, מותר לכהן לעללות לספר תורה ולברך פעמיים, אף על פי שחוזרים על הקריאה עצמה. והוא הדין בזה בראש חודש, שחוזרים על הפסוק ואמרת להם וגו’.

כ. לוי שכבר עלה לספר תורה במניין הקודם, ונזדמן שוב למנין אחר, ויש שם כהן, יעלה הלוי לעליית לוי, ולא יקרא הכהן שתי פעמים. ואף על פי שהלוי כבר קרא עלייה זו באותו יום, רשאי לחזור ולעלות ולקרוא שנית עלייה זו.