פרשת זכור,פרשת פרה

 

 

א. מן הראוי שיזהירו את הגדולים על הקטנים לבל יפריעו בעת קריאת פרשת זכור, ע"י הכאות ברגליהם בעת שמזכירים "עמלק" פן יגרמו מכשול שלא ישמעו הקריאה כראוי.

ב. כל הציבור צריכים לשתוק ולהאזין לקריאת פרשת זכור מהשליח ציבור הקורא בתורה, ואין להם לקרוא בפיהם מתוך החומש, שהרי צריך לקרוא מתוך ספר תורה כשר.

ג. העיקר להלכה שאין צריכים להבין את קריאת פרשת זכור, ואף מי שלא מבין את הקריאה יוצא ידי חובת המצוה כשקורא מתוך הספר תורה או כששומע מהשליח ציבור.

ד. אנשים הדרים במושב ובכפר שאין שם מניין, צריכים לשבות בעיר במקום שיש שם מניין כדי לשמוע קריאת פרשת זכור שהיא מצוה מן התורה.

ה. נכון שבני הישיבות הספרדים החוסים בצל הישיבות הקדושות של האשכנזים, שבשבת פרשת זכור ילכו לשמוע קריאת הפרשה מפי שליח ציבור ספרדי, הקורא בתורה במבטא ספרדי ומתוך ספר תורה בכתב ספרדי, מאחר וקריאת פרשת זכור היא מן התורה וכמבואר. וכן להיפך. ומכל מקום אם שומע את קריאת פרשת זכור במבטא אשכנזי, ומתוך ספר תורה בכתב אשכנזי, יצאו ידי חובה. ובשאר שבתות השנה יוצאים ידי חובת קריאת ספר תורה במבטא אשכנזי. ומתוך ספר תורה אשכנזי, אף לכתחילה כיון שהוא מדרבנן.

ו. ראוי ונכון שגם הנשים תבואנה לעזרת נשים בשבת זכור כדי לשמוע קריאת פרשת זכור. אך המקילות בזה יש להן על מה שיסמוכו.

ז. אין להעלות לכתחילה קטן שלא הגיע למצוות, (י"ג שנה ויום אחד) לעליית מפטיר בשבת "זכור", וכן נכון להחמיר גם בפרשת פרה שלדעת מרן גם היא מצוה מן התורה. אלא שאם כבר עלה הקטן למפטיר לא ירד, אפילו בפרשת זכור ובפרשת פרה, ויברך הקטן את ברכות התורה בקול רם, והשליח ציבור שהוא גדול יקרא בספר תורה להוציא הציבור ידי חובתם.

ח. מי שנאנס ואינו יכול לבוא לבית הכנסת לשמוע קריאת פרשת זכור בשבת זו, יכוין לצאת ידי חובתו בפרשת כי תצא, כשקוראים בה פרשת זכור, ויאמר לשליח ציבור שיכוין להוציאו. ונכון שעל כל פנים יקרא בשבת זכור פרשת זכור בחומש. וציבור ששכחו ולא קראו פרשת זכור בשבת זו, אין להם להשלימה בשבת הבאה, ויסמכו על קריאת פרשת זכור בסדר כי תצא.

ט. אם אין עשרה בבית הכנסת, ואין בית כנסת אחר בישוב, יש להוציא ס"ת, ולקרוא פרשת זכור בלי ברכות לפניה ולאחריה.

י. אם קראו בתורה בפרשת זכור, ונמצא אחרי כן שיש בו פסול, אפילו אם נתברר כן בשעת מנחה, יש להוציא ספר תורה אחר ולקרא בו פעם נוספת בלי ברכות.

יא. אם קראו בתורה בפרשת זכור, ואחר כמה שבתות מצאו טעות בס"ת שקראו בו, יכוונו הציבור לצאת ידי חובה בפרשת כי תצא.

יב. נער שהגיע לי"ג שנה, ולא הוברר אם הביא ב’ שערות אינו מוציא את האחרים ידי חובת פרשת זכור ופרה. שהואיל וקריאות אלו סה"ת אין סומכין על חזקה שהביא ב’ שערות.

יג. בשבת זכור נוהגים לומר פיוט "מי כמוך ואין כמוך" מיסודו של רבי יהודה הלוי. ולא יפסיקו באמירתו בין פסוקי דזמרה לתפילה, לאומרו באמצע "נשמת כל חי", אלא יאמרוהו אחר החזרה וקדיש תתקבל. וכמה קהילות היו נוהגים להפסיק קודם נשמת לפיוט מי כמוך, וביטלו מנהגם על פי הוראת רבותינו האחרונים. ולכן אם יש עוד קהילה שנוהגת לאומרו לפני נשמת כל חי, טוב הדבר שיבטלו את מנהגם בהסכמת ראשי הקהל, באופן שלא יבואו לידי מחלוקת.

יד. כשחל י"ג באדר בשבת – שהיא שבת פרשת זכור, אין לומר צדקתך צדק במנחה, שהוא ערב פורים, שאין אומרים בו תחנונים.

טו. אחר קריאת פרשת זכור מפטירים בשמואל א’ ט"ו "פקדתי את אשר עשה עמלק". ומנהג הספרדים להתחיל מ"ויאמר שמואל אל שאול" (תחלת פרק סו).

 

 

 

 

טז. כשחל פורים בשבת, מפסיקים מקריאת ד’ פרשיות, ובשבת כ"ב אדר קוראים בס"ת שני פרשת פרה, עד פסוק כ"ב "והנפש הנוגעת תטמא עד הערב". ולדעת הרבה פוסקים אף קריאת פרשת פרה היא מצוה מן התורה, ואף על פי שיש חולקים על זה יש להחמיר כדעת האומרים שהיא מן התורה, ועל כן יקראוה בספר התורה הכשר ביותר שבבית הכנסת. והשליח ציבור והקהל יכוונו לצאת ידי חובה מן התורה כפי שנתבאר לעיל לענין פרשת זכור.

יז. אחר קריאת פרשת פרה מפטירים ביחזקאל ל"ו בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם, שכתוב בה: וזרקתי עליכם מים טהורים וגו’.