תורה ז- המשך

 

ה

 

וזה פירוש: אמר רבה בר בר חנא: אמר לי ההוא טייעא: תא אחוי לך טורא דסיני. אזלי  וחזאי דהדרן לה עקרבי, וקיימין כי חמרי חיוורתא. ושמעתי בת קול שאומרת: אוי לי שנשבעתי, ועכשיו שנשבעתי מי מיפר לי.

 

פירוש רשב"ם: שנשבעתי – מן הגלות כדכתיב קרא טובי בנביאים.

 

תא ואחוי לך טורא דסיני – שהוא בחינת עצות, כי שם קבלו תרי"ג עיטין. חזאי דהדרן לה עקרבא – היינו שיש עצת נחש, עצת רשעים, שעל ידיהם אין יכולים לקבל עצת צדיקים זרע אמת. וקיימו כי חמרי חיוורתא – זה בחינת ציצית, שהוא שמירה מעצת הנחש, מניאוף, כמו שאמרו חז"ל (מנחות מ"ג ע"ב): איזה עונשו גדול, של לבן או של תכלת? ואמרו: משל לאחד, שציוה להביא לו חותם של זהב, היינו תכלת. וחותם של טיט, היינו לבן. וזה: חמרי, לשון חומר וטיט. חיוורא, היינו לבן. כי עכשיו זה עיקר הציצית. ושמעתי בת קול שאומרת אוי לי שנשבעתי – פירש רבנו שמואל על הגלות, היינו ע"י ציצית, יכולין לבוא לעצת צדיקים, לבחינת אמת. וע"י אמת, באים לאמונה כנ"ל. וע"י אמונה, בא הגאולה כנ"ל. וזה ששמע חרטת השם יתברך על הגלות, כי הציצית שהם חמרי חיוורא, גרם כל זה:

 

וזה פירוש ואלה – כל מקום שנאמר ואלה מוסיף. זה בחינת יוסף בחינת שמירת הברית, בחינת ציצית. המשפטים – זה בחינת כֻּלֺה זרע אמת, כמו שכתוב (תהלים י"ט): משפטי ה’ אמת. שזוכה לעצת צדיקים, לבחינת אמת. אשר תשים לפניהם – זה בחינות כד אתחבר בה אמת, וזה בחינת: הושוו אשה לאיש, כי זה איש ואשה, הם בחינת התחברות אמת ואמונה, ובזה תלוי הגאולה כנ"ל. וזה יכול שיהיו התלמידים לומדים ואין מבינים – תלמוד לומר וכו’ ערכם לפניהם כשולחן ערוך – זה בחינת הגאולה, שלעתיד יתגלו בל החכמות כשולחן ערוך, כמו שכתוב (ישעיה י"א): ומלאה הארץ דעה.

 

 

(השמטות השייכים להתורה הזאת)

 

התפילה הוא בחינת אמונה, והוא בחינת הניסים, כי גם למעלה מטבע, ולזה צריך אמונה כנ"ל עיין שם. ובשביל זה התפילה מסוגל לזכרון, כי תפילה הוא בחינת אמונה כנ"ל, ושיכחה הוא ענין שהיה לפנינו דבר מה ונשכח ועבר מאתנו. (והיא דרך ההנהגה ע"פ מערכת המזלות, שמתנהג כסדר יום אחר יום, והוא היפוך האמונה. מה שאין כן אם מאמין שיש מחדש הכל כרצונו בכל יום תמיד, והוא מחיה ומקיים הכל תמיד, והוא למעלה מהזמן, אין כאן שיכחה ודו"ק).

 

ומעתה תראה נפלאות בדברי רז"ל (שבת ק"ד.): מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין, כי מַס הוא בחינת השיכחה, ועל זה אמרו רז"ל (חגיגה ט’ ע"ב): אין דומה השונה פרקו מאה פעמים, למאה פעמים ואחד. כי מַס בגימטריא מאה, ועד מאה שולט השר של שיכחה. וזה שהמתיקו חז"ל: מ"ם וסמ"ך, היינו מ"ס שהוא בחינת השיכחה, בנס היו עומדין. כי גם הוא היפך השיכחה, כי ניסים הם בחינת התפילה, בחינת אמונה, שהיא היפך השיכחה כנ"ל:

 

ודע וכו’ כי ציצית שמירה לניאוף כוו’. על שכם שניהם זה בחינת ציצית וכו’. וזה (בראשית ל"ז): הלא אחיך רועים בשכם, היינו בחינת ציצית כנ"ל, שהיא שמירה לניאוף, והוא בחינת שמירת הברית, שהיא בחינת יוסף. על כן אמר יעקב ליוסף: הלא אחיך רועים בשכם, שהוא בחינת שלך, לכה ואשלחך אליהם:

 

וזה פירוש: ואנכי נטעתיך שורק וכו’, כי הוא מקבל טיפי השכל של הצדיק, ע"י עצה שמקבל ממנו. וזה שׂוֹרֵק, הוא בחינת שׁוּרֻק, שהוא תלת טיפין. כמו שכתוב בזוהר (ובתיקונים תיקון נ"ו):, והוא תלת מוחין. כי הוא ענין אחד, כי הטיפה באה מהמוח, ומגיעה לכליות, שהן כלי ההולדה, שמבשלין הזרע. כן השכל, נולד גם כן במוח, ומגיע עד הכליות היועצות. ותלת מוחין, הוא בחינת (ישעיה ו’): השמן לב וכו’, ואזניו וכו’, ועיניו וכו’, פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב וכו’. כלומר, שאינו רוצה לדבק עצמו לצדיקים פן יראה וכו’. אבל כשמדבק עצמו לצדיקים, ומקבל מהם עצה, אזי הוא בחינת כליות יועצות, שהם כלי ההולדה, שמקבל הטיפה מוח, המתחלקת לתלת טיפין, תלת מוחין כנ"ל. ואז יראה בעיניו, ובאזניו ישמע, ולבבו יבין וכו’, שהן בחינת הג’ מוחין, ושב ורפא לו. וזהו: ואנכי נטעתיך שׂוֹרֵק כֻּלֺה זרע אמת והבן:

 

וזה פירוש אמר רבה בר בר חנה וכו’. וזה רמז גם כן בפתח דבריו: אמר לי ההוא טייעא, ופירש רבנו שמואל בכל: מקום סוחר ישמעאל, כי ישמעאל הוא בחינת התפילה, כמו שכתוב (בראשית ט"ז): כי שמע ה’ אל עניך, ותרגומו: ארי קביל ה’ ית צלותיך, והוא בחינת אמונה כנ"ל. וזהו סוחר, מלשון סחור סחור, (בחינת מקיפים), שהוא בחינת אמונה כנ"ל, ואמונתך סביבותיך (תהלים פ"ט). וזהו (רות ג’): ופרשת כנפיך על אמתך, כי ציצית דקדושה שהם כנפי מצוה, הוא שמירת הברית, והוא בהי’ זווג דקדושה.

 

וזהו ששאל חגי הנביא (חגי ב’): הן ישא איש בשר קודש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל הלחם, כי פגם הברית – העדר הלחם, כמ"ש (משלי ו’): בעד אשה זונה עד ככר לחם והבן:

 

ותשב באיתן קשתו וכו’ משם רועה אבן ישראל (בראשית מ"ט) – אבהן ובנין, בחינת התפילה יעקב ובניו:

 

סגולה לחולה – להסתכל על הציצית. והסוד בפסוק (בראשית מ"ח): הנה בנך יוסף בא אליך, כי כל אלו התיבות מרמזין על הציצית, דהיינו מניין החוטין, והחוליות, והקשרים, כמבואר ב"פרי עץ חיים" בשער הציצית פ"ד בהג"ה עיין שם. וזהו: הנה בנך יוסף בא אליך, דהיינו בחינת ציצית כנ"ל, על ידי זה: ויתחזק ישראל: