תורה נא – המשך

תורה נא - המשך - והתהוות השקר, שהוא הרע, שהוא הטומאה, הוא מחמת הריחוק מאחד, כי הרע הוא נגדיות, למשל: כל מה שהוא נגד רצונו של אדם הוא רע, ובאחד אין שייך נגדיות, אלא כולו טוב...

4 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

תורה נא (המשך)
 
אמר רבי עקיבא: כשאתם מגיעין לאטני שיש טהור, אל תאמרו מים מים, שנאמר: דובר שקרים לא יכון לנגר עיני: (חגיגה י"ד)
 
והתהוות השקר, שהוא הרע, שהוא הטומאה, הוא מחמת הריחוק מאחד, כי הרע הוא נגדיות, למשל: כל מה שהוא נגד רצונו של אדם הוא רע, ובאחד אין שייך נגדיות, אלא כולו טוב וזה שאמרו חז"ל (פסחים נ’): ביום ההוא יהיה ה’ אחד וכו’ – שיהיה כולו הטוב והמטיב, כי באחד אין שייך רע, ועל כן לעתיד לבא יקויים: שפת אמת תכון לעד (משלי י"ב), כי יהיה אז כולו אחד, כולו טוב. כי אמת הוא אחד, למשל, על כלי כסף כשאומרין עליו שהוא כלי כסף, הוא האמת, אבל כשאומרין עליו שהוא כלי זהב, הוא שקר. נמצא, שהאמת הוא אחד, כי אי אפשר לומר אמת, רק שהוא כלי כסף לא יותר. אבל השקר הוא הרבה, כי אפשר לומר שהוא כלי זהב, וכלי נחושת, ושאר שמות. נמצא, שהשקר הוא בבחינת (קהלת ז’): בקשו חשבונות רבים. ובשביל זה לעתיד לבוא יתבטל הרע, ויתבטל ההתנגדות, ויתבטל הדמעות, כמו שכתוב (ישעיה י"א): לא ירעו וכו’, היינו ביטול הרע. וכתיב (שם): וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי וכו’, היינו בחינת ביטול ההתנגדות. וכתיב (שם כ"ה): ומחה ה’ אלקים דמעה מעל כל פנים, היינו ביטול הדמעות, שהם בחינת שקר כנ"ל, כי אז יהיה ה’ אחד ושמו אחד, שהוא כולו טוב, כולו אמת כנ"ל. ועל כן לעתיד לבוא יתבטל הטומאה, כמו שכתוב (זכריה י"ג): ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, כי אז יהיה כולו אחד, כמו שכתוב (איוב י"ד): מי יתן טהור מטמא לא אחד [פירוש, שעיקר אחיזת הטהרה והטומאה, הוא מבחינת התרחקות מאחד]:
 
כי קודם הבריאה, כשהיה הבריאה בכח, כביכול, קודם שהוציא אל הפועל, היה כולו אחד וכולו אמת וכולו טוב וכולו קודש. אפילו שם טהור לא היה שייך לומר, כי טהור אין שייך אלא כשיש טומאה, כמו שכתוב (יחזקאל ל"ו): וטהרתם מכל טומאותיכם, אבל כשכולו אחד, אין שם בחינת חשבונות רבים, שהוא עיקר הרע והטומאה כנ"ל, כי הטהרה הוא בחינת הממוצע בין הקודש והטומאה, שעל ידו נתתקן הטומאה, כמו שכתוב: וטהרתם מכל טומאותיכם, והוא בחינת הבחירה, שהוא ממוצע בין שני דברים, וזה אין שייך קודם הבריאה, שאז היה כולו אחד, כי באחד אין שייך בחירה, שהוא בחינת הטהרה. וכשהוציא הקב"ה את הבריאה מן הכח אל הפועל, אזי נתהווה תיכף בחינת הטהרה, כי כשהוציא מן הכח אל הפועל, היו שני דברים: בחינת האחד והבריאה, ואז שייך בחירה, שהוא בחינת הטהרה, שהוא ממוצע בין האחד, כי הוא סמוך לו, ועדיין לא הגיע לחשבונות רבים, שהיא הרע והטומאה, אך הוא רושם וסימן על ההשתלשלות, שיוכל להשתלשל ויגיע עד שיהיה רע וטומאה.
 
ועל כן כתוב בזוהר (בראשית דף מ"ח ע"א ובכמה מקומות), שעיקר אחיזת הטומאה – מסיטרא דשמאלא, כי הטהרה מרמזת שיש טומאה, והוא סימן שישתלשל עד שיהיה טומאה, ועל כן אפשר לזכך ולהעלות הטומאה לטהרה, כי היא בעצמה נשתלשלה מטהרה, כמו שכתוב: וטהרתם מכל טומאותיכם. נמצא, שעיקר אחיזת הטומאה, מבחינת הטהרה, שהוא בחינת הבחירה כנ"ל. והטהרה הוא בחינת שמאל, בחינת לוי, בחינת: וטהרת את בני לוי, ולוי הוא בחינת שמאל, כידוע. ועל כן עיקר אחיזת הטומאה הוא מבחינת שמאלא, כי שמאל הוא בחינת הטהרה, שמשם עיקר אחיזת הטומאה כנ"ל.
 
וכל זה, היינו בחינת שמאל, בחינת טהרה, בחינת הבחירה, שמשם עיקר השתלשלות הטומאה, שהוא הרע וההתנגדות, בחינת שקר כנ"ל – כל זה נמשך מבחינת אחר הבריאה, אחר שיצא הבריאה מכח אל הפועל, שאז היה, כביכול, שני בחינות, דהיינו האחד והבריאה וכנ"ל. נמצא, שעיקר אחיזת השקר, שהיא הטומאה וכו’, הוא מחמת הריחוק מאחד כנ"ל, היינו מבחינת אחר הבריאה וכנ"ל. וע"י השגחת השם יתברך, אפילו אחר הפעולה שהוציא הקב"ה מכח אל הפועל, כל הדברים הם באחדות עמו, והרע יונק מהשארת ההשגחה, היינו מאחורי כתפיה כידוע, והוא רחוק מאחד. וע"י אמת השגחת השם יתברך עליו, כמו שכתוב (תהלים ק"א): עיני בנאמני ארץ, וע"י השקר שהוא הרע, מסיר ממנו השגחת השם יתברך, כמו שכתוב (שם): דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, ואין חיותו אלא מאחורי כתפא.
 
נמצא, מי שהוא רוצה שיהיה אחר הישות והפעולה שהוציא מכח אל הפועל, שיהיה כולו אחד, שיהיה אב ובן כאחד, כמו שהיה מקודם כשהיה בכח – ישמור עצמו משקר, ועל ידי זה השגחת השם יתברך עליו, ואזי כולו אחד:
 
וזה שאמר רבי עקיבא: כשאתם מגיעים לאבני שיש טהור. שיש טהור הוא בחינת אחר הפעולה, שהוא יש, ואז שייך שם טהור כנ"ל. אם תרצה שיהיה כמו קודם הפעולה שהיה בכח, שיהיה אב ובן כאחד. וזהו: כשאתם מגיעים לאבני – הוא בחינת אב ובן כחדא, שהוא בחינת קודם הבריאה, שהיה בכח, שהיה הכל אחד. שיש טהור, הוא בחינת אחר הפעולה, שהוא בחינת ישות וטהרה. אם תרצו להגיע שיש טהור לאבני – אל תאמרו מים מים, הוא בחינת שקר כנ"ל. שנאמר: דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, כי ע"י שקר הוא מסיר מעליו השגחת השם יתברך, והוא רחוק מאחד. אך ע"י אמת, השגחת השם יתברך עליו, וע"י ההשגחה כולו אחד, כמו שהיה קודם הבריאה כנ"ל. ועל כן שכר עולם הבא עין לא ראתה אלקים זולתך (ישעיה ס"ד, וע’ ברכות ל"ד ע"ב), כי מאחר שיהיה כולו אחד, לא יהיה עין שיראה, רק אלהים זולתך:
 
ואמר אז, שגם בזה יש קושיא מה שאי אפשר להבין. כי אם כן איך יהיה חילוק השכר לכל אחד ואחד לפי מדרגתו, ולפי עבודתו ויגיעתו בזה העולם בשביל השם יתברך, כי בודאי גם בהסוף האחרון, לא יהיו כולם שווים, ומאחר שיהיה כולו אחד, איך שייך חילוק בין אחד לחברו לפי מדרגתו. אך יש בזה סוד שאי אפשר להבינו, והדברים עתיקים:
 
שייך לעיל:
 
ובשביל זה השקר מזיק לעינים, כי ע"י השקר מסלק השגחת עיני השם יתברך, ופוגם בעינים, שהם בחינת השגחה כנ"ל, כי השקר נמשך מריחוק מאחד, שמשם עיקר אחיזת הטומאה, שהוא הרע, שהוא השקר כנ"ל, ומחמת זה בעצמו פוגם ע"י שקר בהשגחה ומסלק השגחת השם יתברך מעליו, כי ע"י השגחת השם יתברך הכל אחד, אחר הבריאה כמו קודם הבריאה, וע"י השקר פוגם באחד, כי השקר רחוק מאחד כנ"ל. על כן מסלק ההשגחה ע"י השקר, ומפריד ח"ו אחר הבריאה מקודם הבריאה, שמשם עיקר אחיזת הטומאה כנ"ל. אבל ע"י אמת, שהוא בחינת כולו אחד, כולו טוב, על ידי זה ממשיך השגחת השם יתברך, ואז הכל אחד. כי ע"י ההשגחה, נכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה כנ"ל. וזהו: אמר רבי עקיבא וכו’, כנ"ל. ובזה מקושר המאמר הזה היטב, תחילתו בסופו וסופו בתחילתו, וכן באמצעותו, והבן היטב:

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה