תורה מד – מה שמכין כף אל כף

 

 

מה שמכין כף אל כף בשעת התפילה – כי אמרו חז"ל (ב"ר פ"א): למה התחילה התורה מבראשית? כי העכו"ם יאמרו לנו: גזלנים אתם, שכבשתם ארץ שבעה עממין. בשביל זה: כח מעשיו הגיד לעמו – שהגיד שכל העולמות הכל מעשי ידיו, ולמי שהקב"ה רוצה הוא נותן. וזה: לתת להם נחלת גויים, כי בידו הכל. וכל הדברים נקראים כח מעשיו, כנגד כ"ח אתוון דעובדא דבראשית, כנגד כ"ח פירקין דידיים. וזה ידועף כי אוירא דארץ עממין היא טמאה, ואוירא דארץ ישראל הוא קדוש וטהור, כי הוציא הקב"ה מתחת יד העכו"ם ונתן לנו. אבל ארץ עמים, שהיא חוץ לארץ, שם אויר טמא. וכשאנו מוחאין כף אל כף, בזה נתעורר כ"ח אתוון דבראשית, כח מעשיו, ונמצא שבידו לתת לנו נחלת גויים, כי הכל של הקב"ה. ובזה יש כח בידינו לטהר אויר ארץ העמים, כי נחזר ארץ העמים תחת ממשלת הקב"ה, ובידו לתת לכל מי שירצה, כמו שכתוב: לתת להם נחלת גויים. ואז נטהר אויר המקום שאיש הישראלי מתפלל, ושואב אויר הקדוש כמו בארץ ישראל.

 

גם על ידי מחאת כף, נתגרש אויר הטמא. כי ע"י [מחאת] כפיים נשמע קול, וקול הזה הוא אויר קדוש, מכ"ח אתוון דעובדא דבראשית, מכ"ח פירקין דידיים, כמו שאנו רואין בחוש, שנתגרש האויר ע"י מחאת כפיים. ובשביל זה צריך לקבוע מקום לתפילתו (ברכות ו’ ע"ב), כמו שאנו רואין בחוש, שבני אדם הבאים למדינה שאינם מורגלים באוירה, על ידי זה הם נחלשים ומתים, אפילו מנוה הרעה לנוה היפה. כן הדבר בתפילה, אפילו כשעומד להתפלל במקום שהתפלל צדיק, אף על פי כן קשה לו מאד להתפלל שם, כי אינו מורגל באוירא של מקום, כל שכן מנוה היפה לנוה הרעה. וזה שאמרו חז"ל (שם): כל הקובע מקום וכו’, אלקי אברהם בעזרו, כי על ידו נבנה עולם מחדש, ובנין עולם על ידי אברהם, כמו שכתוב (תהלים פ"ט): עולם חסד יבנה. וזה דאיתא בתקונים תיקון עשרין ותרין (דף ס"ו ע"א): ובהאי כח, ישראל מתתקפין על אדום. ועוד, (שם): צריך לסלקא להאי כח לגבי חכמה, וזה בחינת: כל הקובע מקום לתפילתו אלקי אברהם בעזרו, כי אברהם, הוא ימין, הרוצה להחכים ידרים (ב"ב כ"ה ע"ב). ועוד: אלקי אברהם בעזרו – כי אברהם הוא ראשון להשגת ארץ ישראל, כדאיתא בזוהר (לך לך דף ע"ח ע"א): תקל בתיקלא עד דאיתגליא ליה.

 

וזה פירוש, (ברכות כ"ו ע"ב): תפילות כנגד חסידין תיקנום. תמיד, זה בחינות ארץ ישראל, כמו שכתוב (דברים י"א): תמיד עיני ה’ אלקיך בה. היינו: צריך לראות שיתפלל תפילתו באוירא דארץ ישראל, היינו תיקון מחשבות זרות שבתפילה, שהם בחינות תפילות כנגד כנ"ל, תקונם ע"י תמיד, על ידי בחינות ארץ ישראל. וזה פירוש (הושע י"ב): וביד הנביאים אדמֶה – ע"י הידיים, ע"י מחאת כף, הדיבורים נדברים באדמת קודש (זכריה ב’). נביאים – לשון דיבור. גם נתבטל הרג ואבדון מעולם, כי הידיים הם בחינות: יהי אור, ויהי אור, ימינא ושמאלא. וכתיב (בראשית א’): וירא אלקים את האור וכו’, ויבדל בין האור – דא אהרן, ובין החשך – דא קרח (תיקונים תיקון ל’ דף ע"א ע"ב). וזה בחינות (ויקרא כ"ו): ונתתי שלום בארץ וחרב לא תעבור בארצכם:

 

אתם נצבים היום (דברים כ"ט) – אין עמידה אלא תפילה (ברכות ו’ ע"ב). לפני ה’ אלקיכם – זה בחינות ארץ ישראל, כמו שאמרו חז"ל (כתובות ק"י ע"ב): כל הדר בארץ ישראל כמי שיש לו אלקַי. היינו: ע"י מה תזכו שתהא תפילתכם באוירא דארץ ישראל? – ראשיכם שבטיכם וכו’. ומונה עשר בחינות, היינו בחינות מחאת כף, על ידי מחאת כפיים, התפילה היא באוירא דארץ ישראל כנ"ל:

 

תפילות כנגד תמידין וכו’, היינו בחינות ארץ ישראל, היינו ע"י מחאת כפיים, נתבטל מחשבות עכו"ם, כי כל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלקי, וכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלקי, ועל ידי מחאת כף, אזי הוא דר באוירא דארץ ישראל, ויש לו אלקי, ונתבטל מחשבות עכו"ם. ותפילה היא בחינת אמונה, כמו שכתוב (שמות י"ז): ויהי ידיו אמונה עד בא השמש, ותרגומו: פרישן בצלו. ונגד אמונה, הם הכפירות מחשבות עכו"ם, ותיקונם ע"י תמידין, על ידי ארץ ישראל, על ידי מחאת כף.

 

וזהו פירוש (ישעיה ס"ב): והיית עטרת עטרת ביד ה’. פירוש: ע"י יד ה’, על ידי מחאת כף, שנתעורר ידיו של הקב"ה כנ"ל, ע"י זה נתתקן הרהורי עכו"ם, כי ע"י עכו"ם פוגם בתפארת, כמו שכתוב (שם מ"ד): כתפארת אדם לשבת בית. כשמתקן הירהוריו, על ידי זה, נעשה עטרת תפארת, שנתעטר תפארת בעטרה שעיטרה לו אמו (שה"ש ג’):

 

פירוש אחר: תפילות כנגד תמידין, פירוש, שע"י התפילה נתגלה סודות התורה, הנקראים כיבשונו של עולם, כבשי דרחמנא, כמו שכתוב (משלי כ"ז): וכנשים ללבושך. (כמו שדרשו רז"ל על פסוק זה: דברים שהם כבשונו של עולם וכו’) ותמידין הם כבשים, כמו שכתוב (במדבר כ"ח): את הכבש אחד תעשה בבוקר וכו’, ועל ידי תפילות נתגלה סודות התורה, כמובא על פסוק: כי תעבור במים אתך אני:

 

פירוש אחר: תפילות כנגד, היינו המחשבות זרות, שהם כנגד, שהם מבלבלין תפילתו, ונקראים מבול, שהם מבלבלין את תפילתו. ותיקונו – שיתן צדקה לארץ ישראל, ועל ידי זה הוא נכלל בארץ ישראל, אשר עליה נאמר: ארץ לא גושמה ביום זעם (כשדרז"ל זבחים קי"ג), ועל ידי זה הוא ניצול ממחשבות זרות. וזה: תמידין תיקנום – תיקונם על ידי ארץ ישראל, שנאמר בה: ארץ אשר וכו’ תמיד עיני ה’ אלקיך בה. גם אוירא דארץ ישראל מחכים (נ"ב קנ"ח ע"ב), ועל ידי זה נזדכך מוחו, היינו מחשבתו. וזה פירוש (בראשית ט’): וראיתיה לזכור ברית עולם. וראיתיה – על ידי בחינות ארץ ישראל, על ידי זה נתעורר ונתתקן ברית עולם, בחינות תפילה, ח"י בירכאן דצלותא, צדיק חי עלמין:

 

[וכל זה העניין, מתחילת סימן מ"ד עד כאן, מחובר יחדץ וכן שמענו רוב דברים אלו בדרוש אחד, אך בכתיבתו הקדושה חילקם קצת. וכן היה דרכו כמה פעמים, ולא ידעתי טעמו]: