תורה לא – אית לן בירא

 

רש"י: דפארי – סובין. עשו לי חבל מסובין. ואם אין אתם עושים שאלתי, אף אני לא אעשה שאלתכם.

 

 

צדקה היא בחינות הגלגלים,כמאמר חז"ל (שבת קנא ע"ב): כי בגלל הדבר הזה, גלגל הוא החוזר בעולם, ובשביל זה יש בה שש ברכות ואחת-עשרה ברכות, (כמו שאמרו רז"ל (ב"ב דף ט’:): הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות, והמפייסו בדברים מתברך באחת-עשרה ברכות), כנגד שבעה כוכבי לכת, וכנגד שנים-עשר מזלות. כי הצדקה מנהגת כל גלגלי הרקיע, בבחינות (משלי ל’): דרך הנשר בשמים. נשר דא רחמי (זוהר יתרו דף פ’ ע"ב), היינו צדקה (ב"ב י ע"א, זוהר נשא קמ"ח ע"א). וזה שאמר שמואל (ברכות נ"ח ע"ב): נהירין לי שבילין דרקיע כשבילין דנהרדעי, היינו כשבילין דנהורי דיעה, בחינות צדקה רחמי, ועיקר הרחמים ע"י הדעת:

 

ב

 

ומה שחסר מהברכות, הלא היה צריך להיות שבע ברכות, ושתים-עשרה ברכות, ולפי הגמרא, מהנותן והמפייס אין כאן רק שבע-עשרה ברכות?

 

דע, שעיקר שלימות הגלגלים, שלימות הצדקה, אינו אלא בשבת. וזה (תענית ח’ ע"ב): שמש בשבת צדקה לעניים, היינו הצדקה אין לה שלימות אור, אלא על ידי שבת, על ידי שבת מאירה כשמש, בבחינות (מלאכי ג’): שמש צדקה. וזה שמסמיך התנא "יציאות השבת שתים שהן ארבע", וסמיך ליה "פשט העני", כי עיקר התנוצצות אור הצדקה ושלימותה, אינה אלא בשבת, כי עיקר החשיבות הצדקה היא האמונה, בבחינות (בראשית ט"ו): והאמין בה’ וכו’, ושבת היא אמונה, שמאמין בחידוש העולם וביחודו, ואמונה היא מקור הברכות, בבחינות (משלי כ"ח): איש אמונות, רב ברכות, בבחינות (בראשית ב’): ויברך אלקים את יום השביעי.

 

ואין שלימות להברכות, אלא עד שיקבלו ממקור הברכות, בשביל זה כתיב בהם שש ברכות ואחד עשר, להורות שאין להם שלימות. וזה שאמרו חז"ל (מכות כ"ד): בא דוד והעמידן על אחד עשר, בא ישעיה והעמידן על שש, בא חבקוק והעמידן על אמונה. להורות שאין שלימות להדעת, שהוא התורה, ואין שלימות לגלגלים אלא על ידי אמונה: גם שמה, שמצינו גבי גלגלים שעיקר הליכתם ממערב למזרח, וגלגל היומי מכריח אותם ממזרח למערב, זה הדבר טצינו גבי צדקה. מזרח, זה בחינת הנותן צדקה, בבחינות (ישעיה מ"ג): ממזרח אביא זרעך, בבחינות (הושע י’): זרעו לכם לצדקה. ומערב, זה המקבץ הצדקה, היינו העני, בבחינות: וממערב אקבצך. וזה יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית (מדרש רות פ"ד), כי עיקר התנועה ממערב למזרח, היינו עיקר העשיה העני עושה עם בעל הבית:

 

 

ודע, שאין קיום אמונה אלא על ידי בחינות ברית, בבחינות (תהלים פ"ט): ובריתי נאמנת לו. וזהו שנאמר ברית בשבת, כמו שכתוב (שמות ל"א): ברית עולם ביני ובין בני ישראל וכו’. וזה (ירמיה ל"ג): אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, כי חוקות שמים וארץ, היינו הגלגלים, תלויים בברית:

 

 

ודע, שהיסורים שיש לאדם בדרכים, היא בסיבת גלגלי הרקיע, כי אין לך דבר מלמטה, שאין לו כוכב מלמעלה. יש כוכבים, שהם מגדלים מיני עשבים באיזהו מקומות שהם מאירים, ויש שהם מחייבים שיהא דרך בני אדם במקומות שהם מאירים, ויש שהם מחייבים שיהיה במדבר, ויש שהם מחייבים שיהא ישוב במקומות שהם מאירים, ולפי התנוצצות הכוכבים על המקום, כן המקום מתנהג.