תורה לא – המשך

תורה לא - המשך - שלימות כל הדברים היא האמונה, ובלתי האמונה כל הדברים חסרים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ב"ב ט) לעניין צדקה: הנותן פרוטה לעני מתברך בשש, והמפייסו – בעשתי עשרה...

4 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

תורה ל"א – (המשך)
(לשון רבנו ז"ל)
 
אמרו ליה: אית לן בירא בדברא, עיילי למתא. איתי פארי, שדא להו. אמר להו: איפשלי לי חבלי דפארי ואעייליה. אמרו ליה: ומי איכא דמפשל חבלי מפארי. אמר לחו: ומי איכא דמיתי בירא מדברא למתא:
 
רש"י: דפארי – סובין. עשו לי חבל מסובין. ואם אין אתם עושים שאלתי, אף אני לא אעשה שאלתכם.
 
שלמות כל הדברים היא האמונה, ובלתי האמונה כל הדברים חסרים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ב"ב ט) לעניין צדקה: הנותן פרוטה לעני מתברך בשש, והמפייסו – בעשתי עשרה. ובין בנותן צדקה ובין במפייס כנגד שבעה כוכבי לכת, וכנגד שנים עשר מזלות, כי צדקה הוא בחינות גלגלים, כמו שאמרו רז"ל (שבת קנא:): כי בגלל הדבר הזה יברכך – גלגל הוא, שחוזר בעולם. וכמו שהגלגל יש לו שתי תנועות, אחת תנועה הטבעית ממערב למזרח, ואחת תנועה הכרחית ממזרח למערב, מה שהגלגל היומי חוזר ומתגלגל ממזרח למערב, ומכריח עימו כל הגלגלים – כן לעניין הצדקה אמרו רז"ל: יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית, שזה בחינות שני תנועות, ממערב למזרח וממזרח למערב. דהיינו, מהעני לבעל הבית ומבעל הבית להעני (וכמבואר לעיל בלשון רבנו), כי כל השפע והברכות באים על ידי הגלגלים, כי על ידם מנהיג הקב"ה את העולם, כידוע.
 
ועל כן היה ראוי שיהיו הברכות האמורים אצל הצדקה שבע ושתים-עשרה, כנגד הגלגלים. אך בזה הורו לנו רז"ל, שהצדקה חסרה ואין לה שלימות, ועדיין חסר אחת, הן בנותן והן במפייס, היינו שחסר האמונה, שבלעדיה הצדקה חסרה עדיין, ועל ידי האמונה נשלם ומאירה בחינות הצדקה. וזה שכתוב: והאמין בה’ ויחשבה לו צדקה, על ידי האמונה נחשבת הצדקה, כי בלתי האמונה היא חסרה.
 
וזה שאמרו רז"ל: שמש בשבת צדקה לעניים, כי שבת הוא בחינות אמונה, כי שבת הוא מעיד על יחודו ועל חידוש העולם, כמובא בספרים. ועל ידי אמונה שהוא בחינות שבת, מאירה הצדקה. וזה: שמש בשבת צדקה. שמש, לשון אור. היינו שבשבת, שהוא בחינות אמונה, מאירה הצדקה כנ"ל. וכן התורה, גם כן חסרה בלי אמונה, ועל כן אמרו רז"ל (מכות כד): בא דוד והעמידן על אחד עשר, בא ישעיה והעמידן על שש. נמצא, שחסר גם כן אחד מן המניין, מכוון ממש כמו שאמרו אצל צדקה, שש ואחת-עשרה, כי התורה חסרה לי אמונה, וזה שאמרו: עד שבא חבקוק והעמידן על אחת: וצדיק באמונתו יחיה, כי על ידי האמונה נשלם התורה.
 
וזה כוונת התנא שהתחיל במשנה: יציאות השבת שתיים שהן ארבע. כיצד? תיכף במצוות צדקה, לרמז שבשבת נשלם ומאירה הצדקה כנזכר לעיל: שמש בשבת צדקה לעניים, כי על ידי שבת. שהוא בחינות אמונה, נשלם ומאירה הצדקה, ועל ידיהם נתמלאו הברכות שהיו חסרים. כי אמונה הוא מקור הברכות, כמו שכתוב (משלי כח): איש אמונות רב ברכות, וכן שבת נאמר בו: כי היא מקור הברכה (בהזמר לכה דודי). וזה שכתוב (תהלים פה): צדק לפניו יהלך וכו’, כי יש דרכים רחבים, שהם דרך הכבושה לרבים, וכן יש שבילים, וזה הדרך והשביל נמשך לכאן, וזה – לכאן. ולכל דרך ושביל יש כנגדו בגלגלים דרך ושבילין. וכן בין דרך לדרך גדל כאן עשבים, כן יש גם כן נגד כל עשב ועשב כוכב שהוא כנגדו, שהעשב גדל מכוחו, כמו שאמרו רז"ל (מ"ר בראשית פ’ י’): אין לך עשב ועשב שאין כוכב וכו’.
 
ולפעמים, כשאדם יש לו עיכוב וצער בדרך, הוא מחמת שכנגד המקום הזה יש שם עיכוב בהכוכב, שאינו מאיר בשלימות, ועל כן התקנה לזה ליתן צדקה קודם שיצא לדרך, כמו שכתוב: צדק לפניו יהלך וישם לדרך וכו’, כי על ידי הצדקה יאיר הכוכב, כי על ידי צדקה מאירין הגלגלים כנ"ל, ועל כן, על ידי הצדקה שנותן, יבטל עיכובו שיש לו בהדרך, שנמשך מהעיכוב שיש בהגלגלים והכוכבים כנ"ל. וזה שאמרו רז"ל (הוריות י): כוכב אחד יש, שמתעה את הספינות, היינו כשהספינה מגיעה תחת אותו כוכב, אזי הספינה תועה בדרך, מחמת שזה הכוכב אינו מאיר בשלימות:
 
שמש הוא בחינות ברית, ועל ידי פגם הברית אין לנו מאור השמש, כי אם מראה חמה. ועכו"ם נקראים צל, כמו שכתוב  (ישעיה יח): הוי ארץ צילצל כנפיים, והם מכסים אור השמש, וזהו בחינות צילצל כנפיים, מלשון: ולא יכנף עוד מוריך. וזהו בחינות: מראה חמה עמוקה מן הצל, כי אף שישראל עיקר, על כל זה העכו"ם מכסים עליהם, כאילו כל העולם שלהם, ומכסין העולם בדרך הטבע. כי באמת הקב"ה מנהיג העולם, והם מכסים הנהגת השם יתברך כאילו מתנהג, חס ושלום, על ידי הכובים ומזלות בעצמן. אך לעתיד לבוא יעביר אותם, ואז יקויים: סר צילם, ואזי יתגלה אור השמש, בבחינות: וזרחה לכם יראי שמי שמש, היינו שיתגלה אור השמש. וזהו: ומרפא בכנפיה, היינו בחינת: ולא יכנף עוד מוריך. ואז יקויים: עד אשית אויביך הדום לרגליך, היינו שהם יהיו למטה, לא כמו שהיו מקודם מראה חמה עמוקה. באברהם נאמר: כחום היום, שהוא בחינת שמש, על ידי שמל ונתגלה הברית. התפילה נקראת רגל.
 
כל זה העניין שמענו תחילה בלי ביאור וקשה, וכבר מבוארים הדברים היטב בהתורה "אין לן בירא" הנ"ל.
 
"גברא דאוזיף" ו"ריחיא דיתבירא" לא זכינו לשמוע עליהם תורה, אבל מכלל דבריו שמעתי, שרצונו לגלות תורות על כל המאמרים הנאמרים שם. וגם גילה דעתו, שרצונו היה לגלות תורה גם על כל המעשה הנאמר שם בעניין הסבי דבי אתונה בתחילה ובסוף, איך התנהג רבי יהושע בן חנניה עימם, איך בא אליהם וכו’, ואיך התנהג עימם אחר כך. ודיבר עימי קצת מעניין המעשה הזאת הנאמר שם בגמרא בעניין זה, והבנתי שיש לו חידושי תורה על כל זה, אך בענוותינו הרבים הבא השמש בצהריים, ולא זכינו לשמוע כי אם מה שנדפס, תהילה לא-ל חי:
 
הפעם נודה את ה’ בגילה ברינה, אשר זכינו לסיים סבי דבי אתונא, דברים הסתומים וחתומים באלף עיזקאין אין חוכמה ואין תבונה, וגם אם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצוא נלעג לשון אין בינה, נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עינה, מה אדבר והוא אמר ועשה אוזניים לתורה הצפונה, עתה כפינו פרושות אל ה’ יתברך בדרכים נפלאים, עמודי שש מיוסדים על אדני פז על כל פסוקי תנ"ך ועל כל דברי התנאים ואמוראים, גלילי זהב בתרשיש ממולאים, מפנינים יקרים ומפז מסולאים, בזכותם נזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תורתך אשר קיבלנו מפי אדון כל הנבראים, ויקויים במהרה בימינו ועלו בהר ציון מושיעים. אמן, כן יהי רצון:  

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה