חלק ב-תורה ה- המשך

 

כי אתינא לקמיה דאמימר, אמר: הנחו עישבא דסמתרי הוו, היינו, שהמאכלים הנ"ל, שהם בחינת עישבא כנ"ל, של סם תרי הוו, שהיה כלול בהם שני כוחות: סם חיים וסם מוות, דהיינו כח המלאך וכח השד כנ"ל. כי קודם תיקון המאכלים, אזי נתערב בהן כח השד כנ"ל, ואזי הם בחינת סמתרי, סם תרי, כי הם כלולים משני כוחות: כח המלאך וכח השד כנ"ל, וזהו: הנהו עישבא דסמתרי הוו, כנ"ל.

 

הנהו גומרי דריתמא הוו. ריתמא היינו רותם, כמו שפירש רש"י, זה בחינת תיקון המרכבה, בחינת (מיכה א): רתם המרכבה. היינו, שהודיע לו אמימר, שהחמימות בא מפגם המרכבה, ע"י עיוות המשפט כנ"ל, שלזה אין תיקון כי אם ע"י קישור המרכבה, בחינת: רתום המרכבה. וזהו: "ריתמא" – ראשי תיבות: ת’וכו ר’צוף א’הבה מ’בנות י’רושלים, שמנפילת האהבה הזאת בא החמימות הנ"ל, ואין תיקון כי אם ע"י בחינת: רתם המרכבה, היינו קישור המרכבה, בחינת: מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים כנ"ל:

 

וזהו: תקעו בחודש שופר. תקעו זה בחינת: היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו, בחינת חרדת הגוף, בחינת: וקר רוח איש תבונה. היינו בחינת איש תבונות, שעל ידו נתתקן האמונה כנ"ל. בחודש שופר – היינו בהתפארות חדש, דהיינו התפארות וגאוה חדשה שנתגלה. היינו בחינת גרים, שהם מכניסין גאוה בישראל, שנעשין על ידי שמעלין האמונה הנפולה כנ"ל. וזהו: בכסה ליום חגנו. בכסה – זה בחינת תפילין דמכסיין על מוחא, כי מהגאוה הנ"ל נעשה תפילין, על ידי המגיני ארץ, שהם מתקנין ומעלין פגם הגאוה, שהיא בחינת: החתים בשרו, ועושין מזה בחינת חותם דקדושה, בחינת תפילין כנ"ל. וזהו: ליום חגנו – היינו ראש השנה, שהוא בחינת ראש ומוחין, שאז נעשין כל הבחינות הנ"ל. כי חק לישראל הוא – חק לישנא דמזונא (ביצה טז), בחינת תיקון המאכלים כנ"ל. משפט  לאלוקי יעקב – זה בחינת תיקון המשפט, הכל כנ"ל:

 

 

ובאמת הוא דבר גדול מאוד להשליך מאיתו כל החכמות ולהתנהג בפשיטות, לעשות מעשה עבדות לעובדו יתברך בעובדות בתמימות, בלי חכמות, כי זה בחינת סתרי תורה, שהתורה נסתרת ונעלמת שם, כי כשעושה עובדות פשוטים, ובאמת בודאי יש בהם תורה גבוהה מאוד, רק שאין יודעין מה שיש בהם.

 

נמצא, שהתורה שיש בהם הוא נסתר ונעלם, בחינת סתרי תורה. וסתרי תורה הוא בחינת (שה"ש ז): חמוקי ירכיך – מה ירך בסתר, אף דברי תורה בסתר, כמו שדרשו רבותינו ז"ל (סוכה מט, ע"ב), ועל ידי זה נעשה תיקון המשפט, בבחינת: חמוקי ירכיך כמו חלאים וכו’, שהם השיתין שמחוללין ויורדין עד התהום (כדרז"ל שם ע"א בסוכה), בחינת (תהלים לו): משפטיך תהום רבה, היינו בחינת המשפט שנפל עד התהום.

 

ועל ידי העובדות הנ"ל, שהם בחינת סתרי תורה, בחינת: חמוקי ירכיך, בחינת: שיתין, שהם מחוללין עד התהום, הם בוקעין ויורדין עם התהום ומעלין את המשפט מנפילתו, מבחינת: משפטיך תהום רבה, בבחינת (תהלים מב): תהום אל תהום קורא, ודרשו רז"ל (תענית כה, עב): כשמנסכין את המים בחג, תהום אומר לחברו: אבע מימך. היינו, שהתהומות קורין זה לזה, שישובו ויחזרו המשפט שנפל אליהם, כדי שיחזור ויתתקן המשפט, בבחינת: ויגל כמים משפט. וזהו: אבע מימך, בחינת: ויגל כמים משפט, היינו שיביעו ויחזרו המשפט שנפל אליהם, שיתתקן בבחינת: ויגל כמים משפט, כנ"ל. נמצא, שעל ידי עשיות ועובדות בפשיטות נעשה תיקון המשפט: