חלק ב-תורה ז- המשך

ליקוטי מוהר"ן תנינא - תורה ז - המשך - י - המשך - ומה שמתגלה הארת הרצון בעת האכילה דווקא – דע, כי שרוצה לחגור מתניו להיות מפרנס, ליתן פרנסה להתלויים בו, הוא צריך שיהיה איש חיל...

2 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

ליקוטי מוהר"ן תנינא
 
 
תורה ז – (המשך)
 
ויהי מקץ שנתיים ימים, ופרעה חולם וכו’: (בראשית מא)
 
י – (המשך)
 
ומה שמתגלה הארת הרצון בעת האכילה דווקא – דע, כי שרוצה לחגור מתניו להיות מפרנס, ליתן פרנסה להתלויים בו, הוא צריך שיהיה איש חיל, ולא יהיה ההיפך, שקורין: "רוע מזל" "שלימזל", כי צריך שיהיה לו קצת ממשלה, כי כל הפרנסה נמשך מהמלכות , כמו שכתוב במלך: (דניאל ד) אילנא די חזיית די רבה ותקף וכו’ ומזון לכלא ביה, אנת הוא מלכא. ועל כן מי שרוצה לקבל פרנסה, צריך שיהיה לו קצת ממשלה, כדי שיהיה לו איזה שייכות עם המלכות.
 
וזה בחינת (רות ב): לעת האוכל גושי הלום – אין הלום אלא מלכות (זבחים קב). כי צריך שיהיה לו ממשלה, בחינת מלכות, לעת האוכל, כי על ידי זה נמשך הפרנסה כנ"ל. ועל כן כשהבעל חוגר מתניו נגד אשתו, ומחייב עצמו לפרנסה, כמו שכתוב בכתובה: ואנא אפלח ואוקיר ואיזון וכו’, אז נותנים לו קצת ממשלה, כמו שכתוב (בראשית ג): והוא ימשול בך, כי ע"י הממשלה הוא יכול להמשיך הפרנסה כנ"ל.
 
וכן כל השרים – כל מי שצריך ליתן פרנסה יותר לאנשים רבים התלויים בו, הוא צריך שיהיה לו יותר ממשלה, כדי שיוכל להמשיך הפרנסה ע"י המלכות כנ"ל. והמלכות מקבל הפרנסה מן בחינת הידים שיש בים החכמה, דהיינו הרמזים, שהם בחינת ידים, כמו שכתוב (משלי א): נטיתי ידי ואין מקשיב, ופירש רש"י דהיינו רמזים, כי כשהחכם מגלה חכמתו, לפעמים אומר איזה דיבור, שמרמז בו רמזים לתלמידיו, דהיינו מה שאי אפשר לבאר בפיו בפירוש, רק ע"י הרמזים שיש בהדיבור הם מבינים כוונתו. ואלו הרמזים, הם בחינת ידים, בחינת: נטיתי ידי כנ"ל, וזהו בחינת הידים שיש בים החכמה, בבחינת (תהלים קד): זה הים גדול ורחב ידים. ומאלו הידים מקבל בחינת המלכות את הפרנסה, בבחינת (שם קמה): פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון, היינו שהפרנסה נמשכת מבחינת הידים הנ"ל.
 
וזהו: ומשביע לכל חי רצון – בחינת הארת הרצון, שמתגלה בתוך הפרנסה כנ"ל, בבחינת: ואתה נותן להם את אכלם בעתו כנ"ל. כי מחמת שהמלכות מקבל הפרנסה מידים אלו, שיש בים החכמה, על כן מתגלה שם, בתוך האכילה והפרנסה, הארת המקיפים, שהם בחינת הארת הרצון כנ"ל, כי המקיפים מאירים בים החכמה שמגלה החכם כנ"ל.
 
וזה בחינת: זה הים גדול ורחב ידים וכו’, לויתן זה יצרת לשחק בו. לויתן זה בחינת מלכות, כמו שכתוב (ישעיה כז): לויתן נחש בריח, לויתן נחש עקלתון, ופירש רש"י: מלכות. וזהו: לשחק בו – בחינת שחקים, ששם שוחקין מָן (חגיגה יב ע"ב), דהיינו פרנסה.
 
היינו, שהמלכות בחינת לויתן מקבל הפרנסה מן הידים שיש בים החכמה, שזהו בחינת: זה הים גדול ורחב ידים, כנ"ל. וכשמגיע הפרנסה להמלכות, שם היא נשחקת ונכתשת ליתן לכל אחד ואחד חלק פרנסה כפי מה שראוי לו.
 
וזהו: לשחק בו – בחינת שחקים, ששם שוחקין מן, כי הפרנסה, שהיא בחינת מָן, נשחקת ונכתשת אצל בחינת המלכות, שהוא בחינת לויתן, שמקבל הפרנסה מבחינת: זה הים גדול ורחב ידים, היינו מן הידים שיש בים החכמה, שהם בחינת רמזים כנ"ל.
 
וזהו: כולם אליך ישברון לתת אוכלם בעתו, כי הכל מסתכלין ומצפין על פרנסה, והמלכות מלקט ומקבץ כל אלו הבטחונות של כל באי עולם, מה שכולם מצפין ומסתכלין על פרנסה, ועם אלו הבטחונות עולה המלכות ומקבל פרנסה מן הידים הנ"ל.
 
וזהו: כולם אליך ישברון, היינו על ידי הבטחונות הנ"ל, שכולם ישברון אליו, ומצפין ומסתכלין על פרנסה, על ידי זה נמשך הפרנסה על ידי המלכות כנ"ל.
 
וזה: לתת אוכלם בעתו – בעתו דייקא, בחינת הארת הרצון, שמתגלה בתוך הפרנסה, שהוא בחינת: כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל, בחינת: ואתה נותן להם את אוכלם בעתו, בחינת: פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון, כנ"ל:
 
 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה