חלק ב-תורה סז- המשך

 

ובשביל זה נקראים הצדיקים עיני העדה (במדבר טו) (ועיין ב"ב ד), כי על ידם נפתחין העיניים כנ"ל. ואזי כשנתגלה הפאר והיופי של הצדיק האמת, ונתגדל שמו, שזה בחינת הגדלת שמו יתברך, כביכול, כנ"ל, שעל ידי זה נעשין המוחין וכח הראות, ונפתחין העיניים כנ"ל, אזי יש להעולם בעל הבית, שהוא משגיח על העולם. וזה בחינת בראשית – ראש בית (ת"ז תי’ ג דף יח ע"א). ראש זה בחינת מוחין. בית זה בחינת בית המקדש, שעיקר קיומו – ע"י בחינת המוחין, שהם בחינת תלת גוונין דעינא ובת עין, בחינת שבת, שמאיר לבית המקדש כנ"ל. גם בית זה בחינת הבתים של התפילין, ששם הם המוחין, בחינת: ואnלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה. ואמלא דייקא, בחינת הבתים שהמוחין ממלאין אותם, ואזי יש בעל הבית, בחינת ראש בית, שהוא מחזק בדקי הבית, כי תיקון הבית מקדש הוא על ידי זה, כנ"ל:

 

אבל יש ח"ו ההיפך ממש, כשנתפרסם ח"ו מי שאין בו שם ה’ כלל, וכשנתפרסם ונתגדל שמו של זה, כביכול נתמעט ונתעלם שם ה’, ואזי נתגדלין בעולם בעלי שמות וקדריים, שקורין "טאטירין", ובאין לעולם ח"ו דברים שאין מועיל להם כי אם שמות הטומאה ח"ו, שכל זה היפך שם ה’, כי נתעלם שם ה’ ח"ו, ואזי נסתלקין ונכנעין מאורי אור ח"ו, שהם בחינת מאור העיניים, בחינת תלת גוונין דעינא ובת עין, שנמשכין משם ה’ כנ"ל. וכשנכנעין מאורי אור, אזי מתגברין מאורי אש, ומזה באין שריפות בעולם ח"ו, ע"י שמתגברין ונתגדלין בשם אלו המפורסמים של שקר, שעל ידי זה נתעלם שם ה’ ח"ו, ונכנעים מאורי אור, ומתגברין מאורי אש, בחינת: ממרום שלח אש, שזה בחינת שריפת בית המקדש, שנעשין גם כן ע"י הסתלקות מאורי אור, שעל ידי זה נתגברו מאורי אש כנ"ל:

 

וזה בחינת: ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה (איכה ד). יסודותיה – זה בחינת ארבעה יסודות, שנמשכין מבחינת מאורי אור, מבחינת תלת גוונין דעינא ובת עין, שנאכלו ונשרפו ע"י: ויצת אש בציון, ע"י ההתגברות מאורי אש כנ"ל:

                  

והנה מה שעבר אין, כי כבר נשרף בית מקדשינו. אך כעת, שהשם יתברך מצפה לשוב אלינו ולחזור ולבנות בית מקדשנו, ראוי לנו שלא לעכב ח"ו בנין בית המקדש, רק להשתדל בבניינו. על כן מאד צריך ליזהר לקום בחצות, להיות מתאבל על חורבן בית המקדש, כי אולי בגלגול הראשון היה הוא הגורם שיחרב בית המקדש, ואפילו אם לאו, אולי הוא מעכב עתה בנין בית המקדש, ונחשב גם כן כאילו הוא גרם להחריבו, על כן צריך ליזהר מאד לקום בחצות, ולהיות מתאבל מאד על חורבן בית המקדש. והשם יתברך הבטיח לכל המתאבל על ציון לשום לאבילי ציון פאר תחת אפר (ישעיה מא).

 

פאר תחת אפר דייקא. פאר זה בחינת המוחין, בחינת תפילין, בחינת ראש בית, בחינת כלליות הגוונין, בחינת תלת גוונין דעינא ובת עין, בחינת מאורי אור, בחינת שבת המאיר לבית המקדש כנ"ל. תחת אפר – אפר זה בחינת מאורי אש, (שהוא ההיפך מהנ"ל) היינו, שיהיו נכנעין מאורי אש, שעל ידם נשרף בית המקדש, ויתגברו מאורי אור, שהם קיום בית המקדש כנ"ל, וזהו: פאר תחת אפר, כנ"ל.

נמצא, שע"י שהוא מתאבל על בית המקדש, על ידי זה מכניע מאורי אש, ומתגברין מאורי אור, שהם בחינת שבת כנ"ל. וזה "מתאבל" – ראשי תיבות: ל’א ת’בערו א’ש ב’כל מ’ושבותיכם (שמות לה), כי ע"י שמתאבלין, נכנעין מאורי אש כנ"ל. וזהו: ביום השבת, כי אזי מאירין מאורי אור, שהם בחינת שבת, בחינת תלת גוונין דעינא ובת עין, שהם מאירין לבית המקדש, בבחינת: את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו כנ"ל.

 

וזה שכתוב (שמות לא): לעשות את השבת לדֹרֺתם, ואמרו חז"ל (זוהר פנחס דף רמ"ג ע"ב ובתיקון כד): לדִרָתָם כתיב – לשון דירה. היינו, כי ע"י שבת, שהוא בחינת מאורי אור, על ידי זה נעשה דירה, דהיינו בחינת בית המקדש, שקיומו ע"י שבת כנ"ל. גם דירה ממש, כי ע"י שבת, שהוא בחינת מאורי אור, על ידי זה נכנעין מאורי אש, וניצולין משריפות כנ"ל. נמצא שקיום דירות ישראל הוא ע"י שבת כנ"ל:

 

וזהו: בראשית – ראש בית, בחינת הבעל הבית של העולם.היינו הצדיק האמת, שהוא היופי והפאר של העולם, שהוא בחינת יוסף, בחינת (בראשית מב): ויוסף הוא השליט הוא המשביר וכו’, בחינת ראש בית, בחינת בעל הבית של העולם. כי על ידו קיום בית המקדש וקיום הבתים והדירות של ישראל כנ"ל. וע"י שנתגדל השם של זה הצדיק, שהוא בחינת ראש בית, על ידי זה נפתחין העיניים של ישראל כנ"ל. וזהו בראשית – לעיני כל ישראל. בראשית, היינו ראש בית, בחינת הצדיק הנ"ל, שהוא הפאר של העולם כנ"ל, על ידו, נפתחין עיני כל ישראל כנ"ל:

                  

וזה בחינת הספד על סילוק הצדיק. כי בראשית, הוא הספד על נח, היינו מאמר הנ"ל על בראשית הוא הספד על סילוק הצדיק, שהוא בחינת נח, כי שם נאמר מבחינת ההעלמה, שנתעלם הפאר של ישראל, היינו שנסתלק ונתעלם הצדיק שהוא הפאר של ישראל. והנה להצדיק שנסתלק, אין לו הפסד כלל במה שנתעלם ונסתלק, כי אם נתעלם ונסתלק מכאן, הוא גדול ומפואר שם בעולם הבא, בחינת (בראשית ו): את האלקים התהלך נח, אבל על הדור יתום שנשארו ועל התולדות, דהיינו הבנים שנשארו, הוא רחמנות גדול מאד, ועליהם נאמר כמקונן: אלה תולדות נח, כמקונן ואומר: אלה הם התולדות והבנים של הצדיק, בחינת נח, שנסתלק, ואלה הם התולדות היתומים שנשארו:

 

כי דע, שכל הדורות כולם נמשכין מן הצדיק, שהוא הראש, בחינת ראש בית, בחינת הבעל הבית של העולם כנ"ל, בבחינת (ישעיה מא): קורא הדורות מראש, שכל הדורות נמשכין מן הראש, דהיינו הצדיק הנ"ל. ואזי, כשיש זה הצדיק, שהוא הראש בית, אזי יש בחינת ראש ויש בחינת בית, ואזי כולנו, דהיינו כל בני הדור, כולם בחינת בני בית. אבל כשנסתלק ונתעלם זה הראש, שהוא הפאר, בחינת שם ה’ כנ"ל, אזי מתגברין ח"ו שמות הטומאה של החיצונים, שזה בחינת המפורסמים של שקר, כנ"ל, והם בחינת ראש של הסיטרא אחרא, שהוא כנגד ראש הנ"ל דקדושה, בחינת ראש כל חוצות, שזהו בחינת ראש דסיטרא אחרא, בחינת מפורסמים של שקר, בחינת שם הטומאה של החיצונים, חס ושלום, ואזי אין בית, ומתגלגלים בחוצות, חס ושלום. ועל כן נקרא ראש כל חוצות, כי נתעלם, חס ושלום, בחינת ראש בית, ואזי אין בית, ומתגלגלים בחוצות, חס ושלום.

 

ועל זה נאמר: תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות, בני ציון היקרים המסולאים בפז וכו’ (איכה ד). דהיינו שישראל קדושים מתגלגלים, חס ושלום, בראש כל חוצות, כי נסתלק ונתעלם הראש בית, דהיינו הצדיק האמיתי, ונתגבר, חס ושלום, ההיפך, שהוא בחינת שם של טומאה של החיצונים, בחינת ראש כל חוצות, כנ"ל: