מסכת כתובות פרק ד משנה ט-י

פרק ד משנה ט’ :  נִשְׁבֵּית, חַיָּב לִפְדּוֹתָהּ. וְאִם אָמַר הֲרֵי גִטָּהּ וּכְתֻבָּתָהּ, תִּפְדֶּה אֶת עַצְמָהּ, אֵינוֹ רַשַּׁאי. לָקְתָה, חַיָּב לְרַפּאוֹתָהּ. אָמַר הֲרֵי גִטָּהּ וּכְתֻבָּתָהּ, תְּרַפֵּא אֶת עַצְמָהּ, רַשַּׁאי:

פרק ד משנה י’ :  לֹא כָתַב לָהּ, בְּנִין דִּכְרִין דְּיִהְווֹן לִיכִי מִנַּאי אִינּוּן יִרְתוּן כְּסַף כְּתֻבְּתִיךְ יָתֵר עַל חוּלָקֵיהוֹן דְּעִם אֲחֵיהוֹן, חַיָּב שֶׁהוּא תְנַאי בֵּית דִּין: