מסכת עדייות פרק א משנה א-ב

א,א  שמאי אומר, כל הנשים, דיין שעתן; הלל אומר, מפקידה לפקידה, אפילו לימים הרבה.  וחכמים אומרין, לא כדברי זה ולא כדברי זה; אלא מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה, ומפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת.  כל אישה שיש לה וסת, דייה שעתה; והמשמשת בעידים–הרי זו כפקידה, וממעטת על יד מעת לעת ועל יד מפקידה לפקידה.

א,ב  שמאי אומר, מקב חלה; הלל אומר, מקביים.  וחכמים אומרין, לא כדברי זה ולא כדברי זה; אלא קב ומחצה, חייבין בחלה.  משהגדילו המידות אמרו, חמשת רבעים חייבין.  רבי יוסי אומר, חמישה פטורין; חמישה ועוד, חייבין.