מסכת שבועות פרק ג משנה יא-יב

ג,יא  [י] שבועת ביטוי–נוהגת באנשים ובנשים, ברחוקים ובקרובים, בכשרים ובפסולים, בפני בית דין ושלא בפני בית דין, מפי עצמו; וחייבין על זדונה מכות, ועל שגגתה קרבן עולה ויורד.

ג,יב  [יא] שבועת שוא–נוהגת באנשים ובנשים, ברחוקים ובקרובים, בכשרים ובפסולים, בפני בית דין ושלא בפני בית דין, מפי עצמו; וחייבין על זדונה מכות, ועל שגגתה פטור.  אחת זו, ואחת זו–המושבע מפי אחרים, חייב:  לא אכלתי היום, לא הנחתי תפילין היום–משביעך אני, ואמר אמן–חייב.