שער הזכירה פרק יג – כה מרחשון

 

ופן יפתה אותך היצר לאמור, הלוא חברי השומע ממני את כל הסיפורים שלי אינו חושב שזה להיזק, והראיה, שאינו שונאי עבור זה, ואדרבה, הוא מראה לי פנים צהובות עבור זה.

 

אמשול לך משל למה דבר דומה, לאיש אחד מן הגנבים, שהתלבש כאחד מנכבדי העם, ופגע (פגש) באורח ונעשה לו כאחד ממכיריו ושמח בראותו, ופיתהו שילכו אל בית משתה היין להתענג, והוא יהנה להאורח. והנה כבואם, אמר להאורח: "כמה מהמשמחה יש לי עתה אחרי שזכיתי לראותך, וזה כמה שנים שלא ראיתיך, ואין לי יום שמח כזה, על כן אמור להבעל בית שיגיש לפנינו מכל המעדנים שנמצאים בבית משתהו, ואני אשלם בעד הכל". והנה אחרי אכילתם, נשתמט הגנב מן הבית ונשאר האורח לבד, וחייבו הבעל בית לשלם בעד הכל, באומרו: "כיון שאתה לקחת מידי, אין לי לידע מי סייעך באכילתך ומי הטעה אותך בעניין זה". והנה כל זמן שאכל ביחד עם הגנב, לא היה לו שום שנאה עליו, ואדרבה, חשבו כאחד מאוהביו באשר שמהנהו על לא דבר, אבל בעת שנצטרך לשלם עבור הכל, כמה מהכעס והשנאה יהיה לו עליו עבור זה.

 

כן הדבר אחי בעניין זה, בעולם הזה אינו מרגיש השומע ממך לשון הרע ומקבלו את ההשחתה אשר השחית לו בנפשו, ואדרבה, חושבך לאוהבו שאתה מספר לו כל ענייניך. אבל כל זה הוא רק כל זמן שהחנות פתוחה והחנווני מקיף, אבל כשיבוא לעולם הבא לפני המגיד לאדם מה שחו, וימצא הפנקס פתוח, וכתוב שם כל הדברים אשר שמע ואשר דיבר על ידי התחברותך הרעה, ויצטרך ליתן דין וחשבון על הכל, ולהענש בעונשים גדולים על הכל, וכל שכן אם גרמת לו בסיפוריך שיהיה נכתב, חס ושלום, על ידך למעלה בחבורות הרשע, ככתוב בפרקי דרבי אליעזר וזה לשונו^*): "בני אל תשב בחבורת האומרים גנאי מחבריהם, כי כשהדברים עולים למעלה בספר נכתבים, וכל העומדים נכתבים בשם חבורת רשע, כמה מהכעס והמרירות יהיה לו עליך עבור זה.

 

^*) שמעתי מהגר"ח קניבסקי זצ"ל צוואת רבי אליעזר הגדול (אות יז).

 

 

 

 

ויש גלגולים אחרים בבהמות ועופות טהורים, גם טמאים, ואפילו בדומם באבני השדה, שלכך נאמר בנבל הכרמלי "והוא היה לאבן" (שמואל א פרק כה, לה), ששב בגלגול דומם על לשון הרע שדיבר על עבדי דוד המלך ע"ה. וגם בדגים, לכן להשיב אותו הנפש למנוחה, מצוה לאכול דג בשבת, ובפרט בסעודה שלישית.

 

 

ולפעמים יתגלגל בעל לשון הרע בכלב, וכן הרגיל לאכול בשר טרפה או המאכילה לישראל, וזה רמוז בתורה, ככתוב (שמות כב, ל): "ואנשי קודש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו", וכן כתוב (שם כג, א): "לא תישא שמע שווא", שנמצא קרא ש"לכלב תשליכון אותו" כתוב בין שני העוונות הללו, בין אוכל טרפה ובין מספר לשון הרע, לומר לך שעל שני עוונות אלו יתגלגל האדם בכלב, כן כתבו המקובלים.

 

והוא רמוז בדברי רבותינו שאמרו: "כל המספר לשון הרע ראוי להשליכו לכלבים", וזהו שרמז דוד המלך ע"ה "הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי" (תהלים כב, כא), וסמוך לזה "אספרה שמך לאחי" וגו’, לומר שאיני משתמש בלשוני לספר לשון הרע להענש בגלגול הרע הזה, אלא אני משתמש בה להללך ולהזהיר את ישראל שיגורו ממך ושיהללוך.

 

 

ודע שאמרו המקובלים, שאף על פי כשמתגלגל אדם בצורת אדם, אינו יודע בגלגולו הראשון, מכל מקום כשמתגלגל בצורה בהמה, חיה או עוף, הוא יודע בגלגולו הראשון, ומצר ומצטער איך ירד משמים מצורת אדם לצורת בהמה. (ספר חרדים, פרק ל"ג).