שער הזכירה פרק ה – כה תשרי

כמה גדול עונשו של בעל לשון הרע, שמביא על עצמו נגעים על ידי דיבורו, ונעשה על ידי זה מצורע מוחלט, כמו שכתוב (ערכין טו, ב) [ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זמרא] כל המספר לשון הרע נגעים באין עליו, שנאמר (תהלים קא, ה): "מלשני בסתר רעהו אותו אצמית" וכו’ [פירוש אצמית הוא מלשון החלטת הנגע כמו שילף שם בגמרא], אמר ריש לקיש זאת תהיה תורת המצורע, תורת המוציא שם רע.

 

וראה עד היכן החמירה תורה בטומאת מצורע, שהוא חמור יותר מטומאת זב ובעל קרי וטמא מת, שאינו ראוי לבוא אף למחנה ישראל כמו שנאמר (ויקרא יג, מו): "בדד ישב מחוץ למחנה מושבו".

 

ואמרינן התם, (טז, ע"ב) מה נשתנה מצורע שאמרה תורה (ויקרא יג, מו): "בדד ישב" וגו’? הוא הבדיל בין איש לאשתו בין איש לרעהו, לפיכך אמרה תורה בדד יהיה מושבו (צריך לומר בדד ישב). ואמר רבי יהושע בן לוי: מה נשתנה מצורע שאמרה תורה יביא שתי ציפורים לטהרתו, אמר הקב"ה: הוא עושה מעשה פטיט [פירוש, דיבור תמידי] לפיכך אמרה תורה יביא קרבן פטיט.

 

 

 

 

 

כתוב בספרים הקדושים, מוסר השכל לשמור פיו ולשונו מדיבור האסור ומדברים בטלים, על פי משל לאחד או רבים שחטאו והרימו יד נגד המלך, ועתה מתנחמים על מעשיהם, ורצונם לפייס את המלך ולבקש מלפניו מחילה וסליחה, אולם בושים ונכלמים לבוא בעצמם תיכף ומיד לפני המלך, בלתי כי ישלחו איש היוצא ונכנס בבית המלך, להיות שליח ומלאך מליץ ביניהם להמליץ טוב בעדם, אחר כך יוכלו לגשת אל המלך, אמנם זהו אם המליץ עצמו חף מפשע, אמנם אם גם המליץ מרד במלך, שוב אבדה תקוותם ומאין יבוא עזרם לבוא להתקרב אל המלך.

 

 

הנמשל, כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא באחד מאיבריו, אך אם מתנחמים ועוזבים את פשעיהם יש לזה תקנה, ככתוב "והתוודו את חטאתם" ולבקש בפה מחילה וסליחה והפה הוא היוצא והנכנס בבית המלך, לעמוד ולהתפלל ולזמר שירות ותשבחות, והוא המליץ בפני המלך שלוח מאת כל האיברים.

 

אמנם זה אם לא חטא בשפתיו, ופיו ולשונו נצר מרע, אמנם אם לא ישמור פיו ולשונו, וגם הפה והלשון מרדו במלך, מי יבוא לפני המלך להתחנן, כמאמר החכם: "פה דובר נבלה איך ידבר לפני שוכן זבולה"? ושוב אבדה התקווה. והפתח נעול לא יוכל לצאת ולבוא אל המלך, אשר על כן מי האיש החפץ חיים, חכם ויבין אלה, נבון וידע אותם, ישמור פיו ולשונו לבלי לחטוא בשפתיו על כל פנים, ואז והיה כי יחטא ואשם חס וחלילה באחד משאר איבריו, יוכל לחזור ולהתקרב אל המלך, על ידי המליץ הוא הפה והלשון, בתפילה ותחנונים (ייטב לב, פרשת מצורע).