שער התורה פרק ו – י ניסן

 

ולהיפך גודל העונש למי שאינו מחזיק תורה מבואר בזוהר הקדוש (פרשת וישלח) וזה לשונו: "מאן דלעי באורייתא, ולית מאן דסמך ליה, ולא אישתכח מאן דאטל לכיסה לאיתקפא, על דא אורייתא קמישתכחא בכל דרא ודרא, ואיתחלש תוקפא דאורייתא כל יומא ויומא, בגין דלית לון לאינון דלען באורייתא על מה דסמכין עובדי כוכבים ומזלות איתקף בכל יומא ויומא. תא חזי כמה גרם חובא דא, דבגין דלית מאן דאסמיך לאורייתא כדקא יאות, אינון סמכין חלשין (פירוש: בעולמות העליונים הקדושים יש עולמות שנקראים סמכין דאורייתא, וזהו שאמר: אינון סמכין, רוצה לומר, שאותן העולמות חלשים, כביכול, תשש כוחם), וגרמין (רוצה לומר, אותם שאינם מחזיקים ידי לומדי תורה גורמים) לאיתקפא לההוא דלית ליה שוקיין ורגליין לקיימא. (פירוש: לס"מ ונחש הקדמוני שהם עולמות הקליפות). פתח ואמר: "ויאמר ה’ א-להים אל הנחש: כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה וגו’, על גחונך תלך" (בראשית ג, יד), מאי על גחונך תלך? דאיתברו סמכין דיליה וקציצו רגלוי, ולית ליה על מה דקאים. כד ישראל לא בעאן לסמכא ליה לאורייתא, אינון יהבין ליה סמכין ושוקיין לקיימא ולאיתעכבא בהו". עד כאן לשון הזוהר הקדוש.

 

פירוש הזוהר הקדוש: מי שעמל בתורה, ואין מי שיתמוך בו, ולא נמצא מי שיטיל מלאי לכיסו לחזקו. מפני זה התורה משתכחת בכל דור ודור, ונחלש כוח התורה בכל יום ויום, מפני שאין להם, לאותם העמלים בתורה, על מה שיסמוכו, ומלכות עובדי כוכבים מתחזקת בכל יום ויום. בוא וראה מה גורם חטא זה, שמפני שאין מי שתומך לתורה כראוי, אותם הסומכים (עולמות עליונים הנקראים סומכים) נחלשים, וגורמים התחזקות לאותו שאין לו שוקיים ורגליים לעמוד. פתח ואמר: "ויאמר ה’ אלקים אל הנחש: כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה וגו’, על גחונך תלך". מאי על גחונך תלך? שנשברו התמיכות שלו ונקצצו רגליו, ואין לו על מה שיעמוד, וכשישראל אינם רוצים לתמוך התורה, הם נותנים לו תמיכות ושוקיים לעמוד ולהתקיים בהם.

 

 

 

 

 

כללו של דבר, אין לך מחלוקת שאין יצר הרע מפתהו ואומר שכל הכוונה לשם שמים, וח"ו לומר על מחלוקת שהיא שלא לשם שמים, רק אם כן במה יוודע איפוא האמת, אם היא באמת לשם שמים או לא? (יערות דבש חלק א, דרוש ה).