פגישה עם אבא

 

 

בזמן הפגישה שלנו עם אבא, בורא עולם, אנו זוכים לבצע שינויים בחיינו, להתפתח ולצמוח, לחשוף ולגלות כוחות פנימיים חדשים ולהוציא אותם מהכוח אל הפועל. כוחות חבויים אלה – שאיפות, הארות השגות ורעיונות יצירתיים – מקורם בנשמה שלנו שדרכה בורא עולם, מקור כל הבריאה, מזרים ומשפיע לנו את החיות.

 

הפגישה עם אבא מכוונת אותנו אל נקודת העוצמה הפנימית שלנו, שהיא מקור היצירתיות בכל תחום בחיינו. גילוי נקודה זו, שהיא מעיין סמוי ובלתי נדלה של השראה ועוצמה בכל זמן ובכל מצב, מוביל אותנו לחיות חיים עשירים בעלי משמעות גדולה יותר.

 

הרבה פעמים עולות מתוכנו שאלות כמו: מי אני באמת? היכן אני עומד? מה הן המטרות שלי? איך אני מתכוון להגיע אליהן? ואולי בעצם…גם המחשבה שלא סתם אני כאן, יש תכלית לקיום שלי. אם כן, מה היא?

 

כדי לענות על שאלות אלה עלינו להגיע לאותה נקודה פנימית, למעיין הסמוי הזה, שממנו נשאב את כל התשובות לכל השאלות שיש לנו. ולא רק, אלא גם כדי לשפר את הרגשתנו ומצב נפשנו, את הגישה שלנו לחיים ואת ההסתכלות על העולם. אולם לשם כך אנו צריכים לעבוד, ומדובר בעבודה שלנו על עצמנו.

 

איך עושים זאת?

 

כשמגיעים לפגישה עם אבא!

 

פגישה זו נקראת התבודדות. בזמן ההתבודדות אנו מקדישים זמן אישי לעצמנו באופן קבוע כדי להפיק את הטוב האמיתי מחיינו. בפגישה זו אנו מתנתקים זמנית משיגרת החיים ומכל העולם ועורכים בדק בית פנימי, בעזרת הסתכלות לתוך עצמנו.

 

בהתבודדות אנו עושים חשבון נפש, משוחחים, מתפללים, שרים, בוכים, צוחקים, מגלים את הטוב שבנו, לומדים להכיר טובה ולומר תודה, לפעמים מתאכזבים ולפעמים כואבים, שמחים עד דמעות – ולמעשה אפשר להשתמש בכל דרך שתתרום לגילוי פנימיותנו.

 

ההתבודדות מרומזת במקומות שונים בתנ"ך, היא מופיעה בכתבי המוסר של גדולי ישראל, ביניהם רבי אברהם  בנו של הרמב"ם, רבי חיים ויטאל (תלמידו של האר"י הקדוש), רבי ישראל הבעש"ט מייסד תנועת החסידות, והגדיל לעשות רבי נחמן מברסלב שעניין התפילה האישית וההתבודדות תופסות מקום מרכזי בספריו.

 

בין כל מה שכתב ואמר רבי נחמן בעניין זה, הסביר בספרו "ליקוטי מוהר"ן" על מעלתה ואופן קיומה: "התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות, בדברי חן וריצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפילה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו…"

 

דבריו של רבי נחמן הם בעצם עצה מעשית בחיי היום-יום שלנו. קיום עצה זו תוביל אותנו לראות תוצאות טובות כמו: הגילויים אותם אנו מבקשים לדעת, תשובות על שאלות, עצות נוספות בכל מיני תחומים, וגם להתייעץ עם בורא עולם בכל נושא העולה על ליבנו, לשאול לבקש ולהבין.

 

רבי נחמן אומר לנו שקיום עצה זו היא העבודה שלנו על עצמנו, והיא זו המאפשרת לנו לדעת היכן לרכז את מאמצינו, מהיכן להתחיל ואיך לעשות סדר בדברים שנערמו בתוכנו. ההתבודדות, מסביר רבי נחמן, היא מפתח-המפתחות להגיע אל הייעוד שלנו ולהבין את נימי נפשנו. היא הדרך להשיג שקט נפשי וישוב דעת כדי לכונן יחסים תקינים עם אבינו שבשמים, ללמוד להיעזר בו בכל עת – מה שמבטיח אושר רוחני שאין כמותו.

 

איך מקיימים התבודדות?

 

לבד. בחדר, בגינה, במרפסת או כל פינה שקטה בבית או במקום אחר שבו ניתן למצוא פרטיות מקסימלית (חיק הטבע אף הוא מקום טוב לשלוות הנפש ופריקת לחצים). אפשר לעמוד, לשבת או ללכת כשמתבודדים. זמן ההתבודדות צריך להיות הזמן בו אנו מצפים להכי פחות הפרעות. אפשר לקיים את ההתבודדות מוקדם בבוקר, לפני תחילת קיום מטלות היום. אפשר גם בסוף היום, כדבר הבא לשחרר אותנו מכל הלחץ שהצטבר במהלך היום.

 

אחרי שהתמקמנו אפשר להתחיל את ההתבודדות.

 

קיימות טכניקות רבות המנחות כיצד לכוון את התודעה לצאת מן הדמיון אל השכל. ידוע גם, שרובן דורשות הכנות מדוייקות. השיטה שמציע רבי נחמן לקיים את ההתבודדות היא פשוטה מאוד –  שיחה ספונטנית עם בורא עולם, בשפת האם שלנו, כדי שיהיה לנו קל יותר להביע את עצמנו. לדבר עם בורא עולם "כמו עם אבא או חבר טוב", כדברי רבי נחמן. (גם גדול המומחים במדיטציה היהודית בדור זה, הרב אריה קפלן זצ"ל, אמר שהשיחה עם בורא עולם, כמדיטציה ספונטנית, הינה השיטה היעילה ביותר).

 

הדיבור, הינו האמצעי הפשוט לקיום ההתבודדות ובעל העוצמה הגדולה ביותר שיש לאדם כדי להשיג צמיחה נפשית ורוחנית. הוא נמצא בהישג ידו של כל אחד, או בעצם… מתחת לאף שלנו – הפה!. בעזרת הדיבור אנו מבטאים את הפנימיות שלנו ומשפיעים על עצמנו, על המחשבות, ועל הדרך בה כיוונו את עצמנו בדרך אל המטרות שהוגדרו כיעדים אליהם אנו שואפים להגיע.

 

הדיבור הוא כוח! חשוב לדעת זאת מכיוון שבאותה מידה שאנו יכולים להשפיע על אחרים באמצעות הדיבור, כך אנו יכולים להשפיע על עצמנו – "השמע לאוזניך מה שאתה מוציא מפיך" (חז"ל) – כדי להשפיע על עצמנו, עלינו להיות קשובים ומחוברים לכל מילה היוצאת מפינו (באותה מידה שאנו רוצים שיקשיבו, במלא ההקשבה, לדברינו על מנת שיתקבלו על אוזני שומעיהם). המילים היוצאות מן הלב דרך הפה, צריכות להיכנס אל האוזניים שלנו בצורה ברורה על מנת שנוכל להגיע אל כל מטמוני הנשמה.

 

בזמן ההתבודדות מגיעים להרגשות ותחושות שונות. יש פעמים שנוגעים בנקודה כואבת, לכן סביר להניח שכאב יציף אותנו וגם הדמעות יציפו את עינינו. יש פעמים שניגע ברגעים משמחים שיעלו חיוך על פנינו שיביעו התרגשות פנימית וגם שיר תודה לאבא. יש פעמים שבהן לא יהיו לנו מילים, בהן נמצא את עצמנו יושבים בשקט. אולם אין צורך להיבהל מזה או להילחץ – מדוע אין לי מילים, את השלב הזה עוברים כולם. לכן כדאי שננסה להביע שוב את עצמנו בדרכים שונות, עד אשר נמצא את הדרך להתבטא בצורה נוחה.

 

אל תתבייש! דבר עם הבורא על הכל, אמור לו תודה ובקש מחילה. בקש את כל מה שאתה צריך, הן ברוחניות והן בגשמיות. אתה אומנם לבד בחדר, אך יש מי ששומע אותך – אבינו שבשמים שומע תפילת כל פה!. כל מילה חשובה, גם אם היא נאמרת בלחש, העיקר שלא תישאר בגדר מחשבה. הושט ידיים לבורא עולם ומשוך את החיות ממנו אליך.

 

המילים היוצאות מפינו בזמן ההתבודדות, הבכי, הצעקות והשירים – כולם מהווים כלים שדרכם אנו שואבים כוחות וחיות חדשים. לכן חשוב מאוד שנאפשר לעצמנו להביע את מה שאנו מרגישים, לא לשמור בפנים כלום. בפגישה עם אבא צריך להוציא את הכל, לא להשאיר שום דבר בתוך הלב.

 

מטרת ההתבודדות, שהיא העובדה שלנו על עצמנו, הינה הסתכלות על עצמנו ועל פנימיותנו כבמראה. היא גם נועדה כדי לקלף ולחשוף את כל השכבות של הצער, כעס, תסכולים, חרטה, כאב, וכל שאר הדברים השליליים שבתוכנו- ואט-אט לחשוף את הגרעין הטוב והיפה הקיים בתוכנו. כיצד? להסתכל על הטוב שבנו. לדון את עצמנו לכף זכות, לראות נקודות טובות שבנו או מעשה טוב שעשינו ומשם לשאוב כוח ושמחה. מצאנו אחת? קדימה, נמשיך לחפש עוד נקודה, ועוד נקודה, עד אשר יתאספו הרבה נקודות טובות שיראו לנו שיש בנו הרבה טוב שבכוחו להזרים אלינו שמחה, כוח וחיות. (בסופו של דבר עוד נגלה שהפגישה עם אבא היא, בעצם, סדנת שמחה…)

 

הלכה למעשה

 

כדאי להפוך את הפגישות עם אבא להרגל. לאמץ את ההתבודדות ולהתמיד בה. ברגע שהיא תהפוך להרגל, היא תוכל להיות הדרך שתוביל אותנו לצמיחה נפשית ורוחנית באיכות גבוהה מאוד. בחר את הזמן הקבוע להתבודדות, שהוא זמן נוח לפגישה זו. סמן לך אותה בלו"ז שלך, והעיקר, תגיע לפגישה יום יום! יש מישהו שמחכה לך הרוצה לשמוע אותך, לעזור לך ולהיטיב איתך תמיד.

 

חשוב מאוד לא להירתע מהזמן של ההתבודדות. רבי נחמן אמר שעה לפחות, אולם בתור התחלה אפשר גם דקה, אבל שתהיה בכנות, ותתפלאו לגלות כמה דיבורים אפשר להכניס בדקה. ואם דקה נראית לנו זמן קצר מדי, אפשר להגדיל את זמן ההתבודדות לחמש דקות או עשר דקות ביום.

 

בנוסף לעשר דקות (כהתחלה) של ההתבודדות הקבועה, אפשר "לחטוף" עוד כמה דקות או דיבורים עם אבא: לומר תודה, לבקש משהו מסויים, לשיר וכדומה – וכל זה בזמן שאנו שמחכים לאוטובוס, הולכים בדרך או בכל פעולה המאפשרת לנו כמה דקות של שקט, אותן ניתן בהחלט לנצל להתעלות פנימית.

 

רבי נחמן נתן לנו קרן אור כדי לגלות את האוצר שבאנו לחפש בזה העולם, אוצר הנמצא בתוכנו. לכן הצטיידו בדברים הבאים: אמון – למרות החששות והביקורת. אומץ – למרות המוקשים ומלכודת הזמן. סבלנות – כדי לעבור תקופות חשוכות יותר ולדעת שיש אור בקצה המנהרה. נאמנות – כמו מי שטמן באדמה זרע בימי החורף, ולא מתייאש ממנו עד שזה נובט באביב.

 

סיימתם לקרוא את המאמר? נסו להתבודד (לפחות דקה). גם אנחנו חייבים לרוץ…יש לנו פגישה עם אבא!