נקודת אור למחשבה
ואם הוא בעל עקרונות ומוסר גבוה יאמר לך שאינו רוצה לקבל אגורה שחוקה, שהוא מעדיף לרעוב ללחם ולא להצטרך למתנת בשר ודם. בקיצור: בשביל לאכול צריך לעבוד. אין עבודה – אין אוכל...
ואם הוא בעל עקרונות ומוסר גבוה יאמר לך שאינו
רוצה לקבל אגורה שחוקה, שהוא מעדיף לרעוב ללחם
ולא להצטרך למתנת בשר ודם. בקיצור: בשביל לאכול
צריך לעבוד. אין עבודה – אין אוכל. הגיוני למדי לא?
האמונה היא הדבר שאותו אנחנו צריכים יותר מכל, והיא הדבר שאליו אנחנו צריכים לשאוף, והיא הדבר שבו אנחנו צריכים להשקיע את מיטב כוחותינו ופעולותינו. כי בכל מקום שיש איזה חיסרון שלא יהיה, וכל אדם שיש לו איזה צער או ייסורים ח"ו, אם תדקדק היטב תמצא שהדבר העיקרי שגורם לחיסרון או לצער – הוא חוסר באמונה.
זה מתחיל מהאופן שבו האדם מקבל את המציאות שהוא חי בה על כל חלקיה הטובים והרעים, שכאשר יש לו אמונה הוא מקבל הכל באהבה ובסבלנות ואינו מתייאש מכלום, מאחר ויודע שהכל בהשגחתו הרחומה של הבורא ושהכל לטובה. וזה ממשיך עם האופן שבו הוא מטפל באותם חסרונות או בעיות, שכאשר יש לו אמונה הוא ניגש בצורה נכונה לפתרון בעיותיו, דהיינו שאינו מאשים אף אחד בבעיותיו חוץ מאשר את עצמו, וגם כאשר שמאשים את עצמו זה לא באופן של רדיפה עצמית ורגשי אשמה, אלא בהתבוננות על מעשיו ועל הדרך לתקן אותם, והוא יודע שגם זה רק בידי ה’, ושהדרך היחידה לתקן את עצמו היא על ידי תפילה. הוא גם מאמין בכוחה של התפילה, כך שאינו מתייאש משום חיסרון או בעיה, אלא מתמיד ומאריך בתפילה על כל דבר עד שמגיעה הישועה.
נמצא, שרק אדם שיש לו אמונה יכול לחיות חיים יפים למרות הקשיים שבעל כורחו צריך כל אדם לעבור. ואילו אדם שאין לו אמונה עלול להיתקל בקשיים, שאין להם פתרון בדרך הטבע, העלולים להפיל אותו לייאוש תהומי ואובדן של כל שמחת החיים שלו. כמו שרואים לצערנו הרב, יותר ויותר אנשים ששקועים בבעיות וצרות שאין להם פתרון נראה לעין, ומסובכים באלף ואחת תסבוכות, וכל השומע את סיפורם מקבל סחרחורת ומתקשה להירדם בלילה – מבעיות בשלום בית ועד לסיפורים מזעזעים שאין כאן המקום להזכירם. ורואים בחוש שרק על ידי אמונה הם יוכלו לצאת מזה בשלום.
והנה, לא בכדי כותב רבנו הקדוש, שעל מנת לחיות בהשגחה שלימה צריכים לבטל תאוות ממון לגמרי. כי אם נתבונן במה שקראנו עד עכשיו במאמר, נראה שההגדרות שהגדרנו את האמונה, מקבילות ושוות בשוויון גמור לאופן שבו בני אדם מתייחסים לממון. כתוב "האמונה היא הדבר שלו אנחנו צריכים יותר מכל". בואו נחליף את המילה "אמונה" במילה "ממון" ויצא לנו: "הממון הוא הדבר שלו אנחנו צריכים יותר מכל" (ח"ו). וכן על זו הדרך, אם נחליף את המילה "אמונה" במילה "ממון" בכל שורה ושורה, זה יתאים בדיוק נמרץ למה שרוב בני האדם חושבים על הממון, שהוא השאיפה והוא הפתרון לכל חיסרון, ומי שיש לו ממון אין לו ייאוש מכיון שיכול לפעול בהכל על ידי הממון וכיוצ"ב. נמצא, שערך האמונה עומד בצד הקדושה ממש כנגד ערך הממון מצד הטומאה.
כאשר נמשיך להתבונן נראה, שעסק התפילה, הנקרא "עבודה שבלב", אף הוא עומד כנגד ערך העבודה והמלאכה שיש בעולם. הנה, אדם אחראי שמכבד את עצמו, יאמר לך שפרנסה צריכה לבוא מיגיע כפיו של האדם. ואם הוא בעל עקרונות ומוסר גבוה יאמר לך שאינו רוצה לקבל אגורה שחוקה שאינה מיגיע כפיו, שהוא מעדיף לרעוב ללחם ולא להצטרך למתנת בשר ודם. בקיצור: בשביל לאכול צריך לעבוד. אין עבודה – אין אוכל. הגיוני למדי לא?
אכן, כנגד זה עומדת האמונה שהקב"ה הוא הזן והמכלכל, והוא המשפיע כל שפע שיהיה – רוחני או גשמי. לכן, אדם שיש לו אמונה ומכבד את עצמו יאמר לך: פרנסה חייבת לבוא על ידי תפילה. ואם הוא אדם תקיף באמונתו וברצונו לחיות את האמונה יאמר לך, שהוא אינו רוצה לקבל ולו הדבר הקטן ביותר בלי תפילה, והוא מעדיף לחיות בחוסר כל ובלבד שלא יעשה דברים בכוחי ועוצם ידי, או שיפנה אל איזה נברא לבקש ממנו משהו, ובכלל זה, שלא יצטרך להיות תלוי ב"בוסים" או לקוחות ולייחס להם איזה כוח משלהם ועל ידי זה לפחד או להחניף להם. בקיצור: בשביל לאכול צריך להתפלל. אין תפילה – אין אוכל.
בואו וראו כמה אנחנו צריכים לבקש אחר האמונה שהיא תחליף לכל סוגי השיעבוד שיש בעולם הזה. זה פירוש "כל המקבל עליו עול תורה ומצוות מעבירין ממנו עול מלכות ודרך ארץ". במקום לשאת את עיניו לכל מיני נבראים שלכאורה יכולים להושיע אותו: עשירים, גיבורים, רופאים, מנהלים, ועוד "בעלי כח והשפעה" רבים מחול הים שיש בעולם הזה, הוא נושא את עיניו לאחד היחיד והמיוחד, שרק הוא יכול באמת להושיעו ישועה שלימה ולעולם לא מאכזב ולא בוגד בו – מלך מלכי המלכים הקב"ה.
ישנה שיטה האומרת – שמי שרוצה שיהיה לו ממון שלא יפסיק לרגע לחשוב על כך ולשאוף לכך, וישקיע את כל געגועיו לכך, ויהיה לו ממון. כך אנחנו צריכים להתייחס לשאיפה שלנו להגיע לאמונה. לא להפסיק לחשוב על האמונה לרגע, רק לכסוף ולהתגעגע מתי נזכה לאמונה שלימה.
כל מה שכתבנו אינו חידוש כל כך רק שנכתב עם קצת פלפל. כי רבנו אומר בפירוש שתאוות הממון היא ממש עבודה זרה, ויש בה את כל העבודות הזרות שיש בעולם, לכן היא עומדת ממש כנגד האמונה, כמו שעבודה זרה היא כנגד האמונה האמיתית, כך גם תאוות ממון היא בחינת קליפת עמלק, שהיא כנגד האמונה, כידוע. ("עמלק" בגימטריה "דולר". זה לא רבנו כתב, רק רמז…). ידוע גם שהניצחון על עמלק הוא על ידי תפילה, כמו שמבואר בתורה במלחמת עמלק (שמות יז): "והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק… ויהי ידיו אמונה עד בוא השמש". "ויהי ידיו אמונה" תרגם אונקלוס: פרושות בתפילה. דהיינו שרק התפילה שהיא על ידי אמונה כמובן, רק היא מכניעה את עמלק שהוא הכפירה המוחלטת ר"ל, והיא מתבטאת בעיקר בתאוות ממון, דהיינו שמייחס לממון כוח עצמאי כביכול, שאינו קשור להשגחה, שכביכול הממון הוא היכול להושיעו והוא הפתרון לכל חסרון.
מובא גם בדברי אנשי שלומנו, שבדורות אלו התפשט שער החמישים של הטומאה, ושער החמישים של הטומאה הוא בעיקר תאוות הממון. והתיקון לשער החמישים של הטומאה הוא שער החמישים של הקדושה, שהיא הבינה, שהיא האמונה העליונה בלי שום חקירות כלל, שרק על ידה אפשר לעבור על כל הקושיות הבאות מן החלל הפנוי. וידוע שהממון משתלשל מהחלל הפנוי, דהיינו ממקום ששום שכל אינו יכול לתפוס, וממילא רק על ידי אמונה אפשר לצאת מתאוות ממון. גם ידוע, שתאוות הממון היא עונש על פגם הברית, דהיינו כאשר אדם פוגם בברית מפילים אותו לתאוות ממון, ועל פי דברינו זה מובן מאוד, כי מאחר ופגם הברית פוגם את האמונה יותר מכל דבר אחר, וכל האמונה תלויה בראש ובראשונה בשמירת הברית, אם כן כאשר פוגם בברית ונופל על ידי זה מהאמונה, ממילא יכולה להתגבר עליו תאוות הממון.
לכן, כל מי שרוצה להינצל מהשיעבוד הנורא של תאוות הממון, שכל השקוע בה נקרא בעל חוב – ואפילו יש לו ממון רב עדיין נקרא בעל חוב, משום שהוא בעל חוב לתאוותו, דהיינו שרץ ויגע כל ימיו למלאות תאוותו, כאילו יש עליו חוב גדול לשלם – יראה לחזק עצמו מאוד להגיע לאמונה בכל הדרכים המבוארות בספרים, דהיינו שמירת הברית, התקרבות לצדיקים, לימוד התורה באמת וכו’… ואחרון אחרון חביב והוא העיקר – הרבה הרבה התבודדות.
השם יתברך יזכנו להתייחס לתפילה כמו שמתייחסים בני אדם לעבודה, כאל דבר מוכרח המציאות, שבלי תפילה אי אפשר לחיות כלל, וחייבים להתפלל על כל דבר, ובכך נזכה לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן ואמן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור