זה בכלל לא מסובך כמו שזה נראה
מצד אחד, הטכנולוגיה והאמצעים לחיות חיי רווחה ונוחות התפתחו באופן מדהים, ולכאורה, יש את כל התנאים לאדם לחיות חיי אושר. אז מה פיספסנו? למה זה נראה מסובך?
מצד אחד, הטכנולוגיה והאמצעים לחיות חיי
רווחה ונוחות התפתחו באופן מדהים, ולכאורה,
יש את כל התנאים לאדם לחיות חיי אושר.
אז מה פיספסנו? למה זה נראה מסובך?
בלשון המעטה, אפשר לומר שאנו חיים בדור לא קל. רבים מרגישים שמשהו ‘התפספס’ פה. מצד אחד, הטכנולוגיה והאמצעים לחיות חיי רווחה ונוחות התפתחו באופן מדהים, התקשורת מגשרת לכאורה בין עולמות, תרבויות ועמים, ולכאורה יש את כל התנאים לאדם לחיות חיי אושר. אך מצד שני, השמחה נעדרת מהלב ופנים מחייכות נעשו תופעה נדירה.
אז מה חסר? מה ‘פיספסנו’?
מי שלא שואל את עצמו את השאלות האלה, יכול להפסיק לקרוא את המאמר ברגע זה, אלא אם כן הוא מתעניין בתכליתו ואז הוא מוזמן להמשיך לקרוא. אולם מי ששואל את עצמו לאן כל העולם הזה הולך ומה הערך של חייו בעולם, ראוי מאוד שייתן את תשומת ליבו לדברים הכתובים במאמר זה, כמו שאמר שלמה המלך עליו השלום: "והחי יתן אל ליבו…" מי שחי, שיש בעיניו ערך לחייו, הוא נותן אל ליבו לחשב חשבונו של עולם – מה היא התכלית ומה הוא מבקש ומצפה משבעים או שמונים השנים שיש לו לבלות כאן על פני האדמה.
באמת, אנו צריכים להיות ישירים וכנים: החיים בעולם הזה יכולים להיות יפים וטובים רק על ידי קיום התורה והמצוות. כל דרך חיים אחרת, כל סדר, חוק, ערכים, שאיפות, רצונות וכו’ – כל מה שמרכיב את חיי האדם בכל המישורים, הציבורי והפרטי, החברתי והאישי, הרוחני והגשמי, לעתיד ולהווה, הכל בכל מכל כל יכול להתקיים אך ורק על ידי קיום התורה והמצוות.
פשוט. הרי אלו החוקים שקבע הבורא לאדם לחיות על פיהם.
רבים מדמים את התורה להוראות הפעלה של החיים, כמו שיש במכשירים חשמליים. קנית מכונת כביסה ואחרי יומיים היא מתקלקלת, תוך כדי הריסת כמה מהחליפות היקרות ביותר שלך. אתה מתקשר בזעם לחברה ומתלונן על העוול שנעשה לך, שמכרו לך מכונה שלא רק שאינה מכבסת אלא אף משחיתה את הבגדים והיא עוד מתקלקלת!
הטכנאי שחוקר אותך מגלה שהוא מדבר עם – סליחה על הביטוי – מטומטם, שלא עיין כלל בהוראות והפעיל את המכונה מבלי לחבר אותה למים, כמו כן חיבר אותה גם למתח של שלוש פזות, ועוד טעויות שרק בנס לא הביאו לאסון. כמובן שאתה מתגונן, הרי חקרת היטב את מבנה המכונה והגעת למסקנה שכך צריך להפעילה, למה שתשמע לטכנאי? מי הוא בכלל? מה הוא מבין מהחיים שלו? אתה החלטת שכך צריכים להפעיל את המכונה ואתה דורש מהחברה בצורה נחרצת וחד-משמעית שהמכונה שהם מכרו לך תפעל כפי שאתה רוצה.
מגוחך?
ננסה להסביר את הדברים בצורה פחות פשטנית, ונקווה שהדברים יתקבלו על לב הקורא הנבון.
כל פרט ופרט בבריאה כולה, כל אטום, תא, כל צומח וחי – כולם עושים את תפקידם בנאמנות בלי שום בחירה. השמש עושה את מסלולה, כמו שאנו אומרים (בברכת הלבנה): "חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם". היא לא יכולה להחליט יום אחד לאחר את זמן הזריחה או להסתובב לכיוון אחר או להאיר קצת פחות וכו’. החיות אף הן עושות כל אחת את תפקידה בבריאה. לא שמענו על חתול שמחליט לשנות סגנון ולנבוח או על פיל שמנסה לעוף. כל בריה ובריה עושה את מה שהיא אמורה לעשות ונכללת בהרמוניה של הבריאה כולה.
כולם – חוץ מהאדם. האדם הוא בעל בחירה, יש לו את האפשרות לעשות את תפקידו או לא לעשותו.
כולם יודעים מה קורה אם תא אחד (בגוף האדם) מתחיל ‘לזייף’ ואינו פועל לפי ‘הוראות היצרן’, התוצאה הרי ידועה לצערינו – אותה המחלה הקטלנית והמפורסמת…ואם עוד חלקים ומרכיבים של הבריאה יתחילו לשנות את תפקידם – התוצאה תהיה הרס מהיר וחורבן של כל היקום…
והנה, גם לאדם יש תפקיד מוגדר והוראות מוחלטות לפעולה שהוא צריך לעשות בבריאה. בדיוק כמו שהעץ צריך לפתח תאים לכאן ולכאן, ובשלב מסויים לפתח תאים מסוג אחר עד אשר מתפתח הגזע ויוצאים הענפים, העלים ופירות מתוקים וכו’. אם העץ לא היה עושה את תפקידו לא היו יוצאים ממנו פירות כלל, ולמען האמת זה היה משפיע על כל הבריאה, ומחריב אותה בסופו של דבר. כך גם לגבי האדם – אם אינו עושה את תפקידו הוא לא עושה את פעולתו בבריאה, ובזה גורם לחורבנה.
אולם יש הבדל אחד. שלא כמו שאר הברואים, וביניהם אפילו המלאכים הקדושים, שכולם עושים את תפקידם בלי בחירה, האדם צריך לעשות את תפקידו מתוך בחירה. זוהי בעצם מהות תפקידו בעולם – לעשות את רצון הבורא מתוך בחירה, כי על ידי שעושה את תפקידו מתוך בחירה הוא משלים ומקיים את הבריאה כולה.
ההסבר לזה הינו פשוט. אם כל הבריאה כולה היתה פועלת בלי בחירה, אזי היתה נכללת בבורא יתברך ומתבטלת מהמציאות. נמצא, שזו טובה גדולה שיש בחירה שבעזרתה נבדלת כביכול הבריאה מהבורא, וזה קיומה. מצד שני, יש בזה סכנה: שהאדם לא ינסה להפריד את הבריאה מהבורא לגמרי, כי אז גם כן לא יוכל להיות לה קיום, זאת משום שהבריאה אינה יכולה להתקיים ללא החיות שמחיה אותה הבורא.
השלמות היא – שהאדם כולל את עצמו עם הבורא מתוך בחירה, ועל ידי זה מתקיימת הבריאה כולה, כי היא נבדלת ממנו על ידי הבחירה, ונכללת בו על ידי שבוחרים לעשות רצון הבורא.
"כי האדם עץ השדה". בואו נתאר עץ פרי שהוא בעל בחירה: הוא יכול לבחור לפתח את שורשיו, את גזעו, להוציא ענף אחד לכאן וענף אחר גבוה ממנו לשם. להוציא קבוצת עלים מתוך גומה שבענף ועוד קבוצת עלים מתוף גומה אחרת, אחר כך הוא בוחר להנץ פרחים ולפתוח אותם ולהפוך אותם לפירות מתוקים…עץ שכזה הוא דבר נפלא ללא ספק.
כמה חבל אם העץ הנ"ל יחליט שהוא לא רוצה לעשות את המוטל עליו ויבחר לפתח את עצמו לתכלית אחרת לגמרי – מה ייצא ממנו? שום דבר. אבל לעץ לא אכפת שהוא לא מוציא פירות. העיקר שהוא מרגיש טוב. שהוא עושה מה שבא לו. מצויין… אבל ‘ככה לא בונים מדינה’…
כמה פאר הוד ויופי היה בעץ הזה אילו היה עושה את תפקידו הטוב מתוך בחירה. איזו מעלה היתה לו של נתינה לזולת, חסד ואהבת הבריות אילו היה מבטל עצמו ומוציא לבריות העולם את פירותיו הטובים מתוך בחירה.
אבל העץ לא זכה לתפקיד הנעלה והמתוק הזה. הוא עושה את תפקידו בעל כורחו. אך מי זכה במתנה הנפלאה הזאת? האדם. אדם הזוכה לעשות את תפקידו כמו שהעץ עושה, אבל על ידי בחירה, פירותיו נפלאים ונשגבים מאוד מאוד. אלה פירות רוחניים שאי אפשר לשער במוח את המתיקות והטוב השופעים מהם. לזה זוכים הצדיקים, שכל מי שזכה לטעום קצת את נופת צוף טעמם והנועם השופע מהם מבין מה הוא ‘אדם’ ומדוע הוא בחיר הבריאה.
עתה מובן מאוד מדוע מוכרחת להיות תורה ברורה המלמדת את האדם מה תפקידו. מאחר ויש לאדם בחירה אי-אפשר להכתיב לו את תפקידו כטבע, אלא צריך ללמד אותו בצורה שכלית מה צריכה להיות בחירתו, והוא צריך לבחור מתוך רצון – לעשות ולקיים את מה שלומד. כי אם האדם יתנהג רק על פי מה שטבוע בו התוצאה תהיה אנוכיות, תאוות, אכזריות וכו’. גם אם הוא יחליט בעצמו מה צריכה להיות בחירתו על פי שכל, התוצאות יהיו די דומות – תוהו ובוהו של רעיונות, דעות ועקרונות שאין להם שחר, שאינם תואמים אחד את השני ורק זורעים הרס וחורבן.
הדרך היחידה לאדם לדעת מהו תפקידו בבריאה היא פשוטה כל כך – שילמד תורה. הבורא נתן תורה שמלמדת את האדם מה לעשות בעולם. למה האדם מתקשה לקבל את זה? מוזר מאוד. אך אין זה אלא מפני שזה פתרון פשוט מדי בשביל האדם, כי אחרי שאכל מעץ הדעת-טוב-ורע נכנסה בו הכפירה, שהיא הגאווה ההתחכמות וההתחמקות מלקבל את הדברים כפשוטם וכהווייתם, אלא להתעקש לחקור ולהמציא המצאות השכם והערב, ולבלי לשים לב לדברים הפשוטים המונחים לנגד עיניו ממש – יש בורא והוא נתן לך – הנברא, תורה המלמדת אותך מה הוא תפקידך ומה צריכה להיות בחירתך, כמו שמובא בפירוש בתורה (דברים ל’): "…החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים".
הבורא מתגלה לעם ישראל ונותן להם תורה ברורה וחוזר ומזהיר אותם – זו התורה שאתם צריכים לחיות לפיה, לכו בה וחיו. אם לא תלכו בה תמותו – בגשמיות…או אולי דווקא ברוחניות – עצבות, שממון, יאוש וחוסר סיפוק תמידי…ובאמת, לא ברור מה יותר גרוע ממה…
אם יש למישהו רעיון אחר כיצד להודיע לבעל בחירה מה הוא צריך לעשות, נשמח לשמוע. אולם לפי מיעוט הבנתנו, נראה שהדרך הפשוטה ביותר והברורה ביותר להודיע לאדם מה היא עבודתו בעולם הזה, היא לתת לו תורה. פשוט מאוד…יותר מדי פשוט כנראה…
אז הכל טוב ויפה, ונראה שזכינו להסביר על פי שכל מדוע האדם חייב לקיים תורה ומצוות. אבל זה לא מספיק. זה כמעט שום דבר. הוכחה על פי שכל אינה מועיל לאדם כמעט, לדעת בשכל לא מביא את האדם לקיים את מה שהוא יודע, משום שהוא חייב להאמין בזה. לכן אמר הקדוש ברוך הוא (דברים ד לט): "וידעת היום – והשבות אל לבבך". כי בלי להשיב את הדעת אל הלב אין קיום לדעת, לכן רק כאשר האדם מאמין בתורה, כשמרגיש בליבו את אמיתותה, רק אז יוכל לקיימה.
נכון, לפעמים הוא יכול גם לקיים קצת תורה ומצוות בגלל שמבין בשכלו, אבל כדי שיחיה בדרך התורה באמת, בחיות ובשמחה – הוא חייב להאמין במה שעושה. האמונה היא הכח הגדול ביותר שיש לאדם משום שהיא חיבור ישיר עם הבורא, מקור של חיות מ’חי החיים’. ברגע שלאדם יש אמונה הוא מחובר למקור של החיים ויכול לקיים את התורה והמצוות בחיות גדולה לאין שיעור מהחיות שיש בתאוות ובענייני העולם הזה.
לכן, מי שמבין קצת בשכלו שהוא חייב לקיים את התורה והמצוות, אבל זה לא מאיר לו, זה קשה לו, כבד לו וכו’, צריך הוא לבקש ולחפש אמונה, וברגע שירחמו עליו מן השמים ויפתחו לו את ה’שיבר’ של האמונה שסגור אצלו, מיד יראה את ההבדל, וירגיש באיזה חושך הוא חי עד עתה, ויבין היטב כמה יפים החיים, כמה מתוק העולם הזה, כמה רחמן הוא הבורא יתברך, וכמה עבודה נפלאה יש לו לעשות בעולם הזה.
השם יתברך יזכה אותנו שיאיר בנו את אור האמונה, אמן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור